קורות חיים
אופק, בנם של אסתר ויעקב, נולד ביום ט' בשבט תשס"א (02.02.2001). בחולון. אח לשלו.
אופק היה הבן הבכור במשפחתו, ילד חייכן ויפה תואר, בן ונכד אהוב.
הוא גדל והתחנך בבת ים. בבית הספר היסודי היה תלמיד טוב שידע ליצור קשרים חברתיים בקלות. כבר כילד חיבר וגישר בין ילדים מרקעים שונים, תמיד ראה את הילדים השקופים שהתקשו להשתלב בחברה, וסייע להם בחוכמה וברגישות. המשיך לתיכון המקיף השש-שנתי "רמות בת ים" והיה מוכר כתלמיד למופת, שדגל בערכים של אהבה ונתינה ונגע בלב של כל מי שפגש.
בשנת 2019, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה, החל לעבוד כמדריך בפנימייה לילדים עם קשיים רגשיים. אופק אהב מאוד את העבודה עם הילדים וחש בה סיפוק רב. גם לאחר מכן, כשהתגייס לצבא, המשיך לשמש שם כמדריך. חברה מהצבא סיפרה שהיה חייל נפלא ומלא בשמחת חיים, שלימד את כולם לקחת את הדברים בקלילות.
אופק חי מוזיקה, בכל שעה פנויה נהנה להאזין למוזיקה או לנגן. לאחר שהשתחרר מהצבא החליט ללמוד הפקה מוזיקלית. אימו, אתי, סיפרה: "זה היה החלום שלו, והוא האמין שזה מה שיעשה בחיים." אופק ידע לנגן על מספר כלי נגינה ואף לימד את אחיו, שלו, לנגן.
הוא אהב לרקוד, לחגוג את החיים, ונהג לומר לחברים: "תרקדו כאילו אף אחד לא מסתכל" - פתגם שהפך אצלו למסר משמעותי לחיים. בכל תחנות חייו הניע את כולם להיות אמיתיים, להתנהג באותנטיות, להאמין בעצמם ולא לפחד מדבר.
בנוסף לאהבה למוזיקה, היה אוהד מושבע של קבוצות הכדורגל והכדורסל "הפועל תל אביב", הוא נהג ללכת לצפות בכל המשחקים, ושם, למעשה, יצר לעצמו משפחה גדולה של חברים טובים שליוו אותו בהמשך, והפכו עם השנים לחברי נפש.
באפריל 2023 הכיר את עדן זכריה מראשון לציון. הקשר בין השניים התפתח מהר מאוד והפך לאהבה גדולה ולזוגיות יפה. אימו אתי סיפרה: "אופק היה ילד משפחתי ולעולם לא מוותר על ארוחה משפחתית ביום שישי, וכך הכרנו את עדן שהפכה לבת בית אצלנו. הם היו יחד חצי שנה, והיא הייתה פשוט מדהימה. כשאופק פגש אותה, הוא תיאר לי: 'עדן היא קופי שלי, רק בבת...' ואכן, היא הייתה ילדת טבע מהממת, מלאת נתינה."
בני הזוג שכרו דירה בבת ים וגידלו יחד את שני כלבי הציד האהובים של עדן. אופק היה מאושר מאוד ותכנן להגשים בקרוב את החלום על קריירה בהפקה מוזיקלית.
בחצי שנה של זוגיות הספיקו השניים לבלות בפסטיבל מוזיקה ביוון, וגם בפסטיבל בפורטוגל. לפני שטסו לחו"ל הכינה לו עדן אלבום תמונות שבו כתבה: "זו רק ההתחלה, אהוב שלי."
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסעו בני הזוג עם חברה משותפת לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הצטרפו ל-3,000 החוגגים.
