מעין קליכמן ז''ל

קורות חיים

מעין, בתם של ילנה וגדי, נולדה ביום כ"ט באב תשס"א (17.08.2001) בקריית גת.

הייתה ילדה יפה ומוכשרת, בת מסורה להוריה ואחותו הקטנה והאהובה של איתן.

הוריה סיפרו כי כבר מגיל צעיר אהבה לשחק ושהיו לה יכולות תיאטרליות מרשימות. כולם היו בטוחים שיום אחד תהיה שחקנית.

כשהייתה בת ארבע עברה המשפחה להתגורר במושב ניר בנים, הסמוך לקריית גת.

מעין למדה בבית ספר יסודי בבאר טוביה. כן השתלבה בחוג קרקס, למדה פיתוח קול ובנוסף - למדה לנגן על מספר כלי נגינה: כינור, גיטרה, תופים ופסנתר. אימה, ילנה סיפרה על רגע מסוים שבו מעין הבינה את תחום החוזק שלה: "הייתה הרצאה לכל הכיתה בנושא מחוננות. מעין הקשיבה והפנימה, ורק בהמשך, כשהחלה לעסוק באומנות כולם הבינו שזו חוזקה רצינית מאוד שלה."

מעין עלתה לתיכון האזורי ולמדה במגמת תיאטרון. היא הצטיינה בלימודים והייתה פעילה מאוד מבחינה חברתית. הוריה כתבו כי "בכל מקום שהייתה בו, אנשים רצו להתחבר אליה ועם כולם היא התחברה וצחקה. כל אחד הרגיש שהוא החבר הכי טוב שלה."

עם סיום לימודי התיכון הצטרפה לשנת שירות לאומי במסגרת "תנועת המושבים" ושירתה בעמק המעיינות. מעין הדריכה את החניכים - ילדים ונוער, והובילה אותם חברתית ולימודית בפעילויות בלתי פורמליות. היא סייעה להם ברגישות ובאהבה. החניכים נקשרו אליה מאוד. הם נהנו בחברתה ונתרמו מהידע ומהניסיון שלה. במקביל, המשיכה כל הזמן לשלב בחייה את תחום האומנויות, ניגנה, ציירה על חפצים ופיתחה רעיונות רבים ליצירה.

לאחר שנת השירות התגייסה לצבא והוצבה בחיל חינוך. היא קיבלה את התפקיד שייחלה לו - מפקדת של עולים חדשים. מעין, שגדלה עם הורים שעלו לארץ, תמיד אמרה שהיא דוברת "עולית" ורצתה לתרום מניסיונה לעולים בגילי צבא ולהשפיע על חייהם לטובה. היא השתלבה בתפקיד מש"קית הו"ד (הוראה והדרכה) באזור בית שאן והצפון, ומילאה את תפקידה במסירות ובמקצועיות.

עם שחרורה מהצבא התלבטה בנוגע ללימודים גבוהים שישתלבו עם האישיות האומנותית שלה. היא נרשמה ללימודי עיצוב גרפי במכללת "סמארט קולג'" ברחובות. לאחר פרק זמן סיפר לה אביה, גדי, שתמיד חלם לעשות אנימציה והציע לה להכיר את התחום. אחרי שהכירה נרשמה ללימודים במכללת "מנשר לאומנות" בתל אביב. היא החלה ללמוד ולהעמיק בנושא ונהנתה מהאווירה ומהלימודים. צוות המכללה התפעל מכישרונה ומהתקדמותה המהירה.

במסגרת הלימודים עבדה על פרויקט של חמישה סרטים במטרה להציג בפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, שמתקיים מדי שנה ב"סינמטק" בתל אביב. מתוך עשרות סרטי סטודנטים מכל רחבי הארץ, נבחר גם סרטה והוצג בפסטיבל. שם הסרט: "נא לכבות טלפונים" – וריאציה לכתובית שמופיעה לפני הקרנת סרט בקולנוע. לאחר שצפה בסרטה מנהל הפסטיבל החמיא לה ואמר: "זה מאוד מוזר... ואני אוהב את זה". הוא התרשם ממנה מאוד.

הוריה סיפרו כי התחום התאים לה כמו כפפה ליד וכך כתבו: "לעשות אנימציה זה להיות עם כל הכובעים: מעין המציאה עולם, נתנה תפקידים, היא גם הציירת, גם הבימאית, גם המדובבת, גם המוזיקאית וגם השחקנית... האנימציה אספה וקיפלה את כל האומנויות הללו בתוכה."

מעין הייתה ילדה של בית ומשפחה. היא אהבה מאוד לבלות עם משפחתה הקרובה ותמיד אמרה להוריה שהיא אוהבת אותם. היה חשוב לה שהיחסים בין כולם יהיו קרובים והרמוניים ועם הרבה מגע אוהב. היא נהגה לחבק ולנשק את כולם, והם קראו לה בחיבה "מנצ'וקי". כן הייתה מגיל צעיר חלק מחבורה קרובה שנקראה "השמינייה", הם נפגשו בסופי שבוע והרבו לבלות יחד.

