בר ברלי ליאור נקמולי ז''ל

קורות חיים

בר, בנם היחיד של נורית ויוסי, נולד ביישוב מזכרת בתיה ביום ג' באב תשנ"ו (19.7.1996).

גדל והתחנך במזכרת בתיה. הכינוי "ברלי" דבק בו מילדות וליווה אותו כל חייו.

בהיותו בן שמונה עבר עם אימו ליישוב שוהם ולמד שם בבית הספר היסודי "אבן חן". בשמחת תורה תשס"ה, 7.10.2004, ניצל מפיגוע טרור במלון "הילטון טאבה" בחצי האי סיני, שבו נפש עם אביו.

המשיך את לימודיו בתיכון "בית אקשטיין" בגבעתיים.

ברלי התאמן בקבוצת כדורסל לילדים בשוהם, קטף הצלחות ואפילו טס לטורניר בארצות הברית. לימים אף אימן את הקבוצה. דרך הכדורסל הכיר חברים רבים, שהיו מאז לחבריו הטובים ביותר.

עם סיום לימודיו בתיכון התגייס לצה"ל ושירת כנהג בחטיבה 16.

לאחר השחרור משירות סדיר, כשהיה בן עשרים ואחת, עבד כטבח במסעדות קטנות באזור שוהם כדי לממן טיול לחו"ל. הגשים את תוכניתו ויצא לטיול ארוך בדרום אמריקה.

כשחזר, החליט להתמקצע בתחום המסעדנות. עבד במטבחי שף שונים, בין היתר במסעדות התל-אביביות "פאסטל" ו"קפה נואר", ובהיותו בן עשרים וחמש החל לעבוד ב"מסעדת a" של השף יובל בן נריה. בתפקידו האחרון היה גריל-מן. תכנן להירשם ללימודי קולינריה בפריז ולהמשיך לעסוק בתחום. "היה בן אדם מקסים עם חיוך ענק", אמר עליו בן נריה, מעסיקו.

מלבד בישול במסעדות אהב לארח חברים בביתו ולהגיש להם כיבוד משובח שהכין. תמיד עמד במטבח או ליד המנגל כדי להכין לאורחים מטעמים ולהגיש להם באהבה.

ברלי אהב את החיים, וניצל כל הזדמנות לחגוג ולשמוח. לצד חוש ההומור שלו, הכריזמה והיכולת להצחיק את כולם, היה אדם רגיש ורחום, שדאג לרווחתם של הסובבים אותו, וכשהזדקקו לכך טיפל בהם במסירות. "ברלי היה אדם ואישיות שאי אפשר לפספס", אמר חברו פסי. "בכל מקום שאליו הגיע, כל אדם שהכיר אותו מייד התאהב".

בטיול לדרום אמריקה נחשף למוזיקת הטראנס, שהפכה לאהבה נוספת בחייו. הוא נמשך לחופש שהמוזיקה הזאת מסמלת, להשתחררות ממרוץ החיים ומדאגות היום-יום, ובעיקר נהנה לשמוע מוזיקה עם חברים רבים שעוטפים אותו. בשנה האחרונה לחייו הצטרף ל"שבט החמניות", קבוצת חובבי טראנס, שבחרו בפרח הזה לשם קבוצתם שכן ראו בו "פרח גדול ועוצמתי שמטעין באנרגיית חיים ועוזר להתחבר לאור בקצה המנהרה, להתחבר לתקווה". כתבו חבריו: "מייד עם כניסתו לשבט כולם הבינו איזה אדם של אור ואהבה היה ברלי. זה עם החיוך הכי גדול ויפה, מסמר השבט וכוכב הרחבה".

בסוף חג סוכות תשפ"ד נסע עם חבריו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקד כל הלילה, חגג ושמח.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

במשך שלושה ימים נחשב ברלי נעדר עד שנמסרה למשפחתו הבשורה המרה מכול. תשע-עשרה שנה בדיוק לאחר שניצל מאירוע הטרור בסיני שהתרחש בשמחת תורה, השיגה אותו ידם של המרצחים.

למעלה משלוש-מאות ושבעים ממשתתפי מסיבת "נובה" נטבחו בידי מחבלי חמאס באותו בוקר, וכארבעים משתתפים נחטפו לרצועת עזה.

בר (ברלי) ליאור נקמולי נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושבע. הובא למנוחות בבית העלמין "המזרח" בעיר רחובות. הותיר הורים.

על מצבתו הוטבעה החמנייה, הפרח שאהב. לצד כינויו "ברלי" והמשפט "חיוכך יזכר בליבנו לעד", נחקקו שורות על פי השיר "לאחד החיילים" שכתבה רחל שפירא: "כמו אחרים הוא נצרב מן השמש / ולרגליו נעלים שחורות / רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש / הוא יחיד ומיוחד מאד".

ספד לו חברו: "היית מצחיק, קורן מאושר בחורף ומבריק מזיעה בקיץ. חייכת מכל הלב. היה לך חיוך מידבק, מהסוג שקודם כול מחייכים אליו ורק אחרי זה מנסים להיזכר במה שרוצים להגיד. כל יום ראשון היה כיף להיפגש, לשמוע סיפורים על המסיבה שהיית בה בשבת ולאיזה חור נסעתם הפעם. קשה לחשוב עליך בזמן עבר. תמיד חשבתי שאתה תהיה פה הרבה אחרי כולנו".

ספד חבר נוסף: "ברלי הוא אבדה קשה לכולנו, חור בלב שלעולם לא נצליח לסגור. ה' רוצה אותו קרוב אליו. תודה רבה לך על הטוב והאור שהפצת בחיים של כולנו".

חבריו הקימו לזכרו אתר אינטרנט שבו מסופרים קורותיו ונמכרת חולצה עם הדפס חמנייה, שהפכה סמל לזכרו, והכיתוב DON’T FORGET TO BREATHE (אל תשכח לנשום), אחד המשפטים שקעקע על זרועו. באתר מופיע סרטון שבו מתועדים רגעים מאושרים מחייו על רקע שיר מאת דורון מדלי שנפתח במילים: "החיים ממשיכים. תהיי חזקה". כתובת האתר: https://remember-barli.myshopify.com

במסעדות של השף יובל בן נריה, "טאיזו" ו"מסעדת a" שבה עבד, הוקם לזכר ברלי מערך יומי של תרומת ארוחות לחיילים ולתושבים שפונו מבתיהם אחרי 7 באוקטובר 2023. לכל ארוחה צורפה גלויה שעליה נכתב: "ברלי יקר שלנו, החיוך שלך איתנו לעד".