ניצן רחום ז''ל

קורות חיים

ניצן רחום, בתם של רונית ולוי, נולדה בפרדסיה ביום ה' באב תשנ"ה (01.08.1995). אחות בכורה לגיל, עומרי ועופרי.

גדלה במועצה המקומית פרדסיה. היא התחנכה בבית ספר יסודי "תפוז" שביישוב, ובבית ספר תיכון "קריית חינוך דרור" בבני דרור.

במקביל ללימודיה עזרה להוריה לנהל את המסעדה המשפחתית.

את שירותה הצבאי החלה בתפקיד סמלת מבצעים, וזמן קצר אחר כך עברה לבה"ד 8 - בית ספר לכושר קרבי הממוקם במכון וינגייט, ושימשה כמש"קית משאבי אנוש.

במהלך שירותה הצבאי, ניצן עבדה כמארחת במרכז האירועים "חוות רונית", כמוכרת ברשת האופטיקה "קרולינה למקה", ובמקומות נוספים.

לאחר השחרור מהצבא החלה לעבוד בגן ילדים וללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת אריאל, במסלול דו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמשאבי אנוש ופיתוח ארגוני.

לאחר סיום לימודיה, המשיכה לעבוד עם ילדים, שתפסו מקום מרכזי בחייה והיוו עבורה מקור לשמחה ולסיפוק. בשנותיה האחרונות, ליוותה משפחות לילדים מגיל ינקות ועד בגרות.

משפחתה סיפרה על אישה אימהית מאוד, בעלת יכולת הקשבה ונתינה אינסופית וטהורה, שהייתה הראשונה לעזור לכולם, לפרגן ולעודד ללא פשרות וללא תנאים. אחיותיה ואחיה סיפרו שהיא הייתה עבורם כאימא נוספת שמעודדת "לעוף הכי גבוה", שמייעצת ומכוונת בכל שלב בחיים. דמותה האימהית בלטה גם בהתנהלותה בבית הוריה, והיא זו שבישלה, ארגנה, ודאגה למשפחתה.

לניצן היה בו זוג אהוב – לידור לוי. היא הרתה בקיץ 2023, וציפתה להיות אם.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת לפנות בוקר הגיעו ניצן, בן זוגה לידור ובני משפחה נוספים, לפסטיבל "נובה" כדי לבלות עם כ-3,000 החוגגים, וכדי לפרגן לעומרי – בן משפחה שהיה אחד ממפיקי המסיבה וגם תיקלט בה.

כשהחל ירי הטילים, ברחו כולם ברכביהם ממתחם הפסטיבל, והתפצלו. ניצן ובן זוגה, יחד עם שלושה חברים נוספים פנו לצומת רעים, אך רכב משטרתי לא אִפשר להם להתקדם, והפנה אותם לאחת המיגוניות שבקיבוץ רעים, בה הם שהו כחמישים דקות, יחד עם עשרות אנשים נוספים. בשעה 07:00 התקשרה ניצן לאימה וסיפרה שיורים לכיוונם ושזורקים רימונים לתוך המיגונית. אימה שמעה אותה אומרת ללידור: "אני רוצה ללכת מפה. אני מפחדת". זו הייתה שיחת הטלפון האחרונה ממנה.

ניצן הוגדרה כנעדרת. רק בתום שישה ימים, קיבלה משפחתה את הבשורה המרה שגופתה נמצאה. במקום נרצחו גם בן זוגה לידור לוי ודודה אבי סאסי.

המחבלים רצחו באותו יום כ-400 ממשתתפי המסיבה.

ניצן רחום נרצחה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) במיגונית ברעים, אליה הגיעה מפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות הקיבוץ. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין שבפרדסיה, והיא בת 28. הותירה הורים, אחיות ואח.

ניצן נטמנה לצד בן זוגה לידור, על המצבה המשותפת נכתב: "אהבתם ניצחה בחייהם ובמותם".

כתבו בני המשפחה: "ניצן היא בת, אחות ובת זוג שכל אחד היה רוצה בחייו. אהבה לפרגן ולהרים לכל אחד ללא פשרות וללא תנאים... אישה אצילית וענווה שהייתה האימא של כולם, וכבר לא תזכה להיות האימא של העובר שנשאה ברחמה".