לוטן אביר ז''ל

קורות חיים

לוטן, בנם הצעיר של נעמי ורמי, נולד במושב גן חיים שבשרון ביום כ"ד באייר תשנ"ט (09.05.1999). אח להילה, חן ודור.

גדל במושב גן חיים. למד בבית הספר היסודי "יחדיו" בקיבוץ רמת הכובש, והמשיך את לימודיו ב"בית חינוך על-שם עמי אסף" בבית ברל. היה חניך תנועת הנוער "האיחוד החקלאי". במשך שנתיים התנדב ללוות ילד עם צרכים מיוחדים לפעילות בתנועה, נשאר לצידו והחזיר אותו לביתו.

עם סיום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושירת בפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) בחטיבת הנח"ל.

לאחר סיום שירותו הצבאי, בתקופת וירוס הקורונה, נסע לארה״ב והתגורר במדינות פלורידה ויוטה במשך כשנתיים. לוטן חזר לארץ ביולי 2023, הוא רצה להיות קרוב למשפחה ולחברים.

לוטן היה אדם של אהבה וחיבורים, הוא ראה אנשים, ראה לבבות. הוא זה שפנו אליו להתייעצות, שיחה עמוקה או סתם לצאת לפק״ל קפה בגבעת המייסדים במושב, למסיבה הכי משוגעת ולחוויה שרק לוטן יכול למצוא את עצמו בה.

הוא הפיץ סביבו אור, שמחת חיים ואהבה. ידע לכבד אנשים באשר הם, בלי קשר למעמדם. "כשהוא הסתכל לך בעיניים, הרגשת שאתה הדבר הכי חשוב ביקום", תיארו חבריו. לוטן כבש לבבות ביופיו, בחיוכו הרחב, החופשי, השמח, הנדיב. נקט גישה אופטימית ותמיד דן את האדם שמולו לכף זכות.

תחביבו היה לשפץ מכוניות עתיקות ואופנועים עם אביו, ובכניסה לבית נותר אופנוע שהחל לעבוד עליו, כעדות לאהבתו. רצה ללמוד מכניקה ושיפוץ אופנועי וינטג'.

המוזיקה תפסה מקום מרכזי בחייו, ליוותה אותו לאורך יומו ושיקפה את מצב רוחו. הפלייליסטים שלו התעדכנו תכופות וחברים היו זוכים להכיר את הווייב האחרון דרכם.

לוטן אהב לבשל, אהב אוכל. בחור של תשוקות וטעמים ופטריות כמהין.

לוטן חי כפרא, כתבו אוהביו, נמר סוער וחופשי שהולך בדרכו שהיא רק שלו, שלא מפחד מכלום. חי את הרגע, אבל באמת, בנוכחות מלאה. הוא ידע שהאהבה היא הדבר החשוב ביותר ופיזר זרעים שלה בכל מקום שנכח בו.

הוא כתב לחברים ולמשפחה הודעות, משפטים שרק זיקקו את דרך חייו: "המחשבה החיובית תיקח אותך למקומות שלא חלמת עליהם"; ״שימי מוזיקה ותראי איך האנרגיה שלך משתנה״; ״איך סוגרים את סיני? עם חיוך״; ״אני חי ואני פה בשביל לחיות ולחייך״.

לוטן חי כל דקה ביום, בין זריחות לשקיעות, חסר זמן, מוקף באהבה, מפזר אהבה. ילד טבע ורוח גבוה, שור עם כנפיים.

בערב שישי של שמחת תורה תשפ"ד נסעו לוטן וחבריו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים בנגב.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

האזעקות וירי הטילים נשמעו גם במתחם הפסטיבל. המוזיקה הופסקה ואלפי המבלים החלו לעזוב את המקום. לוטן נסע מהמתחם עם חברי ילדותו הטובים מאי נעים ובן לנדאו. הם היו בדרכם הביתה כשירדו מציר 232 לכיוון נתיבות כדי להינצל. מחסום משטרתי עצר אותם והחזיר אותם אחורה. יחד הגיעו למיגונית בכניסה לקיבוץ בארי, בה הסתתרו עם כארבעים אנשים נוספים. לוטן ומאי נרצחו במיגונית, בן שרד.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו כשלוש-מאות ושבעים מבלים, וכארבעים נחטפו לרצועת עזה.

