בן בנימין שמעוני ז''ל

קורות חיים

בן בנימין, בנם של פנינה ורפאל, נולד ביום י"א באייר תשנ"ב, (14.05.1992). אח בכור לאבינועם ולחי.

כשנולד, לאחר שתים-עשרה שנות המתנה וציפייה, הביא אושר גדול להוריו.

בן גדל והתחנך ביישוב דוגית שהוקם בצפון חבל עזה. היה ילד חכם ומוכשר ושנות ילדותו עברו עליו במקום הקסום והשליו, קרוב לחוף הים.

בשנת 2005, כשהיה בן 13, פונה היישוב דוגית מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. משפחתו נאלצה לעזוב את ביתם ובן חווה את כאב עזיבת הבית.

באותו הזמן נפרדו הוריו והוא עבר לגור עם אביו במושב בוסתן הגליל מדרום לנהריה, החל ללמוד במסגרת חינוכית חדשה והשתלב בה. לאחר כשנתיים הצטרף לביתם אחיו, אבינועם.

אחרי לימודיו בן התגייס לצבא ושירת כלוחם חוד בחיל איסוף קרבי, באזור עוטף עזה.

בתום שירותו הצבאי עבר עם אביו להתגורר בעיר מודיעין. לאחר מכן פתחו עסק משותף בתחום המסעדנות ובן החל להכיר את עולם העסקים. בחריצות ובמסירות עבד והשקיע את כל זמנו כדי לקדם את העסק.

במרוצת השנים עשה חיל, התפתח והצליח מאוד בתחום המסעדנות וחיי הלילה והפך לבעלים של מספר עסקים בירושלים. בן אהב את ירושלים ופיתח קשרי חברות עם רבים מתושבי העיר שאהבו אותו מאוד והוקירו את פעילותו הענפה בעיר.

בן נהנה מפירות ההצלחה ונהנה לחלוק אותה עם משפחתו. הוא היה קשור מאוד להוריו ולאחיו הצעירים. כשהגיע לבקר את אימו, פנינה ואת אחיו הצעיר, חי, בעל הצרכים המיוחדים - לא היה מאושר מהם. בן תמיד הציע את עזרתו וסייע במה שצריך ואת הכול עשה בשקט ובצנעה.

ב-2018 הכיר את ג'סיקה אלטר, ובין השניים התפתח קשר זוגי יפה ואהבה גדולה. בני הזוג היו בלתי נפרדים, לכל מקום הלכו יחד, בילו ונהנו. כעבור זמן קצר בני הזוג עברו לגור בבית אימו שבאשקלון.

במהלך 2023 החליט לעזוב את עסקיו בירושלים והחל לעבוד כסו-שף אצל חברו הטוב, מתן צפריר, במסעדת הבשרים "פיטמאסטר", בסניף פתח תקווה. בן היה מאוד מרוצה שהשיג את המטרות המקצועיות ששאף אליהן. חבריו לעבודה סיפרו שהיה מקצועי, אכפתי ומסור ושהיה נכון לו עתיד מבטיח ברשת.

בזמנו הפנוי נהנה מפעילויות אקסטרים, ובייחוד מנהיגה מהירה בכלי רכב ובאופנועים במסלולי מרוצים. הוא אהב לחגוג את החיים ונהנה מחיי לילה וממסיבות.

ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, שהו בן וג'סיקה אצל אימו באשקלון ואכלו ארוחת ערב חגיגית. בן תכנן לנסוע מאוחר יותר לפסטיבל ה"סופרנובה" שהתקיים בדרום, פסטיבל שחיכה לו בקוצר רוח. ג'סיקה החליטה הפעם שלא להצטרף אליו ולהישאר בבית עם אימו.

בשבת לפנות בוקר, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסע לפסטיבל שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיע לשם הצטרף לחבריו תום ומיכל ול-3,000 החוגגים שבילו שם.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלו האזעקות התקשר בן לאימו וביקש שתעיר את כולם ושייכנסו לממ"ד. כשראה את פקק התנועה ביציאה ממתחם הפסטיבל, החליט לסטות מהכביש ולנסוע דרך השדות. בן פעל בקור רוח, היה נהג מנוסה ומקצועי שהכיר את השטח היטב משירותו הצבאי. במהלך הנסיעה אסף אל רכבו ארבעה נוסעים שלא הכיר תוך שהוא מרגיע אותם. בדרכו יצר קשר עם אביו, המתגורר בבאר שבע ושאל אותו אם הוא יכול להביא אותם אליו הביתה. לבסוף הבין שזה יעכב אותו והחליט להוריד אותם בכניסה לעיר.

הארבעה שהציל, ג׳וד קוטלר, עמית שליט, משי לינדנר וטל גוזגל, הפצירו בו שיישאר איתם ושלא יחזור לאזור הפסטיבל אך בן היה נחוש להציל את חבריו שנשארו שם. במשך כל אותו הבוקר, בזמן הנסיעות הלוך ושוב מאזור קיבוץ רעים, הספיק לשוחח עם חבריו ועם משפחתו וכולם ביקשו ממנו בקשה אחת - שלא יחזור לאזור השורץ מחבלים. למרות זאת חזר ובאומץ רב חילץ שמונה אנשים נוספים, והוריד אותם בנתיבות. לאחר מכן חזר בפעם השלישית כדי למצוא את חבריו תום פרץ ומיכל אוחנה, אף שגם הם הפצירו בו שלא יגיע. הוא נסע למיקום האחרון ששלחו לו, אך כשהגיע הם כבר מצאו מסתור אחר.

