קורות חיים
ניר (ניקיטה), בנם של אלה ואלכסיי, נולד באשקלון ביום י"א באייר תשנ"ח (06.05.1998). בן בכור, אח גדול לארטיום ומיה.
גדל והתחנך בנתיבות, למד בבית הספר היסודי "יצחק רבין" בעיר, עד שהמשפחה עברה לאשדוד. המשיך את לימודיו בבית הספר היסודי באשדוד "נוף ים", ובתיכון "מקיף ו'" בעיר.
מילדות אהב ענפי ספורט רבים, השתתף בחוגי כדורעף, שחייה וכדורגל, ובבגרותו הקדיש זמן רב לאימונים בחדר הכושר ולריצות. היה אוהד של קבוצת הכדורגל האנגלית "טוטנהאם", והקבוצה תפסה חלק חשוב בחייו.
בספטמבר 2016, כשהיה בן 18, הכיר את רוית טיטן, שסבתה הייתה שכנה של סבתו. אהבה גדולה ניצתה בין השניים והם הפכו לזוג.
חודשיים לאחר מכן התגייס לתפקיד לוחם בגדוד "רותם" של חטיבת "גבעתי". בסוף המסלול נבחר לחייל מצטיין. מפקדיו העידו שהיה חייל שכל מפקד חולם עליו – חרוץ, לא מתלונן, תמיד חיובי ומתנדב בכל הזדמנות.
במהלך שירותו הצבאי עבר תהליך גיור בקורס "נתיב" וסיים אותו בהצלחה.
לאחר השחרור, עבד כמאבטח בחברת "תשתיות נפט ואנרגיה", ועם הזמן קודם לתפקיד אחראי משמרת. בהמשך עבד בקבוצת "מודיעין אזרחי" ובשנת 2023 היה מאבטח בביתו של שלמה קרעי, שר התקשורת.
במקביל, שיפר את ציון הבגרות שלו במתמטיקה והרחיב את תעודת הבגרות עם לימודי כימיה. לאחר מכן, נרשם לקורס בודקי תוכנה של תוכנית "לוחמים להייטק" מטעם עמותת עתידים, אותו היה אמור לסיים בדצמבר 2023. מוריו לקורס סיפרו שהיה בחור מבריק ומלא מוטיבציה, תלמיד חרוץ וחכם שהשקיע בלימודים בצורה יוצאת דופן, ושהיה צפוי לו עתיד מזהיר בתחום ההייטק.
אחת מחברותיו לקורס סיפרה שיום אחד התנדבו היא וניר בחנות קטנה שמפעילה העמותה למען אנשים קשי יום. לאורך כל היום הגיעו לחנות אנשים שלא היה בידם מספיק כסף על מנת לשלם על המוצרים. ניר חשב שאיש לא מבחין בכך, והוציא כסף מכיסו על מנת להשלים את החסר לעשרות קונים. בכל הזדמנות שהייתה לו הגיש עזרה לכל מי שביקש. בחור נעים וחייכן, מצחיק ושאפתן, אדם מיוחד ואמיתי שקשה למצוא כמותו ושאי אפשר שלא לאהוב אותו, ושבניגוד לרבים מבני גילו חי את הרגע ולא את הרשתות החברתיות.
במקביל לעיסוקיו הרבים, פתח יחד עם בת זוגו רוית עסק לעיצוב נרות ריחניים על פי דגמים מפורסמים של נעלי סניקרס. השניים, שבשנה האחרונה לחייו התגוררו יחד בבאר שבע, אהבו לטייל בעולם יחד והעיר האהובה עליהם הייתה לונדון. את הביקור הבא שלהם בעיר, תכנן ניר לערוך ביום הולדתה של רוית, בחורף 2023, ולהציע לה נישואים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
ב-6:20 בבוקר, עשר דקות לפני תחילת המתקפה, יצא ניר למשמרת רגילה בעבודתו, לבית השר שאבטח במושב זמרת בעוטף עזה. כשהחל מטח הרקטות, עצר להתגונן בתחנת דלק, אך לאחר מספר דקות החליט להמשיך בנסיעה על מנת לא לאחר.
