נוי תפארת זעפרני ז''ל

קורות חיים

נוי תפארת, בתם של חוה וזאב זעפרני, נולדה ביום כ"ג בתמוז תשנ"ו (10.07.1996) בירושלים. אחות למאור, יהודה חי, רון מיכאל, כרמל מרים, הראל דוד ונועם יצחק.

מנישואים שניים של אביה נולדו אחים נוספים שלה - נתנאל שלום והדס.

נוי, ילדה ברוכת כישרונות, הלב הפועם של המשפחה, מלאת שמחה ומלאת חיים, גדלה והתחנכה בנוקדים. החלה את לימודיה בבית הספר היסודי "אח"י אחדות ישראל" שבתקוע; בכיתות ז'-ח' למדה בבית הספר הממלכתי-דתי תורני שבאלון שבות; את כיתות ט'-י"א עשתה באולפנה שבקריית ארבע, וסיימה את חוק לימודיה בבית הספר המקיף הדתי "ג'ינוגלי" בירושלים.

בנעוריה הייתה חניכה פעילה – ואחר כך גם מדריכה – בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא".

התגייסה לצה"ל בשנת 2014 ושירתה בשח"ם (שירות חובה במשטרה).

נוי הייתה אמנית בנשמתה. מגיל שש שרה במקהלות ולמדה פיתוח קול, אהבה את חיי הבמה וכיוונה את עתידה לשם. במשך שנתיים גרה באילת, וצברה ניסיון כחברה בלהקת מזמרים של צוות בידור במלון "לאונרדו קלאב" שבעיר. בוגרת שנה א' של לימודי משחק בבית צבי – בית הספר לאמנויות הבמה. בכרטיס הדיגיטלי שפתחה לעצמה באתר "תעשיה.קום" הגדירה את עצמה כך: "אני חיה ונושמת את הבמה על כל גווניה – שירה, משחק, הנחיה והפעלות. אוהבת את המקצוע ורוצה לעסוק בו במשך כל חיי. יחסי אנוש טובים, בעלת ערכים ומוסר עבודה, מלאת אנרגיות טובות. ... אני מוכנה לעבוד קשה ולספק את מה שצריך!"

נוי אהבה לבלות בחיק משפחתה. הייתה דודה מהממת לשני אחייניה מאחותה מאור, גומא חיים ואפיק. הצעירה בעלת העוצמות והאנרגיות האין-סופיות, שאהבה את החיים, אהבה בני אדם, אהבה לצחוק ורצתה לשמח את כולם, מצאה גם את החצי השני שלה, וידעה אהבה גדולה עם בן זוגה יובל רביע. בחגי תשרי תשפ"ד זכתה ממנו להצעת נישואים, והייתה מאושרת עד הגג. את שמחת תורה בחרו לחגוג, יחד עם אחיו נועם, במסיבת הטבע "פסיידאק" שהתקיימה בוואדי פסטורלי ביער נירים, סמוך לצומת מעון, מרחק עשר דקות מביתם.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

אותו בוקר, השכימו נוי ויובל ועלו לראות את הזריחה. כשהחל מטח הטילים, מתוך בהלה, רצו לעבר מכוניתם וניסו לתפוס מחסה. החברים דחקו בהם לנסוע לקיבוץ ניר עוז, לבית של אחת החברות שיש בו מרחב מוגן. במהומה הגדולה שהשתררה, החליטו לעשות זאת ונכנסו במהירות למכונית. הם הספיקו לערוך שיחת וידאו עם חברה שבה דיווחו כי הם נוסעים להתמגן; היה זה אות החיים האחרון מהם.

נוי, יובל ונועם נרצחו באכזריות בידי מחבלי החמאס בניר עוז. מכוניתם נמצאה מאוחר יותר על השביל המוליך לבית חברתם. עוד שלושה-עשר מבאי מסיבת ה"פסיידאק" נטבחו באותו יום.

נוי תפארת זעפרני נרצחה כשבילתה במסיבה בשדות קיבוץ נירים בשבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושבע. תחילה נחשבה לנעדרת; גופתה זוהתה עשרה ימים לאחר הירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין שבכפר עציון. הניחה אחריה הורים, אחים ואחיות.

ספדה לה אימה: "אתמול ערכנו עצרת תפילה של שירי נשמה שהרעידו את הקירות, עם כלי נגינה ושופרות. אחרי שעתיים באו להודיע לנו שאת אינך. ... לפני חצי שנה הצגת בפנינו את יובל ואמרת, 'אימא – זה יהיה בעלי.' מיום ליום היית יפה יותר, רגועה יותר, שמחה יותר. כשיובל ביקש ממני את הברכה לשאתך, כל כך שמחתי. נוי ויובלי היפים והנעימים. אני לא יודעת אם עורכים חופה בשמיים לנשמות שלכם, אבל אם כן – היא תהיה במדרגה העליונה. אני אוהבת אותך, בת שלי, כל יום יותר. יהי זכרך ברוך."

ספד לה אביה: "אני לא מאמין שאת לא איתי, עם הלב הענק שלך, תמיד מעורבת. זמיר שלי, כל כך התגאיתי בך. הלב היה יוצא לשמוע את השירה שלך. היה לנו שיר שתמיד שרנו יחד, שיר של קט סטיבנס, שעכשיו מקבל משמעות נוראה: "It's breaking my heart you're leaving, Baby, I'm greiveing."

הספדה של מאור, אחותה: "נוי, כל חייך היו סופת טורנדו, ואני בטוחה שגם שם את מחוללת סופה שתמשיך עד שתבוא הגאולה. יש לי חור בלב בצורה שלך. אני אוהבת אותך. תשמרי עלינו."

ברשתות החברתיות נותרו תמונות רבות וסרטונים המתעדים את כישרונה של נוי ואת יצירתה שנגדעה באיבה.

משפחתה שוקדת על הנצחתה בהפקת אלבום שיכלול שירים שהקליטה ושרה. כתבה אלינור: "נוי שלנו, קולה זך וטהור, שירת מלאכים... נוי הייתה אור גדול ונשמה גבוהה. בחייה דאגה לאחרים ונתנה להם מקום של מלכים, לפעמים על חשבונה, ואפילו הכינוי שלה היה 'דודה נויה' כי כזאת היא, רואה את כולם. תמיד פיזרה חיוך גדול, מילאה את העולם בצחוק והאירה אפילו את החדר החשוך ביותר. אנחנו נגשים את החלום בשבילה וננציח אותה כך שקולה ימשיך להישמע לעד!"

ביישוב כפר אלדד, מקום מגורי אביה, נבנה "מצפה נוי" לזכרה. המשפחה עשתה לזכרה חופה, שתשמש לחתונות של בני המשפחה ושל אחרים. "שנזכה לחתן בה הרבה חתונות", כדברי אחותה.

חברתה של נוי, רוויה בלום, כתבה, הלחינה וביצעה לזכרה ולזכר יובל את השיר "חופת שמיים".