תפריט נגישות

הדר פרינץ ז''ל

בת דנה ודרור
נולדה בו' בניסן תשס"ב, 18/3/2002
התגוררה בגדרה
חללת פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
מקום אירוע: רעים, שדות הקיבוץ - פסטיבל "נובה"
הובאה למנוחת עולמים ברחובות - המזרח
חלקה: סג, שורה: מט
הותירה: הורים ושלושה אחים
הדר מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 92

קורות חיים

הדר, בתם של דנה ודרור פרינץ, נולדה ביום ו' בניסן תשס"ב (18.03.2002). "ילדת סנדוויץ'", אחות של איתי, תמיר ונועם.

"ילדה מלאת שמחת חיים וצחוק", סיפרה דנה אימה, "הנסיכה של הבית, הדבק המשפחתי בין כולם".

היא גדלה והתחנכה בגדרה – למדה בבית הספר היסודי "רימונים", המשיכה לתיכון "דרכא רמון" עד כיתה י"א וסיימה את חוק לימודיה בתיכון "אנקורי" בראשון לציון.

הדר הייתה נערה אנרגטית, חברותית, מוקפת חברות וחברים שאספה בכל מקום, תלמידה מצטיינת שמבלי להתאמץ קיבלה ציונים גבוהים.

מעבר לשעות הלימודים הייתה חניכה בתנועת הנוער "הצופים" שבט ״שחר״, ובהמשך מדריכה. החניכות שלה העריצו אותה.

סימן ההיכר הבולט והמפורסם שלה היה רעמת השיער היפהפייה, הזהובה והמתולתלת - ילדת שמש שהאירה את סביבתה בחיוכה הזוהר. נשמה חופשית תאבת חיים שהריקוד היה אחת מאהבותיה הגדולות. מגיל צעיר היא רקדה בלט והיפ הופ, ובמיוחד חיבבה ריקודים במסיבות טבע.

הדר תמיד הוקסמה מיופיו של העולם. הים היה המקום שלה. אהבה להשתזף (תוך שהיא מורחת שכבות נדיבות של קרם הגנה על הקעקועים...), אהבה להביט בשמש השוקעת לאיטה, ונהנתה לגלוש בין גליו ולצלול במעמקיו. היא גם אהבה לקרוא, בעיקר ספרות רומנטית, הייתה מוכשרת מאוד בציור ובשרטוט וציירה מנדלות מרהיבות וציורים יפים למכביר, ששיאם היה ציור הקיר בחדרה.

אימה כתבה: "הדר הייתה פורצת גבולות, אומרת את אשר על ליבה, ילדה של ים, חברות וחופש".

לאחר סיום לימודיה התגייסה לצבא, ושירתה שירות צבאי מלא במספר תפקידים.

חלומה הגדול היה לטוס לטיול ארוך ביבשת אמריקה. לאחר שחרורה עבדה וחסכה ואכן, מטרתה הושגה ובמשך חמישה חודשים היא טיילה בדרום ובמרכז אמריקה - קוסטה ריקה, גוואטמלה, פרו, פנמה, קולומביה, ניקרגואה ובמקומות נוספים. היא זכתה לחוות במלוא העוצמה את תחושת החופש, לצפות בנופים עוצרי נשימה ולהכיר אנשים שפגשה בדרכה, צוברת איתם חוויות משותפות. כשהדר הייתה באיי גלאפגוס שבאקוודור, סיפרה שהיא מרגישה בגן עדן וחווה אושר טהור. אימה אמרה: "לכל מקום שהדר הגיעה, היא האירה ביופיה ובאופיה המיוחד, תמיד עם חיוך ועיניים טובות״.

הדר חזרה לארץ באוגוסט 2023 והתכוונה לעבוד ולחסוך כסף לקראת טיול ההמשך, לברזיל, כי חשה שטרם מיצתה את הרפתקאותיה בדרום אמריקה. היא והחלה להתעניין בלימודים גבוהים, תכננה ללמוד אדריכלות לאחר שתחזור.

