רועי חיים אלירז ז''ל

קורות חיים

רועי חיים, בן אירית-לבנה ומאיר, נולד ביום י"ז באב תשמ"א (17.08.1981) באילת. בן בכור ונכד ראשון למשפחה. אחריו נולדו גיא-ברוך, והתאומות מיכל-סול ודנה-מרים.

כשהיה רועי בן שלוש שנים עברה המשפחה לירושלים ואחר כך עברו לגור במבשרת ציון. רועי למד בבית הספר היסודי "ממלכתי ב'" ובתיכון "הראל" במבשרת ציון.

רועי היה נער שוקק חיים, חייכן, בדרן וחקיין מעולה. סימן ההיכר שלו היה החיוך המדהים שלא סר מפניו. היה רגיש מאוד לזולת, ותמיד קשוב לצרכי אחרים. רועי אהב מאוד ספורט, וכתחביב עסק בהרמת משקולות. הוא פיתח גוף שרירי וחזק לתפארת, וגאוותו הייתה בריבועים בבטן ובשרירים ש"הקפיץ".

לרועי היה קשר נהדר עם כל בני המשפחה, ובייחוד היה קשור לסבו ולסבתו, מרים וברוך צרפתי. הוא הירבה לטייל בעולם עם בני משפחה או חברים. בין היתר היה בטורקיה, בקניה, בפורטוגל ובספרד, וכמתנת גיוס נסע לתאילנד, לסין ולהונג קונג.

בתום לימודיו בתיכון התגייס רועי לצה"ל ושירת שירות מלא בחיל האוויר. בתחילת שנת 2003 סיים את שירותו בדרגת סמל ראשון. לקראת סיום שירותו הכיר את ורד, והאהבה ביניהם פרחה ולבלבה עד מאוד.

ביום רביעי י"א בסיוון תשס"ג (11.06.2003), סמוך לשעה 17:30, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו בתוך אוטובוס בקו 14א בירושלים, שעבר ברחוב יפו ליד מרכז כלל וכיכר הדוידקה. המחבל עלה לאוטובוס כשהוא מחופש כיהודי חרדי. 17 אנשים נרצחו בפיגוע, בהם רועי. הוא היה בדרכו לעבודה כמאבטח ב"מפגש השייח" בתלפיות, עבודה בה החל רק יום לפני כן.

בן 21 במותו. רועי הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

רועי הותיר הורים, אח ושתי אחיות. שלוש שנים וחצי אחרי הירצחו נולדו להוריו תאומים: אורי-משה ולירז-רעות.

רועי אהב מאוד כדורגל, והקבוצה האהודה עליו הייתה מכבי תל אביב. למשחק הראשון של הקבוצה בעונת תשס"ג/ד, ביום 12.09.2003 כנגד קבוצת אח"י נצרת, הוזמנו בני המשפחה. השחקנים והקהל עמדו דקת דומיה לזכר רועי, והקבוצה העניקה למשפחה מגן מיוחד לזכרו.

להנצחת רועי הוקמה עמותה שמטרותיה פעילויות ספורט ותרבות. בין פעולותיה – הקמת גן שעשועים במבשרת ציון על שם רועי, ושיפוץ חדר הכושר בבית הספר "הראל" שבו למד. "בהנצחתו", אומרים בני המשפחה, "אנו נגשים את שמחת נעוריו של רועי, ואת אהבתו הגדולה לספורט ולחיים".