לוטן אביר נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל הטבע "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וארבע. הובא למנוחות בבית העלמין בגן חיים. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

מצבתו של לוטן מעוטרת בכובע קסקט, כמו זה שנהג לחבוש.

הילה אחותו ספדה: ״עד היום בבוקר עוד האמנתי שמישהו שם התבלבל וזה לא אתה, שאיכשהו תוציא את קלף המזל שלך ילד, ושוב תצא מאיזושהי סיטואציה בדקה התשעים כמנצח. כי כזה היית, הולך בדרך שלך, בידיעה ברורה, בעקשנות, בלי לחשוב לרגע מה חושבים, ובסוף גם תמיד הצליח לך, מזליסט".

ספדה אחותו חן: "אח קטן ויפה שלי, הזמן עצר והלב מדמם ושבור. כמה שאתה חסר לי ולאחיינים שלך שלא מפסיקים לבכות מגעגוע".

דור, אחיו, ספד: "אין אחד שלא מכיר אותך ומתאהב בך ברגע. ילד של חופש, ילד של אהבה. אני מצטער על כל מה שעברתם, זה לא מגיע לאף אחד, בטח לא למי שרק רצה לשמוח. אני מבטיח לך שהאור שלך לעולם לא יכבה ואתה תמיד תהיה בליבנו בכל רגע ובכל דקה. אנחנו נחגוג איתך את החיים בדיוק כמו שאתה בחרת לחיות. אני אוהב אותך".

החברים ספדו לו: ״איך אפשר לתאר אדם שהוא הכול בשביל כל כך הרבה אנשים. יש לך יכולת מיוחדת במינה לכבוש לבבות. לא משנה אם זה השומר בבית הספר או הומלס בקולומביה, או כל אחת מהבנות שנשבתה בקסמיך. כי פשוט ככה אתה. אתה רואה בכל אחד קודם כל נשמה בלי שום שיפוטיות, בשיא הרגישות ובלי דעות קדומות. רק מבט בעיניים, אהבת חינם ואמת טהורה״.

עדן ג׳ו כהן, חברתו הטובה: ״אתה משוגע, אתה פשוט בן אדם מטורף. השיגעון שלך מדבק והלוואי שיש בכל אחד מאיתנו טיפה ממנו. זה שיגעון טוב שעושה טוב לעולם והרגשת את זה. הרגשת וידעת שבאת לעולם כדי לעשות אותו טוב יותר. מה נעשה בלי החיבוק שלך, החיבוק המזיע שלך, הטהור והשובב. אי אפשר לטעות בכוונות שלך".

בן דנציגר, חברו הטוב ספד לו: ״סיפור קטן על העקשנות של לוטן: יום אחד החלטת שאתה רוצה ללמוד סנואובורד ואני נבחרתי להיות המדריך. לא הסכמת להתחיל בילדים וגררת אותי למסלול הקשה. הסתכלת למסלול בעיניים ולא עניין אותך כלום, לא משנה כמה אמרתי לך שמתחילים בילדים, אתה היית חלוץ בדעתך. קמת ונפלת, קמת ונפלת עד שסגרו את האתר וגירשו אותנו החוצה. ככה היית, אדם עם מטרה בעיניים ועקשנות של פרד. שלא מפחד משום מכשול ואין אדם שיכול להזיז אותו מדעתו".

לזכרו הוקמה העמותה "לחיות כמו לוטן", שמטרתה לעזור לנפגעי טראומה צעירים למצוא את דרכם בעולם. כתבו אוהביו: "הקמנו את העמותה כי כמו לוטן, רצינו לעשות טוב. להמשיך את דרכו, להפיץ את האור שלו. אנו שואפים לעזור לכל אחד ואחת מכם למצוא את האור הייחודי שלכם, את הדרך והייעוד, את התשוקה ואת מה שעושה לכם טוב". באתר העמותה, בכתובת https://lotanabir.com, אפשר ללמוד על לוטן והעשייה, לתרום ולקבל השראה.

לוטן מונצח באתר המועצה האזורית דרום השרון, באתר התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל AACI ובעמוד האינסטגרם @remember_lotan.

הציירת רותם אלפסי ציירה את דמותו, ותיעדה את תהליך היצירה בדף rotemalfasiart@ ברשת "טיקטוק", בכתובת: https://www.tiktok.com/@rotemalfasiart/video/7303056718362168578