קורות חיים
אולגה נעמי, בתם של אירנה ואלכסנדר, נולדה ביום ט' באדר ב' תשנ"ה (11.03.1995) בדונצק שבאוקראינה. אחות לסרגיי ולדליה.
כשהייתה בת שנה וחצי עלתה המשפחה לארץ והתמקמה בתל אביב, בהמשך גרו ברמת גן. אולגה, הילדה היפה וטובת לב, הייתה בת אהובה מאוד. האחות האמצעית לאחיה הבכור ואחותה הקטנה, ולשניהם הייתה מחוברת בקשר מיוחד.
למדה בבית הספר היסודי "זומר" שברמת גן. משם המשיכה לתיכון "שבח-מופת" בתל אביב והמשיכה ללימודי י"ג-י"ד של הנדסאי תוכנה ב"אורט סינגלובסקי". בתיכון אולגה רכשה חברים רבים שנשארו איתה בקשר גם שנים רבות לאחר מכן.
עם גיוסה לצבא שירתה בחיל האוויר. במהלך השירות עברה קורס טכני "אבנט כחול". כבר באותה תקופה היו ניכרים לעין השאפתנות שלה והרצון להצטיין. בתום השירות הסדיר המשיכה לשרת בקבע כעוזרת של מפקד הגף.
כשהשתחררה מהשירות הצבאי עבדה אולגה בבית ההשקעות "מיטב ד"ש". לאחר תקופה מסוימת עזבה את עבודתה כדי להתמקד בלימודים אקדמיים. היא נרשמה ל"מרכז האקדמי למשפט ולעסקים" ברמת גן וסיימה בהצלחה את התואר במנהל עסקים ובשיווק. בסיום הלימודים המשיכה ולמדה קורסים בפיתוח ובבדיקת תוכנה במרכז QA Online.
אולגה רצתה להתחיל לעבוד במקצוע שלה. היא ציפתה וחיכתה בקוצר רוח להיות עצמאית ולהצליח בחיים. במהלך 2023 חיפשה עבודה כבודקת תוכנה, וכבר הייתה בשלבי קבלה מתקדמים מול חברות הייטק. אחותה דליה סיפרה כי אולגה הייתה חרוצה והייתה לה מוטיבציה גבוהה ורצון להצליח. לאחר שכבר היה לה כיוון תעסוקתי, פעלה בנחישות להשיג את מטרותיה. העתיד היה פרוש בפניה.
לאולגה היו תחביבים ועיסוקים רבים. כמו כל בני גילה אהבה להאזין למוזיקה, לרקוד, לבלות וליהנות. הייתה בשלנית מעולה ותמיד הייתה לה דעה חד-משמעית לגבי נושאים שונים של החיים. הייתה "פלפלית" באישיותה עם הומור, אבל תמיד היה אפשר לסמוך עליה בדברים רציניים. היא ידעה ליצור חברויות בעלות משמעות, ואם משהו רע קרה הספיק צלצול אחד והחברים באו לעזור.
ביום שבת לפנות בוקר, שמחת תורה כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסעו אולגה וידיד טוב שלה מפתח תקווה, ניצן גולדנברג, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שהתקיים ליד קיבוץ רעים. הם הגיעו למקום ובילו שם עם עוד כ-3,000 חוגגים.
בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים.
ב-7:50 אולגה שוחחה בטלפון עם אחותה דליה ועדכנה אותה שהם מנסים לצאת מהמקום ברכב, אך תקועים בפקק. אולגה דיווחה שמתקרבים אליהם מחבלים ויורים עליהם. מאז אותה שיחה נותק עימם הקשר. אולגה וניצן הוגדרו כנעדרים. ביומיים הבאים אחותה ואחיה הגיעו ליחידת המשטרה להב ומסרו ראיות ודנ"א כדי לאתר את אחותם. בבוקר יום שלישי 10.10.2023 דפקו בדלת המשפחה ברמת גן ומסרו את ההודעה הנוראה שאולגה איננה בחיים, היא זוהתה על פי בדיקת הדנ"א שנמסרה בתחנה.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.
אולגה נעמי רומשקין נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושמונה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בתל אביב - ירקון. הותירה אחריה הורים, אחות ואח.
על מצבתה נחרטו המילים: "בתנו ואחותנו האהובה, כואבים על נשמתך שנקטפה בטרם עת. אין יום שאת לא בליבנו, לעד נזכור את השאפתנות, היופי והכוח הפנימי שלך. יהי זכרך ברוך".
אחותה דליה ספדה: "אולגה הייתה בן אדם מאוד מיוחד, היא לימדה אותי הרבה על החיים והייתה עם כוח פנימי עצום, בלעדיה לא הייתי הופכת למי שאני היום. זאת אבדה קשה שלא תיארנו בחיים שנחווה, אבל מנסים להישאר חזקים בימים הקשים האלה."
חבר מהלימודים בתיכון כתב: "אולגה הייתה אדם טוב לב עם הרבה אמביציות לעתיד וכואב לי מאוד לדעת שהיא נלקחה מן החיים בצורה כה אכזרית."