קורות חיים
אדריאן מרסלו פודסמסר נולד ביום י"ג בחשוון שנת תשכ"ז (27.10.1966) בארגנטינה.
גדל והתחנך בארגנטינה, וכשבגר עבד כשחקן, ליצן וקוסם בהופעות לילדים.
משבגר נישא לסילביה, בני הזוג חיו יחד עשרים שנים וגידלו ארבעה ילדים: חוליאן, סבסטיאן, קטלינה ו-ולנטינה.
ב-2003 עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בבקעת הירדן. לאחר התאקלמות בארץ מצא עבודה ופרנס את משפחתו בכבוד.
אדריאן מרסלו היה איש משפחה מסור ומחובר בקשר הדוק לילדיו. גם לאחר שבגרו, תמיד עזר ותמך בכל אחד מהם, עם הלב הגדול וההומור המיוחד שלו, ומתוך כוונה לעשות טוב.
בזמנו הפנוי נהנה לבלות עם משפחתו בטיולים ובארוחות משפחתיות, במפגשים שהיו מתובלים בהרבה הומור וצחוק.
אחרי שהתגרש, ב-2016 הכיר את מרסלה, וב-2022 בני הזוג עברו לגור באריאל. "מרסלו היה אהבת חיי", כתבה מרסלה, "אהבתנו הייתה מיוחדת מאוד. איבדתי בעל וחבר לחיים".
ב-2010 השתלב בעבודה במסוף המעבר לירדן, גשר אלנבי, כמפעיל מלגזה. הפעילות במעבר גברה מאז הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-2004, מדי יום מאות משאיות שמובילות סחורות מירדן עוברות משם ונכנסות לתוך שטח בשליטת ישראל, ואדריאן מסלו גילה אחריות ומסירות לתפקיד.
בשנים הרבות שבהן עבד במעבר אלנבי היה אהוב וחברותי, אדיב, חייכן ונכון לעזור לכל אחד ובכל זמן, גם אם לפעמים זה היה בא על חשבונו. הוא התיידד עם כולם, גם עם הנהגים הירדנים. בת זוגו מרסלה סיפרה: "14 שנה הוא עבד שם, כולם אהבו אותו. הוא היה מקבל מתנות מהנהגים הירדנים וסיפר שהם רוצים שרק הוא יפרוק להם את המשאית כי הוא ידע לעשות את זה הכי טוב והכי מסודר." במשך שנתיים אף צירף אליו לעבודה את בנו סבסטיאן ואת בתו ולנטינה.
ב-7 באוקטובר 2023 (כ"ב בתשרי תשפ"ד), החלה מלחמה בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כתוצאה ממתקפת פתע שביצע החמאס שפעל מרצועת עזה.
בעקבות המלחמה התרבו פעילויות טרור של מפגעים בודדים בכל הארץ, והייתה מתיחות ביטחונית. אדריאן מרסלו המשיך בעבודתו במעבר הגבול למרות הסכנה היומיומית, העבודה מילאה אותו תחושת סיפוק.
בבוקר יום ראשון, 08.09.2024, הוא הגיע כרגיל לעבודתו במסוף אלנבי, במעבר הגבול. בשעה 09:50, נהג משאית שהגיע מירדן וחצה את המעבר באגף המטענים שלף אקדח שהחביא בכליו, וירה למוות באדריאן מרסלו ובשני חבריו - יורי בירנבאום ויוחנן שחורי, עד שנעצר בידי מאבטחים.
אדריאן מרסלו פודסמסר נרצח בפיגוע בגשר אלנבי בה' באלול תשפ"ד (08.09.2024). בן חמישים ושבע בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באריאל. הותיר אחריו בת זוג, שני בנים ושתי בנות, וארבעה אחים.
בנו סבסטיאן, שניצל מהתקפת המחבלים ב-7.10.2023 במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים, ספד: "אבא ליווה אותי בכל החודשים שאחרי המתקפה ב-7 באוקטובר. תמיד היה שם לידי ועזר, הוא באמת איש מדהים. הכאב הוא גדול, אני עדיין לא מאמין למה שקרה. כולם הכירו אותו במעבר, הוא היה עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר, אדם חרוץ.
אבא, פאפיטו, היה בחור עם לב ענק. למדתי ממנו איך להיות אדם עם כוונות טובות. לחיות את החיים בלי להתחשבן. לחיות את החיים שלך בלי חשבון. אבא אהב מאוד את הילדים ודאג להם, היה מצחיק אותנו ומרים את כולם."