אוראל פסו ז''ל

קורות חיים

אוראל, בנם הבכור של מירב ואריאל פסו, נולד בכ"א בתמוז תשנ"ז (26.07.1997) בחיפה. אח לעדיאל ומאור.

כשהיה בן ארבע, עברה משפחתו לניו יורק, ארצות הברית, שם למד בבית ספר יסודי ציבורי PS-173 ברובע קווינס. בגיל ארבע עשרה, התגרשו הוריו והוא חזר עם אימו ואחיו לארץ. המשפחה השתקעה בקריית ים, והוא השתלב בכיתה ט' בבית ספר תיכון "רודמן" בעיר. נער חייכן, אדיב וטוב לב, שעד מהרה רכש חברים רבים.

את אהבתו למוזיקה שאב מהוריו שהשמיעו מוזיקת טראנס בבית, בטיולים ובפעילויות משפחתיות. אוראל גילה כישרון כיוצר מוזיקה וחלם להפוך לדי ג'יי. הוא רכש ציוד תקלוט, הפיק מוזיקה אלקטרונית, השמיע אותה לאימו וביקש את חוות דעתה.

בן מסור להוריו ואח תומך ואוהב לאחיו, שהעידו כי לא פעם שימש "הדבק המחבר" במשפחה. היה אהוב על כל בני משפחתו, מגדול ועד קטן, ונהג בהם בכבוד ובנועם. אימו מירב מספרת על קשר קרוב ומיוחד ביניהם. אוראל אהב לאכול מהמטעמים שבישלה, ובמיוחד בשר עם פלפלים וקציצות עם אפונה וגזר.

אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כנהג משאית במחלקת התחזוקה בחיל התותחנים. שימש כנהג מבצעי בגדוד "עיטם" 611 וסייע ללוחמים לרדת לשטח, לפנות פצועים במידת הצורך ולצאת לסיורים מבצעיים. אהב את תפקידו שהתאים לאופיו הנמרץ.

אחרי השחרור, החל לעבוד בעבודות זמניות שונות - עבד בשליחויות ובפוד טראק לממכר גלידות שנסע ברחבי הארץ. בשנת 2020 עזב את בית אימו ועבר לגור בחדרה, שם עבד במסעדת המבורגרים ובמלצרות.

כדי להגשים את חלומו לפרוץ כיוצר מוזיקת טראנס ולהופיע בתור די ג'יי במסיבות, למד הפקה ויצירה של מוזיקה אלקטרונית בבית ספר בחיפה. יצירותיו נוגנו במסיבות ונגעו לליבם של אנשים.

ב-2023 עבר לגור בקריית מוצקין. הוא תכנן לנסוע לבקר את אביו בארצות הברית ולפתח שם את קריירת המוזיקה שלו.

אדם רחב לב, שנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. אופטימי, מלא שמחת חיים שתמיד ראה את הטוב והפיץ אור ואהבה בכל מקום שבו היה. אוראל היה מוקף בחברים, שוחר שלום. תמיד ידע ליישב את ההדורים ולפתור מחלוקות בצורה מכובדת, בחיוך ובנועם. אימו סיפרה כי אנשים זרים שפגשו את אוראל התרשמו מטוב ליבו. כך כתבה אושר: "לא הכרתי אישית את אוראל, אבל כשאני ובן זוגי חיפשנו דירה והגענו לראות את הדירה שאוראל התגורר בה. הוא קיבל אותנו בכזו שמחה ואהבה אמיתית... הוא הציע לנו את הרהיטים שלו ואמר לנו שלא יזדקק להם יותר עקב תכנון המעבר וציין שהכול בשמחה ואהבה ואם אפשר לעזור אז למה לא. הוא היה חייכן וממש נחמד וגרם לנו להרגיש כל כך בנוח, עיניו קרנו מטוב לב... היה אפשר לראות רק ממבט שמדובר בנשמה טהורה".

בשעות הפנאי אהב לבלות במסיבות ולטייל בארץ, ובמיוחד בחוף הים ובטבריה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

אוראל נסע באותו סוף שבוע עם חברו חי צפתי לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת מטח הרקטות, הוא וחברו רצו לתפוס מחסה במיגונית, משם העלה סטורי אחרון. בשעה 7:20 בבוקר השאיר לאימו הודעה: "אימא, אם יקרה לי משהו, תדעי שאת כל עולמי ואני הכי אוהב אותך בעולם". מאז נותק עימו הקשר. אוראל וחברו חי נורו למוות במיגונית. הוא הוגדר כנעדר וכעבור כמה ימים קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

אוראל פסו נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 26. הובא למנוחות בבית העלמין בתל רגב. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "כמוך לא היו לפניך, ואחריך לא יקום כמוך. טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו לעד. אתה האור שבתוכנו. נוח על משכבך בשלום אהוב שלנו".

כתבה אימו מירב: "ילד יפה שלי, זכיתי ב-26 שנים מדהימות איתך. מי היה מאמין שזה יהיה כל כך קצר? המציאות הזויה לגמרי בלעדיך. זאת לא מציאות, זה חלום בלהות. מאמי שלי, כל כך הרבה כאב שאין לתאר בכלל. אין מילה שמתאימה לתאר את הכאב הזה. חיים שלי, אימא מתגעגעת אליך".

יוצרי מוזיקת טראנס שנחשפו ליצירותיו של אוראל החליטו להנציח אותו באמצעותה. איגור, יוצר מוזיקה שגילה כי בדירתו החדשה גר בעבר אוראל, כתב: "אוראל השאיר לי את האנרגיה שלו, ואני אשמח להכניס אותו איתי ביחד למוזיקה. אני לא מכיר אותך אוראל, אבל אני מבטיח לך שבכל טראק שאצור בדירה הזאת אכניס אותך ואת כל מה ששמעתי עליך. אתה תמשיך ליצור. הם הצליחו לרצוח אותך, אבל לא את מה שהשארת מאחוריך, לא את הרצון שמה שהתחלת יימשך".

בית ספר התיכון שבו למד אוראל ערך יום מיוחד לזכרו בהשתתפות אימו.