עשרים דקות מאוחר יותר, כשהגיע לצומת מפלסים, הגיחו מולו חמישה טנדרים עמוסי מחבלים והחלו לירות על רכבו ללא הפסקה. ניר עצר את הרכב, הצליח לצאת ממנו ונשכב על הכביש. הוא היה חמוש באקדח מתוקף תפקידו, אבל המחבלים היו רחוקים מדי, ולא הייתה לו כל אפשרות לפעול נגדם. בהחלטה של רגע, החליט לרוץ לכיוון הכניסה לקיבוץ מפלסים על מנת למצוא מקום מסתור, אך נורה ונהרג במקום.
עשרות רבות של אנשים נרצחו על ידי מחבלי החמאס בכבישי עוטף עזה באותו יום.
ניר (ניקיטה) פופוב נרצח בצומת מפלסים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), כשהיה בדרכו לעבודה במושב זמרת. בן 25 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותיר אחריו הורים, אח, אחות, סבים וסבתות ובת זוג.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "גם אם לא ניפגש עוד בחיינו, בכל שעה ובכל מקום אתה איתנו ובתוכנו. היית יחיד ומיוחד, לא דומה לאף אחד, וכך נזכור אותך לעד".
אלה, אימו, סיפרה: "בשנת 2021 חליתי בסרטן ובזכות הילד שלי מצאתי כוחות להילחם עם המחלה. הוא תמיד תמך בי, עזר לי, הלך איתי לטיפולים. הוא והחברה שלו, רוית, עשו לי תמיד הפתעות כדי שרק אהיה שמחה ולא אחשוב על המחלה. הוא תמיד היה דוגמה לאחיו ולאחותו ויישאר בלב שלנו תמיד. הוא היה הבן הכי טוב שקיים בעולם".
ארטיום, אחיו, סיפר: "ניר היה הבן אדם שתמיד דחף אותי קדימה, הוא היה האדם היחיד שאני יכול להסתכל עליו ולהגיד: אני רוצה להיות כמוהו. הבן אדם שלימד אותי כל כך הרבה ועוד ימשיך ללמד".
"ניר שלי היה הבן אדם הכי טהור שיצא לי להכיר בכל חיי", סיפרה בת זוגו, רוית. "מהרגע הראשון שהכרנו היה בינינו חיבור שהרגיש כאילו אנחנו מכירים שנים, והזוגיות שלנו תמיד הרגישה כל כך טבעית, שלמה, טובה ומפוצצת באהבה... ידעתי שאותו אני רוצה כאבא לילדים שלנו כי אין דוגמה טובה יותר ממנו לאיך להיות הבן אדם הכי טוב שאפשר. הלוואי והיינו מספיקים את כל מה שתכננו והלוואי והיינו נשארים ביחד לנצח כי זה כל מה שהייתי צריכה בחיים. כשהיה לי אותך היה לי הכול".
התוכנית "לוחמים בהייטק" ערכה ערב לזכרו של ניר. משפחתו קיבלה את תעודת סיום הקורס שלא הספיק להשלים.
ערוץ ספורט 1 הנציח את זכרו במסגרת שידור משחק של קבוצת "טוטנהאם", אותה אהד. גם הקבוצה הבריטית הנציחה את ניר בתוכניית המשחק שלה.
זכרו הונצח גם בפרויקט "טעם של געגוע" של אתר "אשדוד היום", עם המתכון האהוב עליו לשקשוקה.
המשפחה שוקדת על פעולות הנצחה נוספות, בהן – ספסל לזכר ניר בפארק נחל לכיש, ואנדרטה במקום הירצחו בצומת מפלסים.