קורות חיים
קרינה אלה, בתם של מרינה ואדוארד נולדה ביום י"א בניסן תשנ"ג, (02.04.1993). ילדה שנייה להוריה, אחות לגלינה וקמילה.
קרינה הייתה ילדה עם עיניים ירוקות צוחקות וחיוך מאוזן לאוזן. "כשמה כן היא - הקרינה אור על כל מי שהיה סביבה, הייתה ילדה של שמחה ואושר, שאהבה לשמח אנשים", סיפרה אימה, מרינה.
היא גדלה והתחנכה בקריית גת, למדה בבית הספר היסודי ע"ש יצחק בן צבי, והייתה תלמידה טובה, חברותית ואהובה. כשסיימה כיתה ו', הצטלמה לספר המחזור ובו כתבו עליה חבריה: "ילדה חיננית, חכמה ומאוד נמרצת, במחול רוקדת ומפזזת, אם מישהו יעז להרגיזה – ישמע קולה כמו בהפגזה."
קרינה עלתה לחטיבת הביניים ולתיכון "אורט רוגוזין", והתבלטה שם בזכות כישוריה החברתיים, הפתיחות שלה ויכולת ההכלה. היא נתנה הרגשת ביטחון לכל מי שנמצא לידה. "לא נתנה לאף אחד מסביבה ליפול, משום סיבה. זו לא הייתה סתם אהבה שהיא נתנה, זו הייתה אהבה של מאה אחוז נתינה, הקשבה ותמיכה", סיפרה אחותה.
קרינה סיימה את לימודיה התיכוניים בהצלחה והתכוננה לגיוס לצבא.
מאז שהייתה ילדה אהבה לראות אנשים מחייכים, ובפרט אהבה לראות חיוך עם שיניים לבנות מושלמות. קרינה החלה להתעניין בתחום רפואת השיניים וביקשה לשרת בצבא כסייעת לרופא שיניים. היא כיוונה לשם במחשבה שתסיים את השירות הצבאי עם מקצוע.
היא התגייסה לצבא, והוצבה, כפי שציפתה, בחיל הרפואה. במהלך השירות עברה הכשרה כדי להיות סייעת לרופא שיניים. בתום ההכשרה עבדה בצמוד לרופא השיניים, רכשה ניסיון והתמקצעה בתחום. לקראת השחרור עברה את בחינת הרישוי הממשלתית וקיבלה תעודה מקצועית ממשרד הבריאות.
לאחר שהשתחררה טסה לטיול הגדול בחו"ל, טיילה באירופה, המשיכה לחקור ולגלות את העולם והגיעה גם לדרום אמריקה.
כשחזרה לארץ השתלבה כסייעת לרופא במרפאת שיניים בעיר מגוריה. עמיתיה וחבריה מהמרפאה אהבו את הצעירה החייכנית שאהבה לחייך ולצחוק ולתעד את כולם למזכרת.
קרינה נשארה בקשר חם עם חברותיה מבית הספר, וכשהן נישאו, שמחה בשבילן ופרגנה להן מכל הלב. היא הקפידה להגיע לכל החתונות ואף שימשה כשושבינה.
קרינה אהבה בעלי חיים, מוזיקה, טיולים בטבע ומסיבות, אך במקום הראשון אצלה הייתה המשפחה. היא תמיד דאגה שמשפחתה תהיה מאוחדת ומאושרת, הייתה מאוד קרובה ומסורה לאחיותיה.
בגיל 27 הכירה את דניאל ברסלבסקי, בן עירה, ובין השניים התפתח קשר יפה של חברות ואהבה. בני הזוג נהנו לבלות יחד במסיבות טבע, ונהגו לצרף אליהם את קמילה, אחותה של קרינה. קמילה נהנתה מאוד לבלות במחיצת אחותה הגדולה: "לא אשכח לעולם את הפעם הראשונה שלי שהצעת לי לבוא אתך ועם דני למסיבה ואמרת לי: 'בואי איתי יהיה לך כיף', ומאז זאת הייתה כל פעם חוויה חדשה איתך. הכרת לי עולם שכולו בטוב, אנשים הכי טובים שיש עם לב גדול ודאגה ענקית מצד כל הסובבים. מצפון לדרום, ממזרח וממערב, כל יער חדש, כל פעם דרך חדשה."
