קורות חיים
בנימין, בן מרים ואופיר, נולד בכוכב השחר ביום כ"ט בסיוון תשס"ט (26.06.2009). אח לארבע אחיות ושני אחים.
גדל והתחנך בירושלים. היה נער אוהב ואהוב, תם וישר דרך, ירא ושלם באהבת התורה, העם והארץ. בני משפחתו ומכריו כינו אותו - ביני.
למד בישיבה התיכונית "לב חדש" ביישוב שילה שבחבל בנימין. בחופשות מלימודיו נהג לפקוד את חוות גל יוסף הסמוכה, ולהתנדב בה בבנייה, בחקלאות, בשמירה וברעיית הצאן.
בבוקר יום שישי 12.04.2024, בשעה 06:30, יצא בנימין מהחווה לרעות את הצאן, ומאז נותק עימו הקשר. בשעות הצהריים חזר העדר לבדו, ללא הרועה, ובעקבות כך יצאו אלפים לחפשו, לצד כוחות ביטחון רבים.
לאחר עשרים ושמונה שעות של חיפושים, תפילות ודמעות, אותר בנימין בסמוך לחווה ללא רוח חיים, ובגופו סימני אלימות המעידים על מאבקו העיקש בתוקף. "ברגעיו האחרונים, כמו לאורך כל חייו שבהם עמל וחתר למשמעות, ביני נלחם בגבורה בבן העוולה שארב לו, וגילם בכך את גאוות היהודי בן הארץ הזו, שדם המכבים – דמו, וגבורת רבי עקיבא וחבריו – גבורתו", אמר אביו.
בנימין אחימאיר הכהן נרצח בידי מחבל ביום ד' בניסן תשפ"ד (12.04.2024), והוא בן ארבע-עשרה וחצי בלבד. הובא למנוחות בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול שבירושלים. הותיר הורים, אחיות ואחים.
בלווייתו השתתפו מאות בני אדם. הרצח נגע בליבם של רבים ויצר הד תקשורתי יוצא דופן בארץ ובעולם.
ספדה לו אימו: "בחרת את הלב התמים להיות קורבן ציבור בשביל כולנו, עולה תמימה שעולה כולה אליך ה' לכפר עלינו. כמה לב היית, ביני. תמיד חשבת על אחרים, תמיד לקחת את כולם בחשבון. דאגת לא להעליב אף אחד, אפילו לא בצחוק".
ספד הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל: "ריבונו של עולם, בקש עבדיך, ראה את בניך. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים כאן אל מול נרצחים שרק מבקשים לחונן את עפרה של הארץ. אני רואה את הפנים התמימות והטובות ואומר, ריבונו של עולם, אלה ילדיך".
בביקור ניחומים במהלך השבעה ביקש יונתן פולארד מהמשפחה: "אנא אל תאמרו: 'ביני נרצח'. אִמרו: 'ביני נהרג', כמו חייל. הוא היה חייל ללא מדים, שבמקלו, בתרמילו ובתפיליו שמר ולחם על רגבי אדמתה של הארץ הזו, ועל זכותנו הברורה והמוחלטת לחיות בה בביטחון ובשלווה". יהי זכרו ברוך.