בתור חובבת ריקודים ומסיבות טבע ציפתה בהתרגשות לפסטיבל ה"נובה" שהתקיים סמוך לקיבוץ רעים, ושבו הייתה אמורה לפגוש חברות מגדרה ומהטיול לדרום אמריקה. נלהבת ושמחה נסעה לשם עם חברתה הטובה שירה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהתחילו האזעקות, הדר כתבה לאמה שהיא מנסה לצאת מאזור המסיבה ביחד עם חברתה שירה. תוך כדי מנוסתן החלו יריות לכיוונן והן נאלצו לעזוב את הרכב ולברוח רגלית. הן מצאו מכולת אשפה, נכנסו לתוכה והסתתרו בה עם צעירים נוספים במשך שעות ארוכות, ממתינות לשווא לחילוץ. "הדר הייתה איתנו בקשר עד שנגמרה לה ולחברתה הסוללה", סיפרה אימה, "ההודעה האחרונה נשלחה ב-11:30".

דרור אביה של הדר יצא לנסות לחלצה בעקבות המיקום ששלחה, אבל במרחק של כ-30 קילומטרים משם הוצב מחסום ולא אפשרו לו לעבור. הוא הופנה לשטח כינוס בבאר שבע ומשם לבית החולים סורוקה. שם פגש את שירה, שסיפרה לו את הנורא מכול: מחבל ירה לתוך המכולה ופגע במרבית האנשים, כולל הדר.

ובכל זאת, המשפחה קיוותה בכל מאודה שהדר רק נפצעה, אבל כעבור שלושה ימים של חוסר ודאות שבהם נחשבה כנעדרת, זוהתה גופתה והגיעה הבשורה הרשמית על מותה.

במסיבת ה"נובה" נרצחו למעלה מ-380 איש.

הדר פרינץ נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" סמוך לרעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת עשרים ואחת בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין גורודיסקי ברחובות. הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

מצבתה מזכירה במראה את הווייתה - מקושטת בציור שמש גדולה מאירה, ומוקפת בצמחייה ובחלוקי נחל צבעוניים. "כפי שהדר הייתה בחייה", כתבו בני המשפחה, "מאירה את סביבתה באורה הייחודי". על המצבה כתבו אוהביה: "הדרי שלנו היפה והאהובה, לנצח תזרחי בתלתלי זהב וחיוכך הרחב. לעד תחיי בליבנו. את המלאך שלנו".

חבר כתב: "הכרנו רק שמונה חודשים, אבל זה הספיק לי כדי להבין מי את ומה נלקח מאיתנו. אף פעם לא פחדת להגיד את דעתך ותמיד הערצתי אותך על זה. הלוואי שהיית יודעת. אני יכול להתנחם רק בכך שסיימת את החיים במקום שאת אוהבת".

במהלך השבעה הגיעו לבית המשפחה עשרות רבות של חברים, אנשים שהכירו את הדר במהלך חייה - מהילדות בגדרה, מהצבא, ממקומות העבודה ומהטיול בדרום אמריקה. כולם סיפרו על ילדת הטבע עם התלתלים הבהירים והחיוך הכובש שאי אפשר היה לפספס, על אישיותה הממגנטת ועל העזרה שהעניקה להם ברוחב לב.

הדר מונצחת בעמוד באתר של תנועת הצופים שהוקם לזכר נופלי המלחמה, וכן בקיר זיכרון בתיכון "דרכא רמון" בגדרה.

ביום 18 במרץ 2024 החליטו החברות של הדר לציין את יום הולדתה ה-22 באירוע בראשון לציון לזכרה, תחת הכותרת "האור של הדר ימשיך לזרוח לנצח״ - ערב הנצחה בסימן שמחת החיים העצומה שלה, באמצעות ריקודים ומוזיקת טראנס שכה אהבה. כל ההכנסות מהערב ישמשו להמשך הנצחתה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי