סטיבן מקרצ'נקו ז''ל

קורות חיים

סטיבן (סטיב), בנם של אירינה ואלכסנדר, נולד ביום כ"ה בטבת תשנ"ח (23.01.1998). אח קטן לדמיטרי.

הוא היה ילד מלא אהבה ונתינה, עם רגישות יוצאת דופן כלפי האחר. ילדותו התאפיינה בשובבות ובשמחת חיים מדבקת, שהפכו אותו למיוחד כבר מגיל צעיר.

בבגרותו, סטיב נשאר נאמן לתכונות האופי שהגדירו אותו: אהבה, נתינה, עזרה ותמיכה בכל מי שהיה סביבו.

הוא היה מוכר ואהוב בעירו, מהצעירים ביותר ועד המבוגרים, בזכות האכפתיות והתמיכה שתמיד העניק. לא משנה מי היה זקוק לו - סטיב תמיד הושיט יד לעזרה.

אחת האהבות הגדולות של סטיב הייתה מכוניות. מגיל צעיר הוא חלם על הרגע שבו יוכל להוציא רישיון ולנהוג ברכב משלו, וכשהגיע הרגע הזה, הוא הגשים את החלום.

בנוסף, סטיב אהב את הטבע ואת חוויות הקמפינג.

הוא היה אדם מסודר ומאורגן שתמיד דאג להיות מוכן לכל אירוע ושמחה.

אך מעל לכול, הדבר שהגדיר אותו באמת היה: האהבה האינסופית למשפחתו. הקשר החם והעמוק עם הוריו היה עבורו ערך עליון, ואחיו הגדול שימש לו כהשראה משמעותית.

האחיינית היחידה של סטיב הייתה השמש שזרחה בליבו, בכל הזדמנות הוא נהג להגיע לבקר אותה, לפנק אותה במתנות קטנות ולמלא אותה באהבה ללא תנאים. סטיב וידא שיהיה חלק משמעותי מחייה, כאילו ידע כמה זיכרונות אלו יהפכו יקרים מפז.

היה לו קסם ייחודי בכל הנוגע לילדים הם נמשכו אליו באופן טבעי.

בשנים האחרונות, סטיב היה בזוגיות שנמשכה שלוש שנים. הוא אהב את זוגתו בכל ליבו, אהבה אמיתית. במהלך הקשר שלהם, הוא היה לא רק בן זוג אלא גם דמות אב לילדיה, שאהבו אותו אהבה גדולה.

סטיב עבד בחברה שהעניקה שירות לאנשים עם מוגבלויות ושימש כנהג משאית. גם במקום עבודתו, הוא היה אהוב על כולם.

האנרגיה החיובית, החיבור המיידי שיצר עם אנשים והאכפתיות שהפגין הפכו אותו לדמות בלתי נשכחת עבור כל מי שפגש אותו.

ב-6 באוקטובר 2023, יום שישי, דיבר סטיב בבוקר עם משפחתו. באותו ערב הוא היה מוזמן ליום הולדת משפחתי יחד עם בת זוגו, הם אמרו שכמובן יגיעו! רגע לפני היציאה התקשרו אליו בני המשפחה, הוא עדכן שלא יגיעו כי רצו לנוח קצת, ושהם יוצאים יותר מאוחר.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר 7 באוקטובר אימא של סטיב סיפרה שנסע למסיבת ה"נובה" בדרום, ליד קיבוץ רעים. המשפחה החלה במסע חיפושים אחריו ואחרי בת זוגו וחברו שהיו איתו, פתחו חמ"ל בבית – אך ללא הועיל.

אפילו עלה הרעיון לנסוע לשם בעצמנו, כתבו בני המשפחה, ככה זה כשאתה אובד עצות. אנחנו האמנו בלב שלם שהם בחיים, אולי פצועים, אולי פצועים קשה, אבל חיים. זה סטיב – לא יכול לקרות לו משהו.

