מיכל מיכי רואימי ז''ל

קורות חיים

מיכל (מיכי), בתם של טל ויורם, נולדה בי"ב בכסלו תשס"א (09.12.2000) בחיפה. ילדה שלישית במשפחה, אחות לעמרי, נעה ויואב.

גדלה והתחנכה בחיפה. למדה בבית ספר יסודי "זיכרון יוסף אחוזה" ובהמשך בתיכון "עירוני ה'".

ילדה הרפתקנית, מלאת מרץ ונטולת פחד. בגיל 11 התייתמה מאביה שנפטר מדום לב ולמרות הכאב והאובדן, בחרה בחיים.

כבר מגיל צעיר ניחנה בכישורי הדרכה ויכולת לגעת בליבם של אנשים. הייתה חניכה בתנועת הנוער "הצופים" בשבט "כרמל", ובהמשך מדריכה של קבוצת בנים צעירים שזה עתה הצטרפו לתנועה. חינכה אותם באהבה ובדאגה, ושמרה איתם על קשר גם כשבגרה.

בשעות הפנאי עסקה בהתעמלות אקרובטית באגודת "מעופפי חיפה" והייתה חלק מנבחרת ההופעות. קרן, ראש האגודה, סיפרה: "מיכל הייתה ילדה חיובית וחייכנית, קפיצית ומלאת אנרגיה כל הזמן. אי אפשר היה להתעלם ממנה והיה קשה שלא להתחבר לאחת כמוה".

בת מסורה לאימה ואחות אוהבת לשלושת אחיה. אימה טל מספרת על קשר מיוחד שהיה ביניהן, "חיבור של נשמות", כדבריה. הן הרבו לטייל יחד ברגל, בג'יפים ועל האופנועים הכבדים של שתיהן.

אחרי לימודיה התגייסה לצבא ושירתה בחיל האוויר כמדריכת סימולטור של מערכת ההגנה האווירית ״קלע דוד״. בהמשך הדריכה חיילות הגנה אווירית בקורס מקצועי שעשו עם הגעתן ליחידה.

בשנת 2020 השתחררה ויצאה לבדה לטיול הגדול בדרום אמריקה. במהלך הטיול הוכיחה בגרות רבה ויכולת התמודדות עם אתגרים בלתי צפויים ויצרה קשר אמיתי, אנושי ועמוק עם אנשים חדשים.

עם חזרתה לארץ, עבדה כברמנית במלון ״בראשית״ במצפה רמון ובהמשך עשתה קורס ליהוק ותחקיר בבית הספר "מייק מדיה".

בשנת 2023, עברה להתגורר בתל אביב, שם עבדה במסעדת ״מלכה״. חבריה מהמסעדה סיפרו על בחורה "שחוגגת את החיים, אוהבת אדם, מרימה צ'ייסרים בחמישי, רוקדת על הבר ומלווה באור ושמחה".

בלטה כחברה טובה ונערצת. רבים מחבריה סיפרו כי הייתה החברה הטובה ביותר שלהם. ברגישותה הרבה, מיכל הצליחה ליצור אצל כל אחד ואחת תחושת ייחודיות ומיוחדות - להקדיש לכל אדם זמן איכות אמיתי וקשב רב. תמיד ידעה להרגיע ולתת עצות טובות, מעולם לא אמרה מה הדרך הנכונה, אלא האמינה בתמיכה ובליווי לאורך הדרך.

מיכל אהבה מאוד כלבים. ספר שאהבה במיוחד היה "הנסיך הקטן". הספר ליווה אותה לכל מקום, והיא אף נשאה קעקוע של הנסיך הקטן והשושנה. במיוחד אהבה לצטט מהספר את המשפט: "הזמן שהקדשת לשושנה שלך - הוא שהפך אותה לחשובה כל כך". בשעות הפנאי אהבה לטייל, בעיקר בדרום הארץ, לשמוע מוזיקה ולבלות במסיבות.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מיכל נסעה באותו סוף שבוע עם עוד חמש חברות לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו.

עם תחילת המתקפה היא וחברותיה ניסו להימלט אך במהלך המנוסה דרכיהן נפרדו. בהודעות שכתבה לאימה סיפרה שהיא בסדר, אך הקשר עמה נותק. שלוש מחברותיה נרצחו ושתיים ניצלו. מיכל הוגדרה נעדרת וכעבור שבוע קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

מיכל (מיכי) רואימי נרצחה בפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים על ידי מחבלים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 22. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ החותרים, סמוך לקבר אביה. הותירה אחריה אם, שני אחים ואחות.

על מצבתה כתבו אוהביה את הציטוט שאהבה: "הזמן שהקדשת לשושנה שלך הוא שהפך אותה לחשובה כל כך", מתוך הספר "הנסיך הקטן" שכתב אנטואן דה סנט-אכזופרי.

כתבה אימה: הילדה שלי,mini me , רק בגרסה משודרגת, נרצחה... בת ה-22 שלא נתנה לשום דבר להרוס לה את שמחת החיים, שגירדה את הקצה של כל אקסטרים אפשרי, כבר לא תרקוד יותר את החיים. וזה לא נתפס, בשום צורה שהיא. וזה לא הגיוני. אין היגיון שיכול להגות כזה דבר. נגמרו לי המילים. אני רק יודעת שככה היא הייתה רוצה שאזכור אותה".

אימה נשאה הרצאה לזכרה ותרמה את הכנסותיה ליחידת הכלבנים "עוקץ".

בית הספר "מייק מדיה" שבו למדה העניק מלגת לימודים לזכרה.

משפחתה של מיכל מתכננת להציב במסלולי הליכה בטבע ספסלים למנוחה, עם ציור הנסיך הקטן שאהבה חרוט עליהם.