קורות חיים
מנחם, בן רבקה וחיים, נקרא על שם סבו - ממניחי יסודות השמירה וההגנה העברית בגליל. טבעי היה שמנחם, אשר נולד בשנת 1922 בראש פינה ועבר עם משפחתו למשמר- הירדן, ירכוש את אותם הערכים שהוא ראה בתקופת חייו הקצרים בביתו.
זמן קצר לפני נפילתו כתב חיבור אשר יותר מהכול משקף את רוח מחשבתו. "כל היקום ישן ורק השומרים מהלכים בחוץ והנה קריאה לעזרה קמתי ואוי לי, הגורן עולה עולה בלהבות. יריות בוקעות את החשיכה. יצאתי החוצה, לקחתי את רובי וארוץ בתוך מטר היריות. מי יודע מה שלום אחי השומרים? הרימותי את רובי, אבל מחשבה באה אל ליבי: על מי אירה? האראה את האויב? המפקד ערך את אנשיו לקרב ובמטר יריות גרשנו את המתקיפים. את גיבורינו הקדמונים זכרנו, את הגיבורים אשר רוחם לא נפלה גם בשעה שאויביהם עלו עליהם במספר. גם רוחנו בנו אמיץ ולא יעזבנו בעת צרה".
מנחם נפל עם אביו בשעה שחזרו מהירדן עם עגלה עמוסה חביות מים, ביום כ'ז תמוז תרצ"ח. כנופיה ערבית תקפה אותם מהמארב במעלה ההר. החביות נוקבו, הפרדות קרסו וכמה כדורים פגעו בגופו של מנחם. האב חיים, בניסיון נואש להציל את בנו, הסתער לעבר התוקפים באגרופים קמוצים. בני המושבה שחשו לעזרה מצאו את מנחם ואביו, מוטלים בתוך שלולית דם.
מנחם הובא לקבורה בבית העלמין במשמר הירדן.
האב הונצח בספר "יזכור לנופלים למען תקומת ישראל " של משרד הבטחון.
על המצבה המשותפת, שהוקמה על קבר האב ובנו, נכתב: "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".