עדן דוד משה ז''ל

קורות חיים

עדן דוד, בנם של ורה ובועז משה, נולד בי"א בכסלו תשנ"ו (03.12.1995) בירושלים. אח לסיון, נטלי, אלירן, דניאל ושלו.

גדל והתחנך ביישוב בית חשמונאי, השוכן מדרום לרמלה. למד בבית ספר יסודי "שדות איילון". ילד עניו, רגיש, חכם וחברותי שהצטיין בכל תחום שהתעניין בו. המשיך לתיכון "ברנקו וייס ע"ש הרצוג" במגמות פיזיקה וכימיה וסיים את לימודיו בהצטיינות.

בן מסור להוריו, אח תומך ואוהב לחמשת אחיו ואחיותיו. סיפרה אחותו סיון: "היה לו קשר מיוחד עם כולם. בכל בוקר, צהריים וערב היה מחבק ומנשק את ההורים ואומר להם שהם ההורים הכי טובים בעולם". סיפרה אחותו נטלי: "עדן תמיד היה לצידנו בכל האירועים החשובים בחיינו, ימי הולדת, חתונות, לידות, סיום לימודים".

בסיום לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בחיל התותחנים, בתפקיד קַשר מרכז פיקוד ירי קדמי וקשר בחוליית פיקוד קדמי. כתב אלמוג ששירת יחד עמו: "לכבוד היה לי להעביר איתך אינספור שעות של משימות משותפות, פעילויות מבצעים ומטווחים. תמיד אזכור אותך כבחור שמח מלא בטוב, חברמן ומקצוען".

לאחר שהשתחרר, טייל בדרום אמריקה עם חברים מהצבא.

כנער חלם להיות מהנדס, וכשחזר מחו"ל החל ללמוד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ב"מכון טכנולוגי חולון HIT". כמי שתמיד אהב אתגרים, בחר להתמחות בביו-הנדסה וסיים בהצטיינות שנה שלישית. חברים ומרצים מספרים שהיה בחור טוב לב, שעזר לכולם בכל המשימות. בתום יום הלימודים היה נשאר לעזור ולתרגל, כשחיוך נסוך על פניו.

היה אדם נעים הליכות, מלא שמחת חיים, חייכן, שמעולם לא התלונן. אהב לבלות עם המשפחה ובמיוחד עם האחיינים שלו. חבר נאמן ותמיד נכון לעזור. סיפר אהוד חברו: "בטוב וברע, בעצב ובשמחה, אתה איתי בשיחות בלתי נגמרות וחוויות כל כך גדולות, חלק ממני, יודע עליי הכול ומכיר אותי לאורך ולרוחב, תמיד מסתלבט עליי מצד אחד אבל מכבד אותי מצד שני, תמיד גורם לי להרגיש שרואים אותי. כשהתחתנתי, לא היה לי ספק מי האנשים שאני רוצה לצידי ביום הזה".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עדן נסע באותו סוף שבוע עם חבריו הטובים לפסטיבל "נובה" שהתקיים ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקד ושמח. כשהחלה מתקפת המחבלים, הוא נמלט מהמסיבה אבל אז אבד עמו הקשר. כעבור זמן מה נתברר שנרצח, איתו נרצחו ארבעה חבריו מיישובי מועצה אזורית גזר.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

עדן דוד משה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 27. הובא למנוחות בבית העלמין בגזר. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אוהב אדם, חכם, צנוע, עניו ומלא שמחת חיים. הותרת חלל ענק – אתה הלב של כולנו", והוסיפו גם ציטוט מהשיר "שמור על העולם" (דוד ד'אור): "גיבור של העולם ילד, עם חיוך של מלאכים".

ספדו הוריו, ורה ובועז: "עדן חיים שלנו, הלב מסרב להאמין, הנשמה לא יכולה להכיל את הכאב, אתה החיים שלנו, האור של הבית, אנחנו אוהבים אותך חיים שלנו, אתה חסר לנו, חסר לכולנו, שמחת החיים שלך, החוכמה, טוב לב והרגישות הייחודית שלך ילוו אותנו עד יומנו האחרון, אנחנו מתגעגעים אלייך חיים שלנו, אמא ואבא אוהבים אותך הכי בעולם".

כתבה סיון אחותו: "עדן, הנשמה שרופה, הגעגועים מיום ליום מתעצמים. אני לא מעכלת! אתה חסר לנו בכל נשימה! אני אוהבת אותך, אחי הקטן, תמיד אמרתי לך כמה אני גאה בך, ובדרך שלך, אתה תמיד תהיה הגאווה שלנו".

אחותו נטלי ספדה: "עדן אחי, אהובי, מילים לא יכולות לתאר את גודל האובדן. השארת חלל גדול בכולנו. תמיד נזכור אותך עם החיוך הכי מושלם והלב הכי אוהב וטהור. לא מתעכל שלא תהיה חלק פיזי מהחיים שלנו יותר, אבל מה שבטוח תמיד תלווה אותנו בכל רגע ורגע בחיים שלא יחזרו להיות אותו הדבר בלעדיך".

כתב דניאל אחיו: "עדן אחי הקטן בשנה וחצי, ובעצם היית אחי התאום. את כל החוויות שעברנו אני אנצור בליבי ויש המון. תמיד היית שם להגנתי ושמרת עליי. אתה תהיה חסר כל כך בכל רגע ובכל מקום, תמיד היית לצידי וכך זה יישאר לנצח. אוהב אותך".

כתבה שני, בת דודתו: "הלב מסרב להאמין... אני לא אשכח אותך לעולם עם החיוך הביישן והלב הטוב שלך, תמיד אהבת לעזור, לתת, לשמוח. תשמור על משפחתך מלמעלה ותשלח לכולם כוחות להתמודד עם האובדן הנורא. מלאך היית ומלאך אתה עכשיו, טהור. ננציח אותך תמיד".

אהוד, חבר של עדן, כתב: "עדן אהוב שלי, השארת אחריך חלל עצום, חלל של שמחה ענקית, בילויים, חוויות, אהבה עצומה, וחברות אמיתית. מודה על מה שכן עשינו, על כל הימים והלילות והחוויות המטורפות שלנו יחד, כי על כל אלה אפשר להגיד תודה לאלוהים, שהכניס אותך לתוך חיי".