למוחרת, ביום שבת, 7.10.23, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
אופק, עדן וחברתם לבנת יצאו במהירות ממתחם הפסטיבל והצליחו להגיע ברכבם לאזור אופקים. שם נתקלו בחוליית מחבלים, שירתה לעברם, והשלושה נפצעו. לבנת התקשרה למוקד מד"א כדי לבקש סיוע. לאחר שבמוקד הנחו אותה להסתתר, יצאה עם בני הזוג מחוץ לרכב כדי למצוא מחסה. במשך שעתיים הסתתרו בתוך שיחים, בסמוך לרכב. בשלב כלשהו שמעו קולות. אופק חשב שאלו חיילי צה"ל ויצא מהשיחים, אך אז נורה ונהרג. עדן, בת זוגו, נחטפה לעזה. לבנת לא נתגלתה על ידי המחבלים וחולצה מאוחר יותר בידי כוחות הביטחון.
לאחר כשלושה שבועות של חרדה וחוסר ודאות נמסרה למשפחתו של אופק הבשורה הקשה שנרצח. מאוחר יותר נודע כי עדן אהובתו נרצחה בשבי, ובדצמבר 2023 חולצה גופתה והוחזרה לישראל.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
אופק קמחי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושלוש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים ואח.
על מצבתו כתבו אוהביו: "רקוד כאילו אף אחד לא מסתכל. אהוב כאילו מעולם לא נפגעת. וחיֵה כאילו זה גן עדן עלי אדמות".
אימו, אתי כתבה: "הוא הדליק את האור בכל מקום שנכנס אליו. אני מודה על כל דקה שהייתה לי לצידו."
כתבה חברת המשפחה: "אופק אהוב ליבנו. יש פעמים שאלוהים מפנק אותנו בסימפוניה מיוחדת, חד פעמית כזו, שפורטת על מיתרי הלב ומרטיטה, שממלאת אותנו באהבה ומעלה חיוך אמיתי. כזה היית אתה אופק, יצירה נדירה של היושב בלבבות. מתנה נפלאה שהביאה ביטוי למהות האמיתית של החיים: חופש, שמחה, שחרור, אהבה.
בעולם שלמעלה אין דיבורים ואין שאלות, הכול מלאכת מחשבת, ולכן אני אומרת תודה על הזכות להכיר אותך... קשה כל כך להיפרד ממתנה כזו, ועם זאת, אני מודה לאל שיש לנו עוד מלאך שומר מלמעלה."
כתבה חברה טובה: "אופק שלי, חבר יקר שהפך מזמן לאח שלי... הכרנו עשר שנים, עשר שנים של חברות בלתי פוסקת שמלאה בחוויות מצחיקות שבחיים לא אשכח... כל כך מתגעגעת לשבת איתך ולספר לך על מה שאני מרגישה ומה שעובר עליי, ואתה כמו גבר על חלל תמיד ידעת להקשיב ולתת לי את העצות שיעשו לי הכי טוב... אני אוהבת אותך בלב שלם ומתגעגעת כל כך שכבר שורף הלב. לעולם לא אשכח אותך, אופקי שלי, תמיד תישאר איתי."
בנובמבר 2023 החל פרויקט מיוחד הנקרא "שבעה באוקטובר – זיכרון במרחב הציבורי" ובו הופצו בכל רחבי הארץ שלטי חוצות, סטיקרים ומדבקות עם שמותיהם ותמונותיהם של הנרצחים. גם תמונתו של אופק הופיעה על מדבקה עם הכיתוב: "תחייכו, החיים יפים".
חבריו של אופק הנציחו אותו במגוון דרכים: בין היתר הם הגיעו למשחק כדורגל חופים בספרד שבו כל השחקנים לבשו חולצה ייחודית לזכרו. כמו כן החלו בפרויקט "סיירת מנגל" שבו החברים מגיעים לבסיסי צה"ל ומבשלים עבור החיילים אוכל שאופק אהב ומנגנים את המוזיקה שאהב.
בספטמבר 2024 נערך לזכרו יום של פעילות התנדבותית באמצעות ODT (פעילויות משחק ספורטיביות הנערכות בטבע), בבית ספר לילדים עם בעיות רגשיות בתל אביב, שבו עבדה אימו אתי.