תפריט נגישות

בר שכטר ז''ל

בן סבין ואריה
נולד בי"ג באייר תשנ"א, 27/4/1991
התגורר בקציר
חלל פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
מקום אירוע: רעים, שדות הקיבוץ - פסטיבל "נובה"
הובא למנוחת עולמים בשער מנשה (אזורי)
גוש: 4, חלקה: ג, שורה: 6
הותיר: אישה ושני ילדים, הורים ואח
בר מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 94

קורות חיים

בר שכטר, בנם של סבין ואריה, נולד בקיבוץ רשפים שמדרום לבית שאן ביום י"ג באייר תשנ"א, (27.04.1991). אח לכרמל.

בילדותו עברה המשפחה לגור ביישוב קציר. הוא התחנך בבית הספר היסודי "קציר" ביישוב, ובתיכון "גוונים" שבעין שמר.

סיפרה אימו סבין: "בר היה ילד מהמם שהייתה לו יכולת להכיל כל אחד ללא שיפוטיות. בעל אינטליגנציה רגשית מחוננת. אהב את החיים, אהב את האנשים שסביבו. אהב מאוד את הטבע".

אביו אריה סיפר שבנו היה ילד עם לב ענק וחומל, ושקשה היה לעמוד בפניו.

בתום לימודיו, בר החל ליצור מוזיקה, ועד מהרה היא הפכה למשמעותית מאוד בחייו. הוא האמין שהמוזיקה היא הדרך להרבות טוב בעולם.

בשנת 2015, בהיותו בן 24, נולדה בתו סול.

שלוש שנים אחר-כך, כשבילה בפסטיבל של מוזיקה אלקטרונית הכיר את יערה. השניים התאהבו, נסעו לטייל בהודו, ולאורך מסעותיהם ניהלו שיחות עמוקות על החיים ועל אהבה וחברות.

כשחזרו לארץ השתכנו ביישוב קציר שבמועצה האזורית מנשה, ובר החל להתפרנס מהובלות, אך תשוקתו הגדולה נותרה למוזיקה.

כמתקלט במסיבות, וכיוצר, הוא קרא לעצמו "Syloopo DJ", וחיבתו העיקרית הייתה לסגנונות של מוזיקת טראנס, שמאופיינים בקצב מאוד מהיר, אך גם לסגנון ה"פורסט" שמשלב צלילים מהטבע. באחד מהטראקים המקוריים שייצר, שילב את קולה של יערה, מצטטת משפטים מהסדרה האהובה עליהם - "דקסטר".

ביוני 2022 בר ויערה נישאו, וחמישה חודשים מאוחר יותר נולד בנם רום.

סיפרה יערה אשתו: "הוא היה אבא מאוד דואג, נוכח, קשוב ומעורב... היה אדם מדהים, עם לב ענק, מאוד חברותי, מקבל כל אדם בחיוך וללא תנאי. היו לו קשרים עם כל מיני סוגים של אנשים בגילאים שונים. זה משהו שהיה מאוד חזק אצלו. הוא שמר על קשר עם החברים שלו, גם אם מרחוק. הוא לימד אותי מהי המהות האמיתית של חברות. כל הזמן אמרנו שזכינו בלוטו, דיברנו הרבה על הזכות והחסד שקיבלנו להתאחד ככה ולמצוא בית כזה אוהב, תומך ומקבל אחד את השנייה. אהבה של פעם בחיים".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בשישי בערב, שעות אחדות לפני המתקפה, הגיע בר לפסטיבל "נובה" כדי לתקלט על אחת הבמות, בה הוא היה הראשון להופיע. אשתו תכננה להגיע איתו, אך ברגע האחרון שינתה את תוכניותיה.

בר התרגש להיות באותה שורה עם אמנים מחו"ל שהוא העריץ, ולהשמיע את המוזיקה שלו לקהל רב כל-כך. אחרי שסיים לתקלט, הוא נשאר במסיבה כדי לשמוע את שאר האומנים שניגנו עד הבוקר.

כשהחל ירי הטילים, נמלט ברכבו צפונה, אך נורה בסמוך לאנדרטת "חץ שחור" שבמפלסים, בשעה שהתרכזו במקום מאות מחבלים לקראת חדירתם לקיבוצים הסמוכים.

בר שכטר נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של המועצה אזורית מנשה, והוא בן 32. הותיר אישה, שני ילדים, הורים ואח.

בהלווייתו רבת המשתתפים, בחרו חבריו התקליטנים להשמיע את אחד הטראקים האחרונים שבר עיבד. רבים מהם סיפרו שבשיחותיהם אמר להם שכך היה רוצה שייפרדו ממנו: בשמחה ובריקודים.

על מצבתו נכתב: "מנגינת צחוקך תתנגן בליבנו לנצח". עוד נכתב על מצבתו: "תודה על שמחת החיים, הלב האוהב והמוזיקה העוטפת את הנשמה".

ספדה אשתו יערה: "אהבה שלי, אני משחררת את נשמתך, ואני מתפללת שתעבור הלאה בשלווה ובקלות. אני כאן לדאוג לכולנו. אני יודעת שאתה לא לבד ועטוף באהבה. אני יודעת שאתה תמיד איתי, וחלק מהנשמה שלך לעד יפעם בי, ברום הבן שלך, בסול הבת שלך, ובכל מי שאוהב אותך. מחכה לאיחוד הבא שלנו. עד אז מבטיחה לך שאחגוג את חייך, ולמרות הכאב המייסר של לחיות בלעדיך, אמצא את הכוחות להמשיך לחלום ולהגשים את החיים. תנוח יפה שלי. אוהבת אותך לנצח. שמאקי שלך".

ספד אביו אריה: "בננו אהובנו בר. חמוד שלי. פעם חשבתי איך תספיד אותי, והנה, אני מספיד אותך. אתה משאיר אישה נפלאה וילדים נהדרים, את החבר הכי טוב שלך, אחיך, וחור ענק לכולנו. פשוט לא נתפס שאני עומד כאן, וצריך לספר לך שהבן המתוק שלך חוגג את יום ההולדת הראשון שלו. הוא עדיין לא יודע לשאול איפה אבא, אבל העיניים בטח מחפשות. הבת שלך כבר חזרה ללימודים, ואיתם גם החיוכים. ניפגש פה בעוד שנה, אבל בפנים בלב, לא נפסיק להיפגש אפילו לרגע. הפעם אני אומר רק להתראות, כי לנשק אותך כבר לא אוכל לעולם".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי