גל נבון ז''ל

קורות חיים

גל, בנם של נעמה וניר נבון, נולד ביום כ"ו בשבט תשנ"ג (17.02.1993). ילד בכור במשפחה, אח של מיה.

הוא גדל ברמת גן ולמד בעיר, בבית הספר היסודי "חשמונאים" ובתיכון "אהל-שם".

לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא. משסיים קורס תכנות ביחידת ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע) שירת במחלקת "לשם" ביחידת "לוטם" (החטיבה להתעצמות טכנולוגית מבצעית), שם פיתח ותחזק מערכות לוגיסטיות עבור צה"ל. דניס מפקדו כתב עליו: "הייתה לי הזכות הענקית להיות המפקד שלך, לראות אותך גדל מילד שאוהב לתכנת, לגבר שלוקח אחריות על המערכות הכי חשובות ומסובכות בצבא. משטותניק חמוד, לבן אדם שבאים אליו בשביל לשמוע ממנו עצה לחיים... לימדת אותי מהו שיקול דעת. לימדת אותי שתמיד יש יותר מדרך אחת להסתכל על דברים. לימדת אותי להסתכל יותר על הצד האופטימי".

גלעד חברו מהצבא הוסיף: "הוא תמיד היה מרכז החבורה. במדור שהוא שירת בצבא, הרוב היו די חנונים... אבל היינו מאוד מגובשים, וזה כמעט היה רק בגללו... גל גרם לי להבין שאנשים שנפגשים במשרד יכולים להיות מעבר לסתם עובדים, ושההרגשה שלהם לקום בבוקר תשתפר אם ידעו שהם הולכים להעביר את היום עם חברים ולא עם קולגות".

לאחר שחרורו מהצבא עבד כתוכניתן וכראש צוות בחברות הייטק. בתפקידו האחרון שימש כמנהל צוות פיתוח בסטארט-אפ Melio. סיפר אלירן הבוס שלו: "מצאתי בחור סופר מקצועי, מהנדס מעולה, מנהל מקסים עם המון אמביציה... איזה כיף זה להיות אדם בעולם הזה שכשאנשים צריכים לתאר אותו, הדבר הראשון שעולה להם לראש זה חיוך ענק על הפנים... חיוך זה לא רק הבעת פנים. חיוך זה אנרגיה מדבקת, זו דרך חיים, זו השפעה על הסובבים אותך".

על איכויותיו כמנהל כתב קולגה שלו: "היית המנהל שכל עובד חולם עליו... תמיד שמת את העובדים מקדימה. תמיד אמרת לי 'אני, התפקיד שלי לראות שכולם עובדים ולא תקועים, אתם עושים את העבודה הקשה'״.

גל היה בזוגיות עם לאה, ועל אהבתם כתבה חברתם: "אי אפשר היה לפספס את אהבתך העמוקה ללאה. את הזוגיות המופלאה ביניכם".

הוא אהב ספורט, בעיקר כדורגל, ושיחק פוצ'יוולי - כדורעף חופים - בחוף הים בתל אביב. מאוד אהב להיפגש ולבלות עם החברים שלו, ולא ויתר על ארוחות שישי ובילוי עם המשפחה.

אהבות נוספות שלו היו המוזיקה והמסיבות, שהוא נהנה במיוחד לבלות בהן עם ספי גניס, חברו הטוב מהתיכון. שניהם רכשו כרטיסים חצי שנה מראש למסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים. הם הגיעו לשם בשבת 7 באוקטובר 2023 לקראת השיא, בשעת הזריחה, והצטרפו לכ-3,000 איש שחגגו במקום.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עם הישמע האזעקות נמלטו גל וספי מהמסיבה וברחו לכיוון רכבם, אלא שאז עפה רקטה ליד המכונית ושניהם נפצעו מרסיסים. הם הצליחו להגיע למיגונית קרובה שבה שהו שתי נשים - אלינה ולימור. לפי העדות של אלינה, כשספי וגל שמעו שמחבל מתקרב למיגונית, הם הביטו זה בזה, ובהבנה של חברים קרובים שאינם זקוקים למילים יצאו החוצה והסתערו עליו בצעקות, בידיים חשופות. הם נורו למוות, אך הצליחו למנוע מהמחבל להיכנס למיגונית והצילו את חיי הבנות. אחת מהן, לימור, נהרגה בשלב מאוחר יותר מרימון שנזרק למיגונית.

במשך כמה ימים גל וספי הוגדרו כנעדרים, עד שגופותיהם אותרו.

במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש על ידי מחבלים, ועוד עשרות נחטפו לרצועת עזה.

גל נבון נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן 30 בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין "ירקון" בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים, אחות ובת זוג.

