דוד ליסצוב ז''ל

קורות חיים

דוד, בנם של נטליה ומיכאל ליסצוב, נולד בז' כסלו תשמ"ט (16.11.1988) ברוסיה, בעיר זלטואוסט. אח לקסניה.

גדל והתחנך ברוסיה. היה ילד יפה תואר וכריזמטי שתמיד התבלט ואהב לעסוק בספורט.

בספטמבר 2003, כשהיה בן חמש-עשרה, עלה לישראל והתגורר עם משפחתו בחיפה. למד בתיכון בסמ"ת.

דוד התאמן בג'ודו וקיבל חגורה שחורה. הוא אף עבר קורס מדריכי ג'ודו במכללת "וינגייט" וקיבל תעודת מדריך.

בהמשך, למד קורס טכנאי מחשבים ורשתות תקשורת במכללת "מדיאטק הייטק".

דוד עבד בתחום האבטחה. הוא מאוד אהב את התחום, נהנה מהעבודה, מהאנשים והשיחות איתם, מהסביבה ומהאחריות.

בגיל צעיר התחיל לעבוד כמאבטח והתקדם בהתמדה עד שהפך להיות מנהל אזורי על עשרות עובדים. היה לו ניסיון רב בתחומים שונים של המקצוע, מאבטחת אישים ועד אבטחה של אירועים גדולים, הופעות, מסיבות ופסטיבלים. מכריו מספרים על אדם נחוש ושאפתן שהציב לעצמו מטרות והיה מוכן להזיז הרים וגבעות כדי להשיגן. פעל בהתמדה, ואת רוב המטרות שהציב לעצמו הצליח להגשים.

בשנת 2015 נולד בנו אדריאן. בהמשך הכיר את יוליה, נישא לה ויחדיו הם גידלו את בתה ברברה. המשפחה התגוררה בקריית ים. דוד היה אבא מסור, אהב לבלות עם המשפחה, לשחק ולהשתובב עם הילדים. הוא עבד קשה כדי לפרנס ולהעניק למשפחתו חיים טובים. עם אימו ואחותו ברוסיה שמר על קשר הדוק, הביא אותן לביקורים בישראל וטייל איתן ברחבי הארץ.

היה אדם מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור וחברותי. בלט בכל מסיבה, מפגש או אירוע חברתי ואנשים נמשכו לקרבתו.

חבריו מספרים על אדם שתמיד אפשר לסמוך עליו ולמצוא אצלו אוזן קשבת, שידע לגרום לחבריו להרגיש בנוח, נסך בהם ביטחון והושיט יד לעזרה בכל עת.

דוד אהב לטייל בחוף הים הסמוך לביתו, ויום בילוי מושלם עבורו היה יום שבו בילה במים ובחוף עם המשפחה וחברים. אהב מאוד גם לטייל בעולם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

דוד היה אחראי אבטחה בפסטיבל "נובה" סמוך לקיבוץ רעים, בו חגגו כ-3,000 איש, וניהל צוות של 20 מאבטחים. כשהתחילה המתקפה היה אחראי על הפינוי והסדר באזור המסיבה. משהבינו את גודל האירוע, ואף שלא הייתה לו שום אפשרות להגן על עצמו, החליט לנסות להציל את העובדים איתו ולהיחלץ ברכב דרך השדות. בזמן הנסיעה אשתו הייתה איתו על הקו, אך כאשר הבין שמקיפים אותו נתן פקודה לצאת מהרכב וניתק את השיחה עם אשתו. כנראה שהוא עצמו לא הספיק לצאת מהרכב ומשך אליו את האש בזמן שעובדיו הספיקו לברוח, ובכך הציל את חייהם של ארבעת עובדיו שהיו איתו ברכב.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

דוד ליסצוב נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים על ידי מחבלים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 34. הובא למנוחות בבית העלמין בתל רגב. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ואחות.

כתבה משפחתו: "דוד היה גדול מהחיים, תמיד שמח ומלא ביטחון. הוא השאיר אחריו ילדים שיגדלו בלי אבא, הורים שאיבדו את בנם ואישה שבורת לב".

חברתו אולגה מספרת על חבר נאמן עם לב זהב: "חבר ילדות יקר, חבר ילדות אהוב, השנים עברו, הימים חלפו, אבל חברות ילדות נשארת, התמימות, השמחה, הימים בהם צפינו יחד בסרטים, יצאנו למסיבות יום הולדת... היית אדם מדהים, תמיד רץ לעזור".

חברו אנדריי אמר: "תמיד אזכור אותך עם חיוך, מלא אנרגיה ושאיפות לעתיד".

כתבה חברתו אולגה: "זיכרונך לא ייעלם מאיתנו. אחד האנשים הכי טובים והאמיצים הלך מאיתנו ונותר רק לזכור ולהזכיר את האדם המדהים, האמיץ והכריזמטי שהיית".