קורות חיים
רז, בתם של נירית וגל מזרחי, נולדה בי"ג בחשוון תשס"ב (30.10.2001) בגדרה. אחות בכורה לנועה ודור.
גדלה והתחנכה בגדרה. למדה בבית ספר יסודי "רימונים" ולאחר מכן בתיכון "דרכא רמון". נערה יפת תואר, חברותית ושמחה עם צחוק מתגלגל. הייתה חברה במועצת הנוער של גדרה, חניכה בתנועת הנוער "מכבי צעיר" ובהמשך גם מדריכה.
רז חלמה להיות לוחמת במשמר הגבול ולא נחה עד שהשיגה את מבוקשה. במרץ 2020 התגייסה לצבא וסיימה טירונות בהצטיינות. לאחר מכן עברה בהצלחה קורס מפקדי כיתה והוצבה בפלוגה ל"א של משמר הגבול ביהודה ושומרון.
במהלך מבצע "שומר חומות" הפלוגה נקראה לתגבר כוחות בשכונת שיח ג'ראח בירושלים. ב-16.05.2021 במהלך משמרת הגיח רכב לעברה ולעבר לוחמים במחסום ופגע בהם. היא נפצעה באורח בינוני עד קשה בפיגוע הדריסה. רז הייתה נחושה בדעתה להשתקם ולחזור לשרת במשמר הגבול. בכתבה ל-ynet סיפרה: "אני גאה בעצמי שהצלחתי לנצח את המחבל שאולי פגע בגופי, אבל לא הצליח לפגוע במוטיבציה ובחלומות שלי".
לאחר ארבעה חודשי שיקום מפרכים חזרה לשירות ואף יצאה לקורס קצינים וסיימה אותו בהצלחה. בטקס קבלת דרגות הקצונה אמרה: "לא נתתי לפציעה, לכאבים הפיזיים שעד היום אני סובלת מהם או לכאבים הנפשיים ולחרדות להשתלט על חיי ולהסיט אותי מהמסלול שחלמתי עליו - להיות קצינה במג"ב".
מפקד משמר הגבול ניצב אמיר כהן, שנכח בטקס, אמר: "רז היא לוחמת אמיתית. אני זוכר אותה בבית החולים אחרי הפציעה, ומתרגש לפגוש אותה היום כשהיא מסתערת על המטרה ומגשימה את חלומה להפוך לקצינה שתוביל את הדור הבא של לוחמי מג"ב בלחימה בטרור ובפשיעה. סיפור חייה של רז, הפציעה ובעיקר השיקום ההרואי - הם דוגמה ומופת לכל מי שיהיה פקוד שלה, לחבריה במג"ב ובכלל לחברה הישראלית".
כתבה עליה עמית, שהייתה חיילת תחת פיקודה: "לוחמת בכל רמ"ח אברייך. תמיד דאגת לפקודים שלך, היה חשוב לך לדעת שאף אחד לא יישאר לבד בחגים ושלא יחסר לנו דבר". כתבה אופיר המפקדת שלה: "היית המפקדת והלוחמת מהטובות שהיו במשמר הגבול, זכיתי לשרת ולפקד עלייך".
אחרי השחרור, התנדבה בעמותת "בלב אחד" שמסייעת לחולים ולפצועי צה"ל להשתקם ולהתאושש מהטראומה שחוו. רז טסה לניו יורק עם משלחות מטעם העמותה וסיפרה כיצד ניצחה את הפציעה והשתקמה. המשפט שנהגה לצטט בהרצאות שהעבירה ולאורו הלכה היה: ״בידיו של כל אחד היכולת לבחור את היכולת שבה יתמודד עם אתגרי חייו״.
רז אהבה ספורט, גלשה ושיחקה כדוריד חופים. אהבה יין, את החיים טובים, לבלות עם חברים וללכת למסיבות.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
רז נסעה באותו סוף שבוע עם חברים למסיבת הטבע "נובה" שהתקיימה ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדה ושמחה. כשהחלה מתקפת המחבלים, היא נמלטה מהמסיבה ברכב עם עוד שתי חברות עד לצומת בארי, שם הסתתרו במיגונית עם עוד עשרות מבלים אחרים. היא התקשרה למוקד המשטרה וגילתה קור רוח ומנהיגות יוצאת דופן. כמה דקות לאחר מכן נותק עמה הקשר, כאשר המחבלים ירו בכל הנמצאים במיגונית.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
רז מזרחי נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 21. הובאה למנוחות בבית העלמין בגדרה. הותירה אחריו הורים ושני אחים.
על מצבתה כתבו אוהביה: "רזי הלוחמת שלנו עם הצחוק המתגלגל והלב הרחב שכולם תמיד רצו להיות סביבך ובחברתך. ידעת תמיד לומר את המילה הנכונה, לא ויתרת לעצמך ונלחמת בכל מכשול. תישארי בליבנו לעד". נחקקו גם המילים "הכול שטויות" שנהגה לומר.
כתבה משפחתה: "איזה חיים היו לך, כמה חוויות, כמה יפה הייתה. ובעיקר כמה את חסרה לנו. את מעלה לכולנו את החיוך ואנחנו רוצים שיזכרו אותך רק ככה, שמחה, נהנית וצוחקת".
לזכרה של רז נפתח עמוד אינסטגרם remember_raz ובו מועלים סרטונים ופוסטים. כתבו חברותיה: "רזי שלנו, הלב הפועם בכל השלישייה הזו. זאת שלא הפסיקה להצחיק ולהעלות חיוך. זאת שלא הפסיקה לרקוד. אנחנו מתגעגעות אלייך. הזמן עובר והכאב מתגבר. רזי שלנו, אנחנו רוצים להגיד לך תודה על הרגעים איתך ועל הזכות להיות לצידך בכל רגע. כאן למטה, שמרת והגנת בנפש ובגוף על המשפחה, החברים ואזרחי מדינת ישראל. ועכשיו תעשי את זה מלמעלה, כמו שאת תמיד, גיבורת ישראל שלנו".
משפחתה של רז יזמה טורניר כדורגל בשם "טורניר הגנת המולדת ואהבת הארץ" להנצחתה. בכניסה לאצטדיון הוצגו לקהל הרחב אלבומי תמונות, מדבקות ושרשראות שעוצבו לזכרה.
"יקב ויתקין" הוציא לזכרה מהדורה מוגבלת של בקבוקי יין הנושאים את שמה.