רם סלע ז''ל

קורות חיים

רם (נשר) סלע, בנם של שרית וסימו, נולד בקיבוץ נווה אור ביום א' בשבט תשנ"א (16.01.1991). אח בכור לרביד ולסתיו.

גדל בקיבוץ נווה אור שבצפון עמק המעיינות, למד בבית הספר היסודי האזורי "דקלים" שביישוב חמדיה, ובתיכון "בית החינוך גאון הירדן דרכא" שבקיבוץ נווה איתן.

בצבא שירת בחיל השריון - פלוגת כפיר, גדוד 71 בחטיבה 188.

רם היתמר לגובה 1.95 מטר, ותודות לרעמת תלתליו המפואר נראה אפילו גבוה יותר. הכינוי "נשר" דבק בו מהמערכון של הגשש החיוור "הופ, הופ, נשרק'ה", עד כדי כך שיש אנשים שכלל לא ידעו את שמו האמיתי.

רם היה חזק, מוכשר, יצירתי ובעל ידי זהב. הוא עסק בפירוק רהיטים ישנים ובהרכבתם מחדש. בחודשים האחרונים לחייו שידרג בחצר הבית של הוריו סדנת עבודה מאובזרת היטב.

סיפרו אוהביו: "רם אהב למצוא במקומות מרוחקים פריטים ישנים ולהפוך אותם לאוצרות, כמו שולחנות מסדנות שמצא בלולים מוזנחים, כיסאות ונדנדות עץ. מערמת קרשים היה בונה שולחן ייחודי או שידה, ומתוף של מכונה כביסה, פומפייה או מלכודת עכברים, יצר מנורות מיוחדות לקיר ולשולחן". סיפרה ידידתו ענבל: "הוא היה אומן ואגרן של מציאות. לא אשכח את הפעם שעברתי לדירה אחרת בקיבוץ, הוא בא לבקר וראה איזו עליית גג מעל הדלת, עלייה קטנה לגודלו. הוא אמר 'אני חייב לראות מה יש שם', נכנס לכל האבק והתחיל להוציא דברים ולהסתכל עליהם כמו מציאות. לקח לו אוסף של חפצים והיה מבסוט".

רם הירבה לטייל בעמק ילדותו ובארץ בכלל, אהב להגיע למקומות לא מוכרים, למצוא מעיינות נסתרים ולארגן פינות ישיבה נוחות בסמוך למקורות מים שונים. הוא אהב להקשיב למוזיקה מגוונת, בעיקר כשעבד ויצר, ונהג לשרוק באופן שתאם בדיוק את הניגון. חבריו מספרים שאהב מאוד לשתות בירה וויסקי, למד וחקר לעומק את סוגיהם וטעמיהם.

במהלך השנים, תחביביו של רם הביאו אותו להשתלב בתעשיית הפקות אירועים. הוא עבד עם המפיקים הגדולים ביותר, והקים במות לפסטיבלים, להופעות, ולמסיבות ענק.

בחודש יוני 2022, התחתן עם בחירת ליבו - לילך, והשניים עברו להתגורר במושב בית יהושע הסמוך לנתניה, יחד עם שני נחשי החנק שלו – איציק ודוד.

ביום רביעי, 4 באוקטובר 2023 הגיע רם לכמה ימי עבודה לבניית מתחם פסטיבל הטבע "נובה" הסמוך לקיבוץ רעים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר אותה שבת, רם ששהה במתחם פסטיבל המוזיקה התעורר מרעש הטילים והיירוטים. הוא דיבר והתכתב עם חלק ממשפחתו וחבריו. בשעה 09:21 שלח לאימו הודעה שבה כתב: "יש כאן הרבה מחבלים, אנחנו לא נשרוד את זה" ומאז נותק עימו הקשר.

בתום חיפוש של שלושה ימים, קיבלה משפחתו את הבשורה המרה שגופתו זוהתה.

המחבלים רצחו כ-380 איש באזור הפסטיבל, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.

רם הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ נווה אור והוא בן 32. הותיר אישה, הורים ושתי אחיות.

בראש מצבתו נכתב הכינוי שדבק בו, "נשר", ומעליו הוצב פסלון ברזל של נשר. על האבן חרוט המשפטyot did it your way" ", שמתאים להתנהלותו ובחירותיו במהלך 32 שנות חייו.

על השבעה שהתקיימה בקיבוץ סיפרו בני משפחתו: "בגלל שרם עבד בתחום ההפקה, הגיעו אלינו אנשים רבים מהתחום וסייעו לנו בשבעה. הם הביאו אוהלים, לייקרות צבעוניות לצל, וגם הביאו עגלת בירה. בגלל שנשר אהב לשתות, הבאנו חביות בירה, ועשינו לזכרו מעין מסיבה עם בשר ושירה בציבור, וכל שעה עגולה הרמנו כוסית וויסקי לזכרו".

ספד חברו, אבינועם: "נשר אחי היקר, בחור ענק ממדים עם לב ענק והמון אהבה. כל מי שעבר לידך זכה לצ'פחה על הגב... היית הכופר הכי מאמין שיש, אהבת ת'חיים, נהנית מהם, ושום דבר לא הפחיד אותך... אוהב אותך נשר יקר".

ספד חברו, נאור: "נשר, איך לימדת אותי לבנות מדפים. איך היית שם נרדף לעבודה יעילה וידע מקצועי... לא התפלאתי שהיית בצוות המסיבה, כי הם בטח היו צריכים את הטוב ביותר, וגם לא התפלאתי שמצאו אותך הכדורים, הרי אתה כנראה היית הכי גדול שם. נוח חבר. געגועים".

ידידתו ענבל ספדה: "נשר, עגל, האיש עם הנחש. לא נתפס לי בראש שאתה לא פה. מרגיש לי שהעולם הולך להיות כל כך משעמם בלעדיך. תודה על הצבע הייחודי שהבאת לנו".

ספדה נעמה, ידידתו: "רמבו, איזה איש ואגדה, איזה צחוק וחוש הומור. תמיד עם הסתכלות כל כך פשוטה על החיים, יחד עם המורכבות. תחסר ממש פה על הכדור. ליבי עם משפחתך, והחור העצום שהשארת בלכתך".

כדי להנציח אותו, פנו חברים של רם לחברת "גולדסטאר", שמיתגה בקבוק בירה על שמו. סיפרה אחותו רביד: "הביאו לנו מדבקות מיוחדות שנוצרו עבור נשר, כולל שנת הלידה שלו. אנחנו משפחה שאוהבת בירה, והם תרמו לנו 200 בקבוקים. את השאר רכשנו במחיר מוזל. עכשיו אנחנו גם ממשיכים את ההנצחה של נשר - אספנו את בקבוקי הבירה הריקים עם התווית של נשר, ושמנו בהם ייחורים של צמחים, כך שכל מי ששותה מהבקבוק ימשיך את ההנצחה גם אצלו בבית, אבל זו רק ההתחלה".

אוהביו של רם גם הפעילו לזכרו את פרויקט "נשרק'ה בדרכים" שהאכיל יותר מ-15,000 חיילים בבסיסים ברחבי הארץ בהמבורגר טוב וצ'יפס ייחודי, יחד עם הרבה אהבה ושמחה לחיילים ולאנשי הביטחון שנמצאים בשטח.

ליד בית הוריו הוקם "הבוסתן של נשר" – בוסתן קהילתי בו נשתלו עצי פרי שאהב.

אוהביו של רם החליטו על פיתוח "בירכת נשר", מקום לזכרו מזרחית לנווה אור - נקודת תצפית יפיפייה הצופה לירדן.