אוריה ליטמן ריקרדו ז''ל

קורות חיים

אוריה נולדה ב-21 באוגוסט, 1997 בירושלים ואת מרבית שנות ילדותה העבירה בקריית טבעון ולאחר מכן בפרדס חנה כרכור.

בתום לימודיה עברה עם אימה ואחותה לגור ליד הים, שכל כך אהבה. בשנתה האחרונה גרה ברמת גן.

אוריה הייתה ילדה חכמה, מצחיקה ואוהבת. בילדותה הצטיינה בספורט ככלל, ובהתעמלות קרקע בפרט, והייתה אהובה על חבריה בגן, בבית הספר ולאורך כל חייה. חיוכה האיר לכולם את הדרך, ואנשים אהבו להיות בקרבתה, וספגו ממנה את אהבתה הגדולה החיים.

אוריה הייתה חרוצה מאוד. היא עבדה והצטיינה במה שעשתה. כל כולה היה יופי – פנימה וחוצה. היא הייתה מטופחת להפליא, וניתן היא לראות כמה אהבה יופי ואופנה. כבר מתקופת התיכון למדה לימודי טיפוח וחלמה להקים מכון יופי. בשנתה האחרונה חזרה ללימודי מניקור, ואת הסטאז׳ עשתה על ידיהן של אחיותיה וחברותיה. היא הייתה חברה נאמנה ואהובה על חבריה, איתם בילתה לאחר שעות העבודה, ואיתם יצאה להופעות ולמסיבות רבות.

בשבעה באוקטובר 2023 יצאה אוריה למסיבה האחרונה ורקדה את ריקודה האחרון במסיבת ה"נובה" ביער רעים.

כשהחל ירי הטילים של מחבלי החמאס עזבה אוריה את המסיבה יחד עם חבריה הטובים שחר מנצור ושרון רפאי. כשהגיע רכבם לעיקול ליד קיבוץ מפלסים, מלכודת המוות, החל מטר היריות של מחבלי החמאס לעבר הרכב. שחר נפצע אנושות ואיבד את השליטה על הרכב, שנעצר בשולי הדרך. אוריה ושרון ניסו להחיותו תוך כדי קבלת הנחיות מהמשטרה וממד"א אך הוא מת מפצעיו. אלי רפאל, אחיה של שרון אשר נזעק להצילן נרצח גם הוא כמאתיים מטרים מרכבן, כאשר הן צופות בכך.

במשך כשעתיים אוריה דיברה, התכתבה ונפרדה בגבורה מבני משפחתה וחבריה. היא סיפרה שיורים עליהם וכי הן הולכות להסתתר. הקשר איתן בישראל נותק ב-8:37 וב-8:45, קיבלה אימה הודעה בה כתבה ״אימא, אני אוהבת אותך מאוד.״ משנמצא הטלפון של אוריה, התברר שזו הייתה ההודעה האחרונה ממנה.

בבוקר יום שלישי, 10.10.2023 משהתברר שלא יוצאות קבוצות חילוץ לחפש את הנעדרים, נסע בן זוגה של אוריה לדרום, ומצא את הרכב של שחר מנצור. כמה דקות מאוחר יותר, מצא את חברתו אוריה ללא רוח חיים כמאה מטר מהמכונית, מאחורי שיחים, ליד קיבוץ מפלסים.

בפנקס קטן שמצאה אימה בדירתה, כתבה אוריה את מה שמשמש כצוואה חיה לילדה המדהימה הזו: I DESERVE TO BE HAPPY.

יהיו חייה וזכרה ברוכים.