ב-9 באוקטובר נסעו בני משפחה לחיפושים בדרום, ומסרו דגימות די.אן.איי.

רגע משמעותי במיוחד, סיפרה קרן הנשואה לאחיו של סטיב, היה בבוקר שלפני שיצאנו לחיפושים – בעלה דימה, אחיו של סטיב, חווה התמוטטות ואמר: "קרן, אני לא מרגיש אותו יותר. אני לא מרגיש אותו מבפנים. משהו התנתק".

סטיב ודימה אחיו הגדול היו סופר מחוברים, סיפרה קרן, לא רק כאחים אלא כחברים הכי טובים, היה להם באמת קשר אלוהי. הם תמיד היו שם אחד למען השני. ולכן באותו בוקר הניתוק הרגשי הזה היה רגע שבירה מאוד כואב, שכנראה הצביע על אמת קשה שלא רצינו לקבל.

ב-11 באוקטובר בחצות הודיעו למשפחה שגופתו של סטיב נמצאה בשטח מסיבת הנובה.

גם בת זוגו אליסיה לוין וחברם סלבה גילר נרצחו במקום.

מעל 3,000 מבלים השתתפו בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", מאות מהם נרצחו על ידי מחבלי החמאס ועשרות נוספים נחטפו לרצועת עזה.

סטיבן מקרצ'נקו נרצח על ידי מחבלי החמאס סמוך לקיבוץ מפלסים, ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), כשהיה בדרכו חזרה מפסטיבל המוזיקה "סופרנובה". בן 25 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ואח.

על מצבתו חקקו אוהביו: "בננו, אחינו, דודנו וחברנו האהוב. מלאך יקר וטהור שנלקח מאיתנו בטרם עת. השארת חלל שאף אחד לא יוכל למלא".

כתבו אוהביו של סטיב: "אחרי כל מה שעברנו, אנחנו משתדלים להמשיך את הדרך שלו, הדרך שכולה לב, שמחה, נדיבות ואור. בכל שבוע אנחנו עולים אליו, מבקרים אותו, מדברים איתו, משתפים אותו בכל מה שקורה כאילו הוא עדיין פה איתנו, כי באיזשהו אופן... הוא באמת כאן.

הוא מלווה כל אחד מאיתנו בדרכו, ברגעים של כאב, באור הקטן של השגרה, באהבה שממשיכה לגדול, בזיכרונות שלא מרפים.

סטיב שלנו הוא מלאך נדיר, טהור, שתמיד האיר את העולם סביבו, ממשיך להאיר גם היום.

הוא חי בלב שלנו, בצחוק, בהמון רגעים קטנים, בנרות שאנחנו מדליקים, ובכל הזדמנות שיש לנו להנציח את השם שלו והאור שלו בעולם הזה.

הוא תמיד יהיה חלק מאיתנו, אח, בן, חבר, אדם שכל כך אהבנו.

אנחנו אוהבים אותך כל כך, ומתגעגעים אליך בכל נשימה. לעולם לא נשכח אותך. לעד תהיה חרוט בליבנו".

סטיב מונצח באנדרטה שהוקמה בעירו, כרמיאל, לזכר תושבי העיר שנרצחו בפסטיבל ה"סופרנובה".

אנדרטה נוספת לזכרו, ולזכר אליסיה וסלבה שנרצחו יחד איתו, הוקמה במקום הירצחם, בשולי כביש 232, סמוך לכניסה לקיבוץ מפלסים. על האנדרטה נכתב: "שלושה מלאכים שנסעו לרקוד ולחגוג את החיים, ובשביעי באוקטובר 2023 נרצחו על ידי בני עוולה. מתנת שמיים, מלאים בשמחת חיים ואהבה, חיוכם וטוב ליבם יהיה חקוק בליבנו לעד. במקום זה נשמו את נשימתם האחרונה ונמצאו גופותיהם".

עמוד לזכרו של סטיב נפתח באתר memoriz.plus.