לינור קינן ז''ל

קורות חיים

לינור, בתם של מירב ויוסף קינן, נולדה ביום ה' בתמוז תש"ס (08.07.2000). ילדה בכורה במשפחה, אחות של עדן ואביב.

היא גדלה בראשון לציון, למדה בבתי הספר היסודיים "תרבות" ו"רוזן". אחרי שעברו למזכרת בתיה למדה בתיכון "ברנקו וייס" ע"ש יצחק רבין ביישוב.

מילדות הייתה פעלתנית ונמרצת, אוהבת אדם וטבע וחובבת טיולים.

לאחר סיום לימודיה התגייסה לצבא ושירתה כמדריכת טירונים בקריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון (עיר הבה"דים) בבה"ד 20 – בית הספר לטכנולוגיה ואחזקה.

אחרי שהשתחררה מהצבא עבדה לינור במסעדת "נאפיס" במרכז ביל"ו בקריית עקרון כדי לחסוך כסף שיועד להגשמת חלומה – "הטיול הגדול". היא אכן מימשה את מטרתה וטסה לדרום אמריקה. במשך תשעה חודשים טיילה, הוקסמה מנופים מרהיבים ומתרבויות חדשות, ולאורך המסע רכשה חברים חדשים – ישראליים ומקומיים – שהקשר איתם הרחיב את ליבה.

שיר, חברה של לינור, סיפרה: "אחד ממשפטי המוטיבציה שכל כך אהבת לחלוק עם העולם היה 'זה גן עדן לגלות, שאתה בכלל לא צריך להגיע לגן עדן, אתה בעצם כבר נמצא שם, אם אתה רק בוחר להסתכל על הטוב – בך, באחר ובכל דבר שקיים. וכשאתה ברמה כזו של הכרת תודה, כשאתה במודעות ובכזו תודעה - אתה בגן עדן, ברוך הבא'. הלוואי ונדע לראות ולהודות על הטוב בעולם חצי מאיך שאת ידעת".

הראל ידידה כתב: "את לינור הכרתי בחוף במורו שבברזיל, ישר היה חיבור בינינו וחוויות... לא אשכח את החיוך, את הכיף, את השיחות, את החיבור, את האהבה של לינור לכולם ולחיים עצמם". הוסיפה לידור: "לינור הילדה עם הלב הכי גדול שהכרתי... היא לימדה אותי איך לחייך ולעבור כל מכשול בדרך... תמיד הייתה אוזן קשבת, יודעת להגיד את המילים ‏שירימו אותך. לא משנה מה היה בדרך, אתה תעבור אותה עם המילים שלה".

כאשר לינור שבה מהטיול, היא החלה ללמוד ייעוץ עסקי ותכננה להיות בעתיד מאמנת תזונתית.

היא המשיכה לשמור על קשר עם חבריה מהטיול לדרום אמריקה. עם חלקם קבעה להיפגש ולרקוד בפסטיבל "נובה", סמוך לקיבוץ רעים, ביום שישי 6 באוקטובר 2023.

בשעה חצות של אותו יום שישי לינור ושני חבריה נסעו למסיבה, שבה חגגו ביחד כ-3,000 איש.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

זמן קצר לאחר שהחל ירי הטילים, לינור שוחחה בפעם האחרונה עם הוריה. היא ושני החברים שאיתם הגיעה לפסטיבל ניסו להימלט מהאזור במכוניתם. בדרכם, מחבלים ירו על רכבם והם נאלצו לנטוש אותו. הם הגיעו למיגונית שבכניסה לקיבוץ בארי ושם שהו עם צעירים נוספים שכמותם, נמלטו מהמסיבה וקיוו למצוא מחסה בטוח. אבל המחבלים הגיעו למיגונית ורצחו רבים מהם, כולל לינור.

במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש.

לינור קינן נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" סמוך לרעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת עשרים ושלוש בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין במזכרת בתיה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות. על מצבתה כתבו אוהביה: "ילדה שלנו, ביום שנולדת הכנסת את האור לחיינו. הערכת את החיים וחגגת אותם. עשית טוב. היית אהובה ופיזרת אהבה. עברת מסע מופלא. תמיד תהיי מושא גאוותנו ובליבנו לעד".

אדל חברתה כתבה: "תמיד ידעת לראות את נקודת האור, להתאפס מהר ולעבור הלאה ולהצחיק את כולם... החלומות שלך היו כל כך גדולים שלפעמים אנשים לא ידעו לאכול את זה וקראו לך לא מציאותית, אבל הם אלה שלא הבינו. את תמיד הבנת שהחיים פה קצרים והערכת את עצמך מספיק בשביל לדעת שאת מסוגלת להכול".

כתבה שובל, חברתה: "לינור מסוג האנשים שכשהם נכנסים לחדר אי אפשר שלא לשים לב אליהם. תמיד הייתה עם חיוך ענק על הפנים והאירה כל מקום שהגיעה אליו... תודה שהיית שם תמיד כשהייתי זקוקה לך".

חברתה רוני כתבה: "ידעת מי את ומה את ומה המטרות שלך, והתחלת לעבוד על להשיג את מה שאת רוצה בכל דרך. בשישי בלילה הלכת למסיבה בשביל לרקוד, ליהנות ולשמוח מהחיים. אמא שלך אמרה לי שלאחרונה היית זוהרת, קורנת מאושר... תמיד אמרת שאנחנו צריכות להעריך את מה שיש לנו, היום אני מבינה את זה יותר מתמיד".

שיר, חברה, כתבה: "לינור הייתה אשת העצות, הסודות והשמחות שלי. ידעתי שאת התשובות הכי טובות אני אקבל אצלה, ידעתי שאיתה אפשר לדבר על הכול... והיא גם הוכיחה לי שהדבר היחידי שאתה צריך זה להאמין בעצמך, להשקיע - אבל באמת ולא בדיבורים, והשאר יקרה לבד... אני מודה לה על השיעור ועל כל רגע שזכיתי להיות לצידה".