תמר סמט ז''ל

קורות חיים

תמר, בתם של עדי ורענן סמט, נולדה ביום י"א באדר ב' תשס"ג (15.03.2003), אחות של נוי ונדב.

היא גדלה במושב עין ורד ולאחר מכן בפרדס חנה-כרכור. התחנכה בבית הספר היסודי "הדר השרון" של המועצה האזורית "לב השרון", בחטיבת הביניים של בית הספר החקלאי בפרדס חנה ובתיכון "בית חינוך דמוקרטי שבילים פרדס חנה-כרכור".

תמר בהירת התלתלים וירוקת העיניים אהבה להיות בטבע, ללכת יחפה ולשוטט בשדות. הייתה לה חיבה מיוחדת לחיות, ובמיוחד לכלב המשפחה, צ'יף, והיא נהגה לאמץ חתולים. בבית הספר הייתה אחראית על פינת החי.

היא הייתה נערה מיוחדת, שמשדרת שקט ורוגע, אבל בתוכה רחש עולם שלם של אנרגיות והומור שהיא בחרה להחצין ברגעים המתאימים, שאותם ידעה לזהות. היא היטיבה לראות את האדם שמולה ולדאוג לו, מצוידת ברגישות ובאמפתיה.

המוזיקה הייתה חלק משמעותי ובלתי נפרד מחייה. נוי אחותה סיפרה: "כשהיינו קטנים הייתה לה גיטרת משחק של ילדים והיא נשברה מתישהו כשהייתה נערה צעירה. תמר הייתה ממש עצובה, אז במקום לקנות גיטרת צעצוע, ההורים קנו לה גיטרה רגילה וככה היא התחילה לנגן".

בהמשך, למדה לנגן גם על צ'לו, והקליטה שירים יחד עם בן רונן, חברה הקרוב. אחד מהשירים שיצרו היה "איך שרפתי גשר" שרונן כתב והלחין ותמר שרה בקולה העדין.

היה לה סטייל אופנתי ייחודי. היא אהבה בגדים מיד שנייה, ואוסף הבגדים שלה כלל פריטים ממגוון סגנונות ותקופות.

לאחר סיום לימודיה שירתה תמר במסגרת השירות הלאומי בעמותת "הגל שלי" – שמסייעת לנוער במצבי סיכון "לעלות על הגל" באמצעות תוכניות ייחודיות המשתמשות בגלישת גלים ככלי טיפולי וחינוכי. במסגרת תפקידה כמדריכת קבוצות תמר ליוותה את הנערים ואת הנערות במשך שנה ולימדה אותם לגלוש, להתמודד עם אתגרים ולשבור חסמים אישיים וקבוצתיים. בנוסף, היא הייתה אחראית על ניהול שוטף ועל ניהול המדיה החברתית של המרכז.

עבור הצוות, תמר הייתה זאת שמרימה את המורל, שמביאה גיטרה, שיודעת להצחיק את כולם בדרך שנונה ועוקצנית, שדואגת לקניות ולאוכל טעים, וגם יודעת מתי להעביר ביקורת - ואיך. עבור החניכים, תמר הייתה זאת שהם יכולים לפנות אליה תמיד בזכות הנועם שבה. היא הייתה מנהיגה שלא מוותרת על אף חניך, מציבה גבולות ולוקחת צעד אחורה כשצריך, ידעה מתי לדחוף ומתי לשחרר. היא אִתגרה את החניכים וליוותה אותם בהתמודדות עם קשייהם – ברגישות ובהומור.

ב"הגל שלי" תמר התאהבה בעולם הגלישה. הים הפך לביתה השני והשאיר בה את סימניו – השיזוף התמידי והצדפים השזורים בשיערה.

לאחר סיום השירות הלאומי המשיכה לעבוד בעמותה כמדריכה בוגרת ומובילת קבוצות.

כמו כן, היא רתמה את חוש האופנה שלה כדי לעבוד בחנות בגדים יד שנייה – שם תרמה כהרגלה באופן משמעותי והשפיעה מאוד על אופי המקום.

אחד מהבילויים האהובים עליה היה מסיבות טראנס, ובן הזוג המועדף עליה לרקוד בהן היה לאור אברמוב, חברה הטוב.

וכך, ביום שישי 6 באוקטובר 2023, ערב שמחת תורה, תמר נסעה עם לאור לפסטיבל "הנובה", סמוך לקיבוץ רעים, שבו חגגו כ-3,000 איש.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהתחילה מתקפת הטרור, תמר ולאור נמלטו משטח המסיבה למיגונית שמחוץ לקיבוץ רעים, שם נרצחו על ידי המחבלים שעברו בין המיגוניות. ההודעה נמסרה למשפחה לאחר שבעה ימי חיפושים.

במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש.

תמר סמט נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת עשרים בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בעין עירון. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. על מצבתה כתבו אוהביה את מילותיה: "בעולם אחר שבו אנשים שוחים לכוכבים, נחים על עננים, מסתכלים למטה ורוגעים".

"היו לה הרבה חלומות והמון אופי", כתבה נוי אחותה, "היא ידעה לא ללכת עם המוסכמות. היא טרקה דלתות כדי לצאת דרך הקיר בדרך שלה... היא הייתה מיוחדת בסטייל שלה, בטמפרטורה של המצב רוח שלה ובדברים שהיא אהבה ועשתה. היא עשתה דברים רק אם הלב שלה היה שם".

בן רונן, חברה, כתב: "היה לתמר לב ענק. היא הייתה מכונסת בעצמה ולא הוציאה אותו מדי, אבל כשהיא הוציאה אותו היא נגעה בכל כך הרבה אנשים. הלוואי שהיא הייתה מעריכה את עצמה ויודעת כמה היא אדם מדהים וכמה אהבה יש כלפיה". השיר שלהם "איך שרפתי גשר" בקולה של תמר יצא לאחר מותה וזכה לפרסום רב ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו. ניתן לשמוע אותו ביוטיוב ובכל פלטפורמות ההשמעה.

בעמותת "הגל שלי" כתבו: "קהילת הגל שלי כואבת ומתאבלת על הירצחה של תמר סמט ז"ל. בת שירות מדהימה, מדריכה מלאה ברגישות, נתינה ושמחת חיים, ילדת ים וחופש. אין מילים לתאר את האובדן".

לזכרה, המשפחה וצוות המרכז הקימו פינת הנצחה במרכז כפר גלים של "הגל שלי", והיא כוללת תמונות של תמר, קטעים שנכתבו עליה וקטע שכתבה בעצמה. כמו כן הוצב שם גלשן שעליו חברים ומשפחה כתבו הקדשות.

חנות הבגדים שבה תמר עבדה ארגנה לזכרה יריד של מכירת בגדים יד שנייה.

לאחר מותה, הפך עמוד הספוטיפיי של תמר למעין מקדש עבור אוהביה, והוא אוצר את השירים שהכי אהבה, בהם שירים של גבריאל בלחסן, "דייר סטרייטס", ג'ון קולטריין ובוב דילן לצד רגאיי, מוזיקת עולם וטראנס.