אמנון מוכתר ז''ל

קורות חיים

אמנון מוכתר, בנם של שמחה ונורי, נולד ביום כ"ז בתמוז תשי"ז (26.07.1957). אחיהם של עובדיה ואילן.

הוא גדל בפתח תקווה והתחנך בבתי הספר בעיר.

כבר בנערותו סייע בעבודתו לאביו, שהקים דוכן ירקות בשוק של פתח תקווה. לאחר סיום לימודיו התגייס אמנון לצבא, ולאחר שחרורו חזר לעבוד בדוכן המשפחתי בשוק. לאחר מות אביו ניהל את הדוכן והמשיך את דרכו.

במהלך השנים אמנון נישא לאתי ונולדו להם חמישה ילדים: ניר, גל, דניאל, רון ורועי. הוא היה אבא אוהב ומסור, וביחד עם אשתו טיפח את ילדיו והשקיע בחינוכם.

ניר, שכאשר בגר עבד עם אביו אמנון, סיפר: "היה איש עבודה חרוץ מאוד. אדם טוב שעוזר לאנשים. הוא היה אומר לי: 'תן להם סחורה, אין להם כסף', ותמיד נתן מכל הלב".

אמנון נודע כאדם חרוץ ואוהב את הבריות, והיה מוכר בעירו פתח תקווה בזכות מעשי החסד שלו. קרוב משפחתו סיפר כי אהב לעזור ולתת, ואף תרם לאנשים בסתר.

כאשר ילדיו בגרו ונולדו לו נכדים, שמח בהם מאוד. הוא היה סבא גאה, נהנה לבלות איתם ולהעניק להם, והם החזירו לו אהבה.

ילדיו ואשתו מספרים על אדם טוב לב, צנוע, ששופט לכף זכות כל אדם באשר הוא. מספרים על אבא לתפארת שלא החסיר דבר והעניק חום ואהבה ללא הרף.

הערכים שהשריש בנו ילוו אותנו לעד, כתבו בני המשפחה.

בבוקר 22 ביוני 2024 אמנון הגיע לעיר קלקיליה שבשומרון, כמנהגו מדי פעם, לטייל ולהתעניין בשווקי העיר ובסחורה המוצעת שם. כאשר תושבי העיר זיהו שמדובר ביהודי, הם ירו בו. לאחר מכן הציתו את רכבו. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים הממשלתי בעיר, ולאחר מכן הועבר לידי חיילי צה"ל במחסום, שם נקבע מותו.

אמנון מוכתר נרצח בקלקיליה בט"ז בסיוון תשפ"ד (22.06.2024). בן שישים ושש היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, נכדים ואח.

ספדה לו רעייתו: "הוא נרצח רק בגלל שהיה יהודי. נפש טהורה. גידלנו חמישה ילדים לתפארת. הוא לא זכה ליהנות מהנכדים שלו".

ספדה לו בתו: "לא ככה חשבתי שניפרד, אבא. לא בגיל שישים ושש. לא כשהשנים היפות עוד לפניך. זה הגיל שבו היית אמור לצאת לפנסיה, ליהנות, לנוח. אישה, נכדים, טיולים – כל הדברים היפים האלה שעכשיו לא יקרו".

בנו ספד לו: "אבא היקר שלי, אני לא מאמין שאתה לא פה איתי. אתה לא מבין כמה אהבתי אותך. הלב שלי שבור לרסיסים. אבא, קשה לי. אני לא מסוגל לחשוב עליך בזמן עבר. אני אוהב אותך אבא".

יו"ר ועד סוחרי השוק העירוני בפתח תקווה ספד: "הכרתי את אמנון מגיל חמש-עשרה, כשעבד עם אביו יד ביד בדוכן שהיום הוא בין הוותיקים בשוק. הוא היה ילד טוב, ולימים הפך לאדם שקט, פשוט וצנוע. חיבבתי אותו מאוד".