לאחר שסיימה את שנת הלימודים במכללה, הרגישה צורך לטייל ולהתאוורר. בחודש ספטמבר 2023 הלו"ז שלה היה צפוף במיוחד. היו מתוכננים לה טיולים עם המשפחה ועם החברים. אך ראשית יצאה לבד לחופשה במדריד שבספרד, בילתה ונהנתה במוזיאונים בכל רחבי העיר ושהתה שם במשך שבועיים.

כשחזרה טסה עם משפחתה לחופשה נפלאה ומלאת חוויות באיטליה והתענגה על ה"ביחד" המשפחתי.

כשחזרה המשפחה לארץ נסעה מעין עם חברים לצלול בסיני. לאחר הטיול תכננה לנוח בבית ולא לצאת להרפתקאות חדשות. למוחרת חברה הציעה לה להצטרף לפסטיבל ה"נובה" שאמור להתקיים בערב שמחת תורה תשפ"ד, בדרום, בשדות קיבוץ רעים. ביום שישי, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6.10.2023, נסעה עם חברות לפסטיבל הטבע הראשון שלה. כשהגיעו למקום הן בילו ונהנו עם עוד כ-3,000 חוגגים.

למוחרת, ביום שבת, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחל מטח הטילים התקשרה מעין לאביה ודיווחה לו על אזעקות ונפילות של רקטות. היא אמרה לו שיש בלגן ושהיא מנסה להרגיע הודות להיכרות שלה עם מצבים כאלה. האב ביקש ממנה לברוח כשיתאפשר. למשך זמן מסוים נשארה במקום בהוראת המשטרה ולאחר מכן נכנסה לרכב עם ארבעה אנשים נוספים. לאחר נסיעה קצרה הגיעו לפקק תנועה ונשמעו לידם יריות. החמישה ברחו מהרכב והתפצלו לכיוונים שונים. כשעתיים לאחר ששוחחו איתה הוריה הם ניסו שוב ליצור קשר, אך כבר לא היה מענה.

מעין הוגדרה כנעדרת, ורק בתום ימים ארוכים של מתח וחרדה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

מעין קליכמן נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושתיים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בניר בנים. הותירה אחריה הורים ואח.

אימה, ילנה, כתבה: "מעין הייתה כמו קרן שמש, וכך גם נכתב על המצבה שלה. כל דבר הכי חי שהיה לידה הרגיש נטול חיות מרוב שהייתה חיה במלואה. היא שמש שלא מפסיקה להאיר, ואנחנו פה נמשיך את המסורת שלה של חיים שמחים, של קדושת החיים.״

אחיה איתן ספד: "מעין אהבה אותי. אהבה אמיתית. אהבה כנה, יפה. אהבה שאתה נותן רק למי שבאמת קרוב אליך. רק למי שאתה באמת אוהב.

מעין הצחיקה אותי כל כך הרבה פעמים. לא יהיה אפשר לספור. מעין גרמה לי להרגיש פליאה, וסקרנות וכמיהה ליופי. והיא הביאה לי כוחות להילחם על מה שהייתי צריך להילחם עליו... והיא דאגה לי. לפעמים כמו שאחות גדולה דואגת, לפעמים כמו שאחות קטנה דואגת... והיא גרמה לי להרגיש שיש לי למי לפנות. שתמיד יש לי את הגב שלה. שהיא תמיד תהיה שם בשבילי. והיא תמיד הייתה...

אם היא הייתה פרח, היא הייתה פורחת מתי שמתחשק לה, והפריחה תמיד הייתה יפה. אם היא הייתה השמש, היא אף פעם לא הייתה מפסיקה לזרוח. אם היא הייתה הגשם, הוא היה עדין. אם היא הייתה דג, היא לא הייתה מפסיקה לקפוץ מהמים. ואם היא הייתה נהר היא הייתה סוחפת אותך ובועטת אותך מהמקום שלך למקום אחר.

יש בעולם חור ענק בצורה של מעין. חור של כל הדברים שהיא לא תעשה. אבל בכל אחד מאיתנו שפגש אותה יש קצת מעין. חלק קטן בתוכנו הוא מעין. גם אם פגשת אותה לשנייה, מעין בוודאות השאירה משהו. והחלקים של מעין שיש בתוכנו, ביחד, הם הרבה הרבה יותר גדולים מהחור שיש עכשיו בעולם. אני קורא לכל מי שיש לו חלק קטן של מעין להשתמש בו. להשתמש בו בחיים. נמלא לאט לאט את החור...

מעין. לעולם האהבה שלי אלייך לא תיפסק. אני נפרד ממך. אבל אני לוקח את החלק הזה איתי הלאה. תודה לך, מעין."

משפחת עולים מארצות הברית קראו כתבה על מעין, והחליטו לקרוא לבתם על שמה.

אביה של מעין, גדי, החליט ללמוד אנימציה במכללת "מנשר לאומנות" ולהכין סרט לזכרה לפסטיבל האנימציה השנתי שמועדו אוגוסט 2024.

כמו כן, להנצחתה, אחיה איתן וחברי "השמינייה" הפיקו פרויקט מיוחד: Munch Collection – אתר למכירת קולקציית פריטים שעליהם מונצחים ציוריה של מעין. כל ההכנסות נתרמות למרכז "תאיר" - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.