אולגה וייסברג ז''ל

קורות חיים

אולגה, בתם של שרה וישראל , נולדה בכ"ה בטבת תרצ"ד (12.01.1934) ברוסיה. אחות לאנה ופאינה.

אולגה נולדה וגדלה בלנינגרד (סנט פטרסבורג של היום).

כשהייתה בת שבע, ימי מלחמת העולם השנייה, אולגה שהתה עם משפחתה ועם סבתא שלה בזמן שהגרמנים עשו מצור על העיר. באותה תקופה של קור, רעב ומוות של אנשים רבים סביבה, משפחתה הצליחה להחזיק מעמד ולשרוד כמעט עד סוף המצור. לקראת סופו הבריחו אותם לעיר אחרת ולאחר סיום המלחמה המשפחה חזרה ללנינגרד.

אולגה סיימה את לימודיה בבית ספר תיכון ואז החלה ללמוד שרטוט.

בתום הלימודים עבדה והתפרנסה מהמקצוע במשך שנים רבות.

בגיל צעיר אולגה נישאה לאיסק, ונולדה להם בת - אינה. אינה תיארה את אימה כאישה חזקה ונחושה, בעקבות השנים שעברה במלחמה. היא הייתה אישה אוהבת ומסורה למשפחתה, אישה צנועה שחיפשה רק להיטיב עם כולם.

בתה אינה בגרה ועלתה לארץ. אולגה המשיכה לדאוג לה. תמיד הייתה במקום של עזרה ונתינה, הייתה שולחת חבילות לארץ כדי לסייע לבתה, לנכד שלה, שאהבה מאוד, ובהמשך חייה אף זכתה לנין.

בשנת 2013, בגיל 79 עלתה לארץ עם בעלה איסק לעיר רחובות וגרה בבניין הסמוך לבתה. היא הייתה מאושרת להגשים את החלום, ולשוב ולהתאחד איתה.

בחייה בארץ עסקה בתחביבים רבים. היא נהגה ללכת למועדון לניצולי שואה ברחובות, ונהנתה שם מהופעות והצגות. היא אהבה לפתור תשבצים ותשחצים, הייתה יושבת עד שעה מאוחרת בלילה ופותרת, ואם לא ידעה את התשובה - הייתה בודקת במחשב, ולא מוותרת.

בשנת 2024 בעלה איסק חלה בפרקינסון ואולגה טיפלה בו וסעדה אותו. בנוסף לדאגה לבעלה ולמשפחת בתה הקפידה לשמור על קשר עם שתי אחיותיה, אנה ופאינה, שנותרו ברוסיה.

בגיל 90 אולגה הייתה מלאת שמחת חיים, צלולה ועצמאית, מתעניינת בכול, מאזינה לחדשות ותמיד בעניינים.

בתה אינה סיפרה: "היא הייתה אישה מאוד צנועה, לא אהבה לדבר הרבה על מה שהיא עברה במלחמה ועל כל סיפורי הגבורה. לפני שנה הלכתי איתה למועדון של ניצולי שואה ברחובות לחגיגות סיום מלחמת העולם השנייה. היא קיבלה מדליה על הגבורה שלה".

בשבת, כ"ב בתשרי, במהלך חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת טרור על ישראל המלווה בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בעקבות כך החלה מלחמה.

המלחמה בדרום התפשטה עד מהרה גם לצפון ובמהלכה נפתחה חזית גם מול איראן.

ביום ראשון בלילה, י"ט בסיוון תשפ"ה (15.06.2025), במהלך מבצע "עם כלביא" כנד איראן, אולגה ואיסק היו בדירתם ברחובות. לפנות בוקר נשמעה אזעקה אך בני הזוג נשארו בחדרם ולא ירדו למקלט, מאחר שאיסק היה מרותק למיטה. אולגה נשארה לצידו, ובאותם רגעים טיל איראני פגע פגיעה ישירה בבניין. בני הזוג נפגעו מההדף, ואולגה נפצעה קשה. היא אושפזה בבית חולים ועברה ניתוחים וטיפולים מורכבים.

אחרי זמן מה השתחררה מבית החולים ונראה היה שהתאוששה, אך כעבור כחודשיים מיום הפציעה נפטרה.

אולגה וייסברג נפטרה בט"ו באב תשפ"ה, (09.08.2025) בעקבות פציעה במהלך המלחמה. בת תשעים ואחת במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ברחובות – המזרח. הותירה אחריה בעל ובת, נכד, נין ושתי אחיות.

על מצבתה כתבו אוהביה: "חוכמתך ואהבתך ימשיכו ללוות אותנו".

"היא שרדה את מלחמת העולם השנייה", כתבה בתה אינה, "אבל את הטיל לא שרדה. היא החזיקה את המשפחה".