בן ידע שגם גאיה חליפה, שעבדה איתו ב"פיטמאסטר" הייתה באזור. הוא יצר איתה קשר וביקש שתשלח לו מיקום. גאיה הסתתרה עם חברתה, רומי גונן, בשיח קטן בוואדי ליד חניון רעים. היא שלחה לו מיקום אך לאחר מכן כתבה לו "אל תבוא, יש יריות שוב." הוא בכל זאת איתר אותן והעלה אותן לרכב. איתן עלו בני הזוג תומר ושובל, אך עברו בהמשך לרכב של שוטר חמוש שלקח אותם מהאזור. אחרי שהם ירדו הבחין בן באופיר צרפתי שנשאר בשטח, וצירף גם אותו לרכב. הארבעה החלו בנסיעה מהירה לכיוון אשקלון על כביש 232. לאחר מספר קילומטרים כשהוא משוחח עם ג׳סיקה בטלפון, אמר לה שהוא רואה דמויות ושנראה לו שהם מחבלים. בשעה 10:12, כשהגיעו לצומת עלומים, נתקלו במחבלים שירו עליהם ירי מסיבי. הרכב נעצר ובן וגאיה נרצחו במקום. אופיר ורומי נפצעו ונחטפו לעזה.

במשך חמישה ימים ארוכים נחשב בן לנעדר ולאחריהם נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח. מאוחר יותר נודע שגם אופיר נרצח בשבי. כל האנשים האחרים שלקח בדרכו ניצלו.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.

בן בנימין שמעוני נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן שלושים ואחת. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים, שני אחים וחברה.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אהובנו הגיבור...מסר נפשו למען חבריו והציל נפשות רבות." והוסיפו: "מי האדם שיחזור אל הגהינום רגע אחרי שהצליח להימלט ממנו, ושהאהבה שבו לאחר, גדולה מפחדיו הגדולים ביותר."

המשפחה ציינה כי בהחלטתו לחגוג את החג בבית אימו הציל בן אותה ואת אחיו חי – אלמלא החלטה זו הם תכננו לנסוע לחברתה בקיבוץ כפר עזה, טובה גורן, אשר נרצחה באותה שבת בביתה על ידי מחבלים ואיתה נרצחה בתה ארן. עוד ציינו שאחיו חי, בעל צרכים מיוחדים, אינו מצליח להבין את האובדן וממשיך לחפש בבית את בן שייקח אותו לים.

דודתו, אתי, כתבה: "אחייני היקר והאהוב נקטפת באיבך, ואתה בן 31 ושלושה חודשים, ב-14.5.24 היה אמור לחול יום הולדתך ה-32, אך אתה לעד תישאר בן 31. חָבְרוּ בך אומץ לב, עוז רוח, רֵעוּת יחד עם חיוך מבויש, מופנמות וַענווה. עשית מעשה נעלה שאין שני לו, הצלת חיים של אחרים בלי לחשוב לרגע על חייך שלך וקיימת בגופך את: "כל המציל נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו הציל עולם מלא"... תחסר לי מאוד, ולכולנו כמשפחה. גבורתך נודעה ברבים, וְשִמְעָהּ יצא ברחבי הארץ והעולם. ולוואי שיכולנו להתנחם בכך. לעד זכרך יהא חקוק בליבנו. יהי זכרך ברוך לעדי עד."

ספדה רותם, בת דודה שלו: "בן שלי, החבר הכי טוב שלי, מאז שאנחנו קטנים היינו צמודים. אתה יודע עלי הכול ואני עליך. ומי יהיה איש הסוד שלי עכשיו? אני כבר מתגעגעת אליך, ומה יהיה בהמשך??...

כל הזמן השווצתי בך, שאתה בן דוד שלי. שאתה החבר הכי טוב שלי. אין מישהו שלא ידע את זה. כל פעם שחיפשו את בן התקשרו אלי. כל פעם שרצו לקבל עליך מידע שאלו אותי. תמיד הרגשתי מוגנת. ידעתי שלא משנה באיזה מקום בעולם אהיה ואצטרך עזרה, אתה תהיה שם בשבילי...

מאמינה שעכשיו אתה בטח מחייך את החיוך הצנוע שלך כשאתה מגלה שלומדים עליך בבית ספר, שעושים עבודות על הגבורה שלך, שכתבו עליך שיר. בכל הזדמנות מדברים עליך ומזכירים אותך...

תמשיך לתת לי כוחות. תשמור על המשפחה. אוהבת אותך".

בנובמבר 2023 השיקה להקת "סינרגיה" את השיר "מי האדם" (מילים: גלעד שגב, לחן: רון הופמן), שיר שנכתב על סיפור גבורתו של בן שהציל תריסר ממשתתפי מסיבת ה"נובה", וחלק ממילותיו הן שנכתבו על המצבה. גלעד שגב הוציא גרסה משלו לשיר, בפרויקט גיבורים שהפיק לזכר נופלי שבעה באוקטובר.

בית הספר "השל" "The Toronto Heschel School"-, שבטורונטו, קנדה, שיתף בגאווה את סיפור גבורתו של בן בטקס הבית-ספרי.

על חומה ברחוב העמל בתל אביב צויר גרפיטי ענק של פניו של בן.

בן מוזכר ומונצח בכל סרוויס בכל סניף של "פיטמאסטר", מסעדת הבשר שבה עבד.

הרכב של בן מוצג באתר ההנצחה בתקומה, בו רוכזו כלי הרכב הפגועים מהפסטיבל, וסיפורו מסופר שם ע"י אביו והמדריכים.