דדו צפיר ז''ל

קורות חיים

דדו צפיר, בנם של ציצנו ושלום, נולד באשקלון, ביום כ"א בכסלו תשל"ט (21.12.1978). אח של יפה, אילנה, יוני וניקול.

גדל והתחנך באשקלון. משבגר החל לעבוד בעיר הולדתו.

כשהיה כבן 30 נסע לבקר חברים בארצות הברית, שם הכיר את מירי. כשחזר ארצה המשיכו השניים לשמור על קשר טלפוני בין-יבשתי, שהוביל באוגוסט 2011 לנישואיהם.

בני הזוג בנו ביתם באשקלון. בשנים הבאות נולדו שלושת ילדיהם – איתי, אודל ואריאל.

"עבור דדו המשפחה הייתה הכול", סיפרה אשתו מירי, "הוא חיכה להיות אבא, היה בעל ואב מאוד פעיל ומעורב. תמיד רצה לראות אותי מאושרת וצוחקת, ואת האהבה שלו לילדים אי אפשר להסביר". היה מחובר לכל משפחתו, קשור מאוד להוריו ולאחיו, הקפיד כל חייו על מצוות כיבוד אב ואם.

דדו עבד עם טרקטורים, עסק בעבודות עפר באזור הדרום.

בשעות הפנאי אהב מאוד לעסוק בפעילות אקסטרים לסוגיה, עם חברים נהג לצאת לרכיבות שטח על אופנועים. אהב בעלי חיים, גידל כמה בביתו ובהיותו בשטח ידע איך להתקרב אל חיות הבר.

היה אדם מסורתי שכיבד את הדת. איש חייכן עם לב ענק שבשעות הפנאי אהב ליהנות, לחגוג ולצבור חוויות.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

דדו, שבילה באותה שבת עם שני חבריו בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים, התקשר למירי אשתו ב- 06:30 בבוקר וסיפר לה שסגרו את המסיבה. רבע-שעה לאחר מכן התקשר שוב כדי לעדכן שהוא בדרך הביתה. כשהגיע עם חבריו למפלסים, נורו השלושה. דדו נורה בעורק הראשי, ולמרות שהצליח לברוח ולהתחבא, איבד דם רב ונפטר.

למחרת חבריו יצאו לחפשו, ומצאו אותו בין השיחים.

דדו צפיר נרצח בפסטיבל "נובה" בשדות קיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). הוא הובא למנוחת עולמים באשקלון, והוא בן 45. הותיר אשה, שלושה ילדים, אם ואחים.

על מצבתו נכתב לפי אותיות שמו (אקרוסטיכון): "דחה דחיתני לנפול וה' עזרני, דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו, ואשתעשע במצוותיך אשר אהבתי".

ועוד כתבו אוהביו על המצבה: "מאור פניך וטוב ליבך ימשיכו להאיר בזוהר הרקיע. חסד וחמלה בעין יפה ולב טוב הם מורשתך. תישאר בליבנו לנצח".

ספדה אשתו מירי: "דדו שלי, רציתי להגיד לך תודה. תודה על 12 שנות נישואין, על 3 גוזלים שהשארת לי. תודה על המשפחה שלך, תודה עליך. תשמור עלינו מלמעלה, אוהבת אותך ואוהב כל חי".

ספד חברו יניב: "דדו צפיר, יהיה זכרך ברוך. גבר שבגברים. לא סתם חברים שלך הלכו לחפש אותך בשטח בין הגופות. בן אדם שבא מכלום ובנה משפחה למופת".