שרי גולדשטיין ז''ל

קורות חיים

שרי, בת יוספה ומשה, נולדה בבת ים בכ"ב באלול תשמ"א (20.09.1981). בת בכורה במשפחתה, אחותם של חן ואריאל.

שרי למדה בבית ספר יסודי בבת ים. בהיותה בת 13 עברה להתגורר עם משפחתה בקיבוץ מיצר שברמת הגולן, אז למדה בבית ספר אזורי בעין גב, המשותף לקיבוצי האזור.

בשנת 1999 עברה שרי עם משפחתה ליישוב כרמיאל שבגליל. היא סיימה את לימודי התיכון בהצלחה בבית הספר "אורט כרמים" בעירה, עם בגרות מלאה.

שרי הייתה מוכרת ואהובה בשל שמחת החיים הרבה שהייתה בה, כמו גם בזכות טוב לבה ולבביותה כלפי הכול. אהבתה הגדולה ביותר הייתה נתונה לילדים. כל חייה חלמה לטפל בהם, ללמד אותם ולהיות איתם. יחס מיוחד היה לה לילדים חרשים, ושרי אף למדה באופן עצמאי את שפת הסימנים, כדי לעבוד עם החרשים.

בתום לימודיה שרי התגייסה לצה"ל. היא שירתה בשטחים – ברמאללה ובמעלה אדומים – כתומכת לחימה, ומתפקידה היה לבדוק את ציוד הקשר והאלקטרוניקה של יחידתה. את תפקידה ביצעה במסירות, מתוך תחושה של שליחות.

בחודש אפריל 2002 השתחררה שרי מהצבא והחלה לחפש את דרכה בחיים. בכוונתה היה ללמוד ולרכוש תעודת הוראה בחינוך מיוחד, התחום שעניין אותה מגיל צעיר. רק בתום הלימודים, תכננה, תצא לטיול בחו"ל, כמקובל בין בני גילה.

ביום ראשון, כ"ו באב תשס"ב (04.08.2002), הייתה שרי בדרכה להירשם ללימודים במכללת צפת, לקורס מטפלות. היא נסעה באוטובוס "אגד", קו 361, העושה את דרכו מחיפה לצפת. מחבל פלסטינאי מתאבד, חמוש במטען חבלה כבד, היה בין נוסעי האוטובוס. מייד עם הגעתו לתחנה במירון, סביב 9:00 בבוקר, הוא פוצץ את המטען. תשעה בני אדם נרצחו כתוצאה מהפיצוץ, בהם גם שרי, ורבים נפצעו.

שרי הייתה בת 21 במותה. הותירה הורים, אחות ואח. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בכרמיאל.