דור מלכה ז''ל

קורות חיים

דור, בנם של בתיה ואבי (אברהם דוד), נולד ביום ג' בניסן תשנ"ד (15.03.1994) באילת. אח לבר.

אימו בתיה תיארה אותו כילד חייכן, שגם כאשר כעס, המשיך לחייך. בנוסף לחיוכים אהב לחבק, הוא היה מחבק את כולם. כבר כשהיה פעוט אהב מאוד כדורגל, המילה הראשונה שהגה הייתה "כדור". כשהיה בן חמש אביו רשם אותו לחוג כדורגל ומפני שהיה זה גיל צעיר מדי, התחייב אבי להיות מאמן השוערים של הקבוצה.

למד בבית הספר היסודי "אלמוג" שבאילת, והמשיך לימודיו בחטיבה ובתיכון בבית הספר השש-שנתי "גולדווטר" בעיר.

לדור היו חברי ילדות שליוו אותו כל חייו. נער חברותי מאוד, שימש כדבק המקשר בכל חבורה שאליה השתייך. הוא ידע להתחבר לקבוצות שונות בו-זמנית. הייתה חבורת הגולשים, והייתה גם חבורת המוזיקה, בשתיהן נתן לכולם את ההרגשה שהוא החבר הכי טוב שלהם. כשהיה בכיתה ח' הגיע לבית הספר תלמיד חדש מעיר אחרת, דור "אימץ" אותו ברגישות ועזר לו להשתלב בחבורה האילתית ובהווי של העיר.

בתיה סיפרה כי החברים הרגישו נוח לשהות אצלו בבית כי תמיד נתן להם תחושה של משפחתיות. לדבריה "גם דור וגם אחותו גדלו על הערך: 'הזכות לכבוד והחובה לכבד'."

בגיל 16, עם קבלת צו גיוס ראשון, החליט להקדיש מאמצים על מנת לקבל איתור ליחידת דובדבן. הוא המשיך לשחק בקבוצת הכדורגל "בני אילת" עד לגיוס, ובמקביל התאמן במרץ כדי לקבל את האיתור המיוחל. לדברי משפחתו, דור תמיד רצה להיות דומה לסבא שלו ניסים, כמוהו רצה להיות פרפקציוניסט וממוקד מטרה.

לאחר התיכון התגייס לצבא. דור הוצב כחובש קרבי בצנחנים, בגדוד 890. הגדוד היה משפחה עבורו, כולם נקראו בפיו "אחי". במסגרת שירותו לחם במבצע "צוק איתן" ולמרות שלא גויס לדובדבן, נהנה מהשירות הצבאי והיה צנחן גאה.

עם סיום השירות הצבאי, החל לימודים ב"קורס אחיד", קורס לאבטחת אישים של משרד הביטחון. הקורס ארך שנה ובסיומו השתלב ברשות שדות התעופה בתפקיד מאבטח קהל. הוא עבד שם בתפקידים שונים כחמש שנים עד שנפצע בעבודה והיה בלתי כשיר לתפקיד. אז החליט להפוך תחביב למקצוע וטס לברזיל ללמוד את אומנות הפוּצִ'יווֹלֶי (משחק חופים דמוי כדורעף).

כשחזר לארץ לאחר כמה חודשים, המשיך ללמוד על התחום, חבר ליו"ר ההתאחדות באילת והחל לאמן בפוצ'יוולי. היה לו חוף קבוע שבו אימן מתאמנים ולאחר שנה עבר לתל אביב כדי להתפתח ולקדם את הספורט הזה בכל רחבי הארץ. דור יזם קשרים עם בתי ספר ברחבי הארץ והנחה חוגים. חזונו היה להפוך אותו לענף ספורט מוכר בישראל ולהנגיש אותו לקהל הרחב. הוא אימן ילדים, נוער ובוגרים.

בתיה סיפרה שגם המבוגרים, חברים וחברות של ההורים, אהבו לדבר עם דור, לצחוק איתו ולבקש ממנו עצות, שכן היו לו תובנות מעמיקות על החיים. תמיד ראה את הכוס המלאה, תמיד ראה את החלקים הטובים של כל חוויה, מורכבת ככל שתהיה.

דור אהב לטייל בעולם ובהודו בפרט. מרגע שהכיר את תרבות המזרח - התאהב באומנות ההודית ובאומנות מזרח אסיה. במקביל לעיסוקו באימוני פוצ'יוולי, גם מכר פרטי לבוש ותכשיטים אופייניים לתרבות המזרח בפסטיבלים ברחבי הארץ. כך השתלב בתעשיית מסיבות הטכנו והפך לשותף בהפקת "ורטיקל פרנקל". דור היה מחלוצי הפקת מסיבות אלו, שהיו בתחילה מסיבות עם מוזיקה וריקודים והפכו ברבות הימים לפסטיבלי ענק הכוללים דוכני ממכר.

ביום שישי, כ"א בתשרי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, הגיע דור לעבוד בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים ויחד עם חבר ילדות, דור אביטן, הקימו דוכן לממכר בגדים, תכשיטים ותיקים מהמזרח. היו במקום כ-3,000 חוגגים.

למוחרת, בשבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר מטח הטילים נפסקה המסיבה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. במשך שלושה ימים לא ידעו מה עלה בגורלו של דור ולאחריהם נמסר למשפחה כי נרצח. המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, ביניהם גם חברו הטוב דור אביטן. מעדויות שנמסרו, התברר כי דור נשאר לסייע לפצועים מהמסיבה, תוך שהוא משתמש בניסיונו כחובש בצבא. כשהמחבלים הגיעו אליו, הוא נאבק והתנגד להם, ובכך כנראה מנע את חטיפתו.

דור מלכה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ותשע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באילת. הותיר אחריו הורים ואחות.

בהלווייתו השתתפו מעל 3,000 איש ובמהלך השבעה אלפי אנשים הגיעו לנחם עד השעות הקטנות של הלילה. משפחתו תיארה את השבעה שלו כמו "משתה", ובדיוק כמו שדור אהב - בגדול, באופן חגיגי ובעושר.

אימו כתבה: "דור אהב אנשים ואנשים אהבו אותו, הוא נשא סביבו ואיתו תדר של אהבה. היה אדם שידע לגעת בכולם ולהאיר אצל כולם את האיכויות הטובות שבהם. המנטרה שלו הייתה: 'לחיות, לאהוב, לחייך, תודו על קיומנו ותחיו אהבה'."