על מצבתו כתבו אוהביו: "גל נבון אשר נלחם במחבלים בידיים חשופות ובגבורתו הציל חיים", והוסיפו ציטוט מתוך השיר "אחרי הנצח" (מילים: איתן דרמון): "עד אחרי הנצח / עד לפני הכול / ניפגש תראה בסוף / זמן הוא ים אך לא החוף / עד קצוות הרוח / עד יכבה האור / ניפגש תראה בסוף / תראה בסוף".

מיה אחותו הקטנה של גל כתבה: "כל מי שהכיר אותך התאהב ישר. היית נקודת אור בחיים של המשפחה שלנו והשארת חותם על כל בן אדם שפגשת. שלושים שנים חיית בשמחה, בחברת אנשים ועם משפחה אוהבת שעכשיו צריכה לאסוף את השברים. אני הערצתי אותך כל כך. ילד מוצלח ויפה, חכם וחריף עם לב טוב וחיוך שאני לא אראה שוב לעולם".

ניר, אבא של גל, כתב תחת הכותרת Did you ever know that you're my hero?:

"Did you ever know that you're my hero

And everything I would like to be?

I can fly higher than an eagle

For you are the wind beneath my wings,

אוהב אותך עד נשמתי האחרונה ואחרי זה".

במלאת שלושים להירצחו כתבה נעמה אימו: "שלושים לגל החיים שלי. ילד שלי, אהוב ליבי. זה לא נתפס, לא מתעכל, שאתה לא איתנו עוד. איך אוכל לספר עליך, כשהכול נשמע ריק מול האור שהיית בחייך. כל כך חכם, כל כך מוצלח, כל כך רגיש לכולם... כמה שמחת חיים הייתה בך כאילו היית החיים עצמם... בימים האלה של עצב אינסופי, יגון וגעגוע שאין לו גבולות, אתה חי בתוכי. אתה אומנם לא כאן, אבל אתה נמצא בין פעימות ליבי... אתה מקשיב לסודות הכי כמוסים שלי ודואג שהעולם יתנהג אליי יפה. אני יודעת שגם כשאפול, אתה תהיה שם לעזור לי להדביק בזהירות את הרסיסים של הלב. להוריד את הדמעות עליי כמו גשם ברכה. לתלות את התקוות ולהפוך אותן לכוכבים זוהרים בשמיים. אתה תהיה שם תמיד, משוטט במסדרונות נפשי, מסייע בהרחקת מפלצות וחלומות רעים. וכשיהיה לי עצוב בלי יכולת להכיל את היגון, אתה תהיה שם לצידי מקשיב להמיית הגלים בתוכי, המגדלור שלי שיאיר לי את הדרך. אני אוהבת אותך גל שלי, ילד שלי. מודה לך על השנים המופלאות שהיית כאן איתנו ועשית אותנו מאושרים וגאים... לעולם לא אוותר על הרצון להחזיר אותך אליי ילד אהוב שלי, וגם אצליח, כי בליבי אני יודעת שאף אחד לא באמת יכול לקחת אותך ממני".

לאה, בת זוגו של גל בשלוש וחצי השנים האחרונות לפני הירצחו, כתבה: "בובי, אני לא מתכוונת לנסות אפילו לסכם אותך במשפט כי זה בלתי אפשרי. אתה הנשמה הכי יפה שהכרתי ביקום הזה. היינו dreamteam לחיים והעולם אחד של השני. הכול קרס. להגיד שזה חרא לחיות בלעדיך לא מתקרב במילימטר לאיך שזה באמת מרגיש. כמו שהיינו אומרים, Love you till the moon and back.

בובי שומע? בקשה אחרונה ומאד חשובה, תשמור על עצמך בעולם הבא".

בן דודו עדן כתב: "תמיד אמרו לי שאלוהים לוקח את הטובים, אבל פה מדובר בסיירת של הטובים, בטופ של הטופ. ההגדרה במילון למלאך. המוצלח, השמח, אפס אחוז רוע, מאה אחוז אנושיות, גבריות. מוצלח, חכם - כל מה שנגיד רק יוריד ממה שהיית... תמיד איחלתי לעצמי להיות חזק כמוך. למדתי ממך המון גם בלי שתדע, התגאיתי בך בלי שתדע, בן הדוד שלי שמטפס את המדרגות של עזריאלי ברגל. בן הדוד שלי שיודע לעשות דגל עם הרגליים. אחי האהוב, תנוח על משכבך בשלום".

חברו אוהד כתב: "כולנו דיברנו על החיוך הכל כך אמיתי שלך, הכל כך רחב שלך, הכל כך טוב שלך - שמוציא החוצה את כל מה שיש בך. בלי פילטרים. ילד נצחי, עם אופטימיות טהורה, חכם, מוכשר, יצירתי, מסור ואף פעם לא מוותר. עשית איתנו דרך מדהימה".

לזכרו של גל הוקם עמוד באתר Linktree שמספר את סיפורו באמצעות הזיכרונות של אלה שחייו נגעו בחייהם: https://linktr.ee/galnavon