רוברט שאולוב ז''ל

קורות חיים

רוברט, בנם של זויה ואדניהו, נולד ביום כ"ט באייר תשי"ג (14.05.1953) בעיר מחצ'קלה שברוסיה. אח לרפאל, אינה ובלה.

גדל ברוסיה. בילדותו גר עם משפחתו בעיר מחצ'קלה, בירת דאגסטן, וכשהיה כבן חמש עברו לעיר פיאטיגורסק בקווקז. הוא למד בבתי ספר בעיר מגוריו ולאחר סיום לימודיו התיכוניים נרשם ללימודי טקסטיל באוניברסיטת סנט פטרבורג.

רוברט סיים תואר ראשון ותואר שני ומצא עבודה בתחום הטקסטיל. היה עובד חרוץ והתקדם בעבודה. במשך שנים רבות ניהל מפעל לטקסטיל, עבד עם עורות ואהב מאוד את עיסוקו.

ב-1980 נישא לז'אנה ובשנים הבאות נולדו להם שלושה ילדים: מריה - הבכורה, לאחר שנה נולד אלכסיי ולאחר ארבע שנים נולד בן הזקונים, דימה.

בתו מריה סיפרה שהיה בינה לבין אביה קשר מיוחד. תמיד ברגעים הקשים, רגעי דילמה או משבר, התייעצה איתו והוא שימש לה כפסיכולוג. רוברט תמיד ידע לתת לה עצות טובות שעזרו לה להתמודד. היא כתבה שהיה "הבן אדם עם הלב הכי גדול, שהיה פתוח לכולם. היה אדם צנוע מאוד, תמיד רצה רק לעזור לאנשים."

רוברט עבר תקופה קשה של טלטלות וכאב. אירע לו אסון כשהבן הצעיר, דימה, נהרג בתאונת דרכים. היה לו לא קל, אך הוא הצליח להתאושש ולהתנחם בטוב שקיים בחייו.

כשיצא לגמלאות ולאחר שאשתו ז'אנה נפטרה, החליט לעלות לישראל. בגיל 64 עלה ארצה והתגורר באשדוד, סמוך לילדיו.

בינתיים ילדיו בגרו והקימו משפחות, ורוברט זכה ליהנות מנכדים. הוא אהב לבלות עם משפחתו ועם חבריו, אהב לבשל ולארח את הילדים והנכדים. מריה סיפרה כי כולם תמיד דאגו לבריאותו כי סבל ממחלת לב ומסוכרת.

רוברט אהב מאוד את הים ולעיתים היה יוצא בשבתות לדוג בחוף זיקים עם גיסו דז'ון אסלנוב, בעלה של אחותו אינה.

בשבת בבוקר, בכ"ב בתשרי, חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023) בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות. המחבלים תקפו בסיסי צה"ל ובנסיעתם ירו בכל מי שנקרה בדרכם. הם רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מעט לפני שהחלו מטחי הטילים והאזעקות, רוברט, גיסו וזוג חברים, הגיעו לחוף זיקים כדי לדוג. הבילוי נקטע באיבו כאשר חוליה של מחבלי חמאס הגיעה בסירות אל החוף ופתחה באש לעברם. כעשרים אנשים נרצחו במקום, בהם גם רוברט וגיסו דז'ון אסלנוב. הם נחשבו נעדרים, רק לאחר ימים ארוכים של חוסר ודאות התקבלה הבשורה הקשה על מותם.

רוברט שאולוב נרצח על ידי מחבלים בחוף זיקים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023).

בן שבעים בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותיר אחריו בן ובת, נכדים ושתי אחיות.

על מצבתו נכתב: "לעד נזכור את זיו פניו"; "היית האדם הכי טהור בעולם ותמיד תחיה בזיכרונות שלנו."

בתו מריה ספדה: "כל כך דאגנו לבריאותו ובסוף נרצח באכזריות. הוא מאוד חסר לכולם."

נכדו רמי ספד לו: "רוברט שלנו. מי האמין שאחרי מחדל שהודיעו, וטעו, והאמנו שאולי יש עוד תקווה - הגיע הרגע שאתה לא תחזור. היית איש מדהים, אהוב על כולם מלא בטוב, אהבת את החיים ואהבת את הים, ומרצחים מרושעים גדעו את חייך. הותרת אחריך שני ילדים שעכשיו נשארו יתומים, ונכדים, ומשפחה שלמה שכואבת. היית איש מדהים, אהוב על כולם ומלא בטוב, אהבת את החיים ואהבת את הים."

ספד לרוברט יבגני, חבר ילדות שלו: "חבר אמיתי אף פעם לא נעלם. היה לי מזל לפגוש בחיים חבר כמו רוברט. בחברות שלנו היו רגעים שמחים ועצובים שחלקנו ביחד... רוברט היה תמיד נדיב, נותן ביטחון ואת עצמו שעשה אותו חבר הכי טוב. שפע זיכרונות על רוברט, על חוש ההומור המדויק שלו והחוכמה העמוקה שלו, מחממים את הלב והנשמה.

‏חוסר האונים על מה שקרה לרוברט שובר את הלב ועושה את הכאב בלתי נסבל. אני מודה לרוברט על הלב הענק שלו והחותמת שהוא השאיר בחיי."