קורות חיים
אירנה, בת זופיה ויוסף רוצק, נולדה בלבוב שבפולין בל' בתשרי תש"ה (17.10.1944). בשנת 1950 עלתה עם הוריה ואחותה התאומה בלה לישראל, והמשפחה התיישבה בעכו. אירנה למדה בבית הספר היסודי "עליה שניה" שבעכו ובתיכון "מוצקין" שבקרית מוצקין.
בנעוריה אירנה הייתה פעילה בגדנ"ע ובתנועת "השומר הצעיר". נודעה כילדה חברותית ביותר, שבכל מקום ובכל אירוע הייתה במרכז. מילדותה רקדה בסגנון בלט וניגנה בפסנתר. אימה זופיה עבדה כאחות בבית החולים "מלבן", שם ארגנה אירנה עם אחותה הופעות עבור החולים הכרוניים, דואגת כהרגלה לפזר שמחה ואופטימיות סביבה.
משבגרה, נישאה אירנה למוטי זרנקין. בני הזוג גרו בנהריה, שם נולדה בשנת 1963 הבת רונית, ובשנת 1969 נולד הבן - גלעד.
משנת 1967 ועד 1969 עבדה אירנה במשרד תיווך בנהריה בתור מנהלת חשבונות, ומשנת 1969 ואילך הייתה סייעת בגן ילדים, "גן חנה" בנהריה. כן היתה מאוד פעילה בבית הספר "ויצמן" בעיר, שם למדה בתה רונית.
אירנה הייתה אישה יוצאת מגדר הרגיל, אישה יפיפייה שהתמצאה באמנות ובספורט, אוהבת ספרים מושבעת ומעורה בסביבה ובחברה.
לפנות בוקר של יום שלישי ה' בתמוז תשל"ד (25.6.1974) הסתננה חולייה בת שלושה מחבלים מלבנון לנהריה באמצעות סירת גומי. המחבלים נחתו בחוף הים והתקדמו לעבר הבתים הראשונים של העיר, שם ניסו לחדור לבית המגורים ברחוב בלפור מספר 19. משפחת זרנקין התגוררה בקומה הראשונה בבניין זה.
אירנה ובעלה הבינו שמחבלים נכנסו לבניין, והחליטו לנסות ולהשתלשל דרך החלון לחצר. האב הכין חבל מסדינים, ובזמן שהוא חסם את דלת הכניסה לדירה אירנה עם שני ילדיה השתלשלו מטה. אחד המחבלים, שנותר בחצר וארב בין המכוניות, ירה באירנה ובשני ילדיה למוות.
אירנה הייתה בת 30 במותה. הותירה בעל, הורים ואחות. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בנהריה, לצד ילדיה.