גם ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, נסעו בני הזוג לפסטיבל מוזיקה – פסטיבל ה"סופרנובה" שנערך בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו למקום הם בילו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.
למוחרת, ביום שבת, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר מטח הטילים בני הזוג עדיין שהו במתחם. בני משפחתו של דני עדכנו אותו אודות חדירת המחבלים וביקשו שיברח משם, אך הוא אמר שהוא לא הולך לשום מקום, שהוא צריך לעזור לאנשים. בשעה 9:00 כתבה קרינה לאימה: "אנחנו מנסים לצאת מפה. יש פה טנק. אין קליטה. אימא אני אוהבת אותך. אני מקווה שנצא מפה. את הכי חשובה לי בעולם ואני מבקשת סליחה על הכול." לאחר כרבע שעה דיברה עם אחותה קמילה ומאז נותק הקשר עימה.
במשך ימים ארוכים היו קרינה ודני בגדר נעדרים, ולאחריהם נמסרה למשפחותיהם ההודעה הקשה שנרצחו.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
קרינה אלה דוידוב נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת שלושים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית גת. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.
אחותה קמילה ספדה: "מי יצחק מהשטויות לפני השינה? את מי אני אשגע אם לא אותך? איך אפשר לקבל את זה שלא אראה אותך יותר? עם מי אני אוכל להתייעץ ולקבל את הברכה שהיא מכל הלב? אתך הכול היה דרך הלב. גם היית מבינה הכול בעיניים וישר לחדרים הקטנים של הלב. עם מי אני אשב על החלון אצל אימא ואדבר על כל נושא אפשרי? כמה שאלות שאשאל וכמה שאנסה להבין, זה יחזור תמיד לאותה נקודת אמונה שככה בורא עולם החליט, ואי אפשר ללכת נגד חשבונות שמיים, כי תמיד לימדת אותי דרך הרוח, דרך השקט... כמה לימדת אותי, נתת לי את כל ההגנה האפשרית, את ההרגשה הכי טובה שיש, את הכתף התומכת הזאת שרק אחות גדולה יכולה לתת. תמיד אמרתי שאת אחותי הגדולה ותמיד התגאיתי בזה שיש לי אחות כמוך... כל דבר שהיית עושה הייתי הולכת בדרך שלך - אם זה במוזיקה, בדיבור, בגישה, בעדינות שלך. פשוט הערצתי כל דבר שעשית. אני תמיד אעריץ אותך, אחותי הגדולה."
משפחתה כתבה: "קרינה אהבה מוזיקה, טבע ולהיות ליד אנשים שמחים. היא תמיד הושיטה יד מסייעת לנזקקים, והבטיחה שכולם סביבה ילבשו חיוך וירגישו בנוח. גם ברגעיה האחרונים, לצד בן זוגה, היא הפגינה גבורה יוצאת דופן. לעד נוקיר את זכרה, והיא תמיד תחזיק מקום מיוחד בליבנו."
חברתה אילנה כתבה: "אהובה שלי, החברה הכי הכי שלי, אני מתגעגעת אלייך ברמות. אוהבת אותך המון. בטוחה שלא היית פראיירית ושנלחמת עד הסוף. תשמרי עלינו מלמעלה, מלאכית שלי."
מנהלת המרפאה שבה עבדה כתבה: "היית העובדת המקצועית, מלאת שמחת חיים ואהובה על כל הצוות. תמיד אזכור את היופי החיצוני והפנימי שלך, את אהבת החיים, הצחוקים ואת הימים היפים שדאגת לתעד ונשארו לנו למזכרת. נוחי בשלום על משכבך ילדה יפה, ה׳ יקום דמך."
תלמידי מגמת הקולנוע של בית הספר "בן צבי" בקריית גת הפיקו סרט המנציח את חייה של קרינה: "ילדה של אהבה".