אמיתי מליחי רצאבי ז''ל

קורות חיים

אמיתי, בנם של חפציבה מליחי וזכריה רצאבי, נולד בראש העין ביום י"ב בשבט תשס"ג (15.01.2003). בן זקונים במשפחה, האח הקטן של אביתר, איתמר ואבישי.

הוא היה ילד שמח ומשמח, כיבד את הוריו ותמיד מילא את בקשותיהם, ואח טוב לאחיו.

אמיתי התחנך בבית הספר היסודי "בכר" באבן יהודה, בחטיבת הביניים של כפר הנוער "ויצ"ו הדסים" באבן יהודה ובתיכון "מפתן ארז" בהרצליה. היה שחקן כדורגל בנבחרת של בית ספרו ואוהד של קבוצות "מכבי חיפה" ו"ריאל מדריד".

לאחר שסיים את לימודיו התנדב במסגרת השירות הלאומי ביהוד ובקריית אונו במוסדות לקשישים ולנוער עם מוגבלויות.

אמיתי חלם לטוס לדרום אמריקה, אבל מטרת חייו האמיתית הייתה הקמת משפחה בישראל. אוהביו סיפרו שהוא חי את חייו כאילו אין מחר וחי את הרגע במובן הכי מלא ועמוק. כך גם אהב את סובביו, כאילו הרגע הנוכחי הוא רגע האהבה היחיד שקיים.

הוא אהב מוזיקת טראנס ונהנה לבלות במסיבות ולרקוד בהן. חבריו הציעו לו לעבוד כמאבטח בפסטיבל ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים, והוא הסכים. וכך, ביום שישי 6 באוקטובר 2023, כשבועיים לפני סיום שנת ההתנדבות שלו, אמיתי הגיע כמאבטח למסיבת ה"נובה", שבה חגגו כ-3,000 איש.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

אמיתי התקשר להוריו בשעה שבע בבוקר, כשהם בדרכם לבית הכנסת, וכדי לא להדאיג אותם סיפר להם שהוא בסדר ולא דיווח להם על חומרת המצב. הוא אמר לאביו שיחזור הביתה מאוחר יותר, והוסיף: "אבא, אני אוהב אתכם, תיהנו לכם, אני אתקשר יותר מאוחר. אין לי סוללה עכשיו". זו הייתה השיחה האחרונה שלו עם בני משפחתו.

בהמשך היום הגיעו אל המשפחה רסיסי מידע על גודל האסון, ובשעה אחת עשרה בבוקר אביו התחיל לחפש אותו. אבישי אחיו סיפר שנמצאו צילומים שלו עוזר לאנשים שנפצעו באזור המסיבה, וניצול מהמסיבה העיד שאמיתי הביא לו מים כאשר היה בשטח ועזר לו.

אמיתי הוגדר כנעדר ומשפחתו המשיכה לחפשו עד שהתקבלה ההודעה הרשמית שמחבלים רצחו אותו.

במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש.

אמיתי מליחי רצאבי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן עשרים בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בראש העין. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו את הפסוק: "כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך" (מלכים א', ג', י"ב) והוסיפו קטע משיר של אייל גולן, הזמר האהוב עליו: "זר כיסופים ערגתי לעיניך, שזרתי בו את כל געגועיי. סליחה שנרקמה מדמעותיך, ועוד אחת נשאתי בידיי" (מילים ולחן: יוני יעיש).

אימו חפציבה סיפרה: "יום ההולדת של אמיתי הוא יום אחרי התאריך שלי. ילדתי אותו בניתוח קיסרי וביקשתי את אותו תאריך ספציפי כדי שתהיה לי מתנת יום הולדת. אמיתי היה ילד של אמא ושל אבא, ילד טוב, אוהב ומחבק, תמיד היה מחייך ושר. היה אומר לי הרבה 'אמא אני אוהב אותך'".

כתב אביו זכריה: "אמיתי היה ילד מדהים מלא בשמחת חיים וכל פעם שמישהו היה צריך עזרה אז הוא הראשון לעזור. אמיתי היה בן זקונים שלי והגבר הקטן שלי, מלא בשובבות אין סופית וחיוך בלתי נשכח. אין יום שלא כואב לי על לכתך, אני אוהב אותך ואתה איתי תמיד".

אבישי אחיו כתב: "אמיתי היה בן נפלא, מצחיק וכן, היה אח שתמיד אהב את האחים שלו ללא די... חבר שבכל זמן נתון ובלי יותר מדי דיבורים בא לעזור. אמיתי היה מגיל 5 בפנימיות... כך שערך החברות והנאמנות שלו זה במקום הראשון. אמיתי היה אהוב בכל מקום שרק הגיע ולא היה אפשר לפספס את הנוכחות שלו...

אמיתי אנחנו מתגעגעים אליך בכל ליבנו ובטוחים שאתה איתנו מלמעלה״.

גלית מורתו כתבה: "הייתה לי זכות גדולה ללמד וללמוד ממנו, וזכיתי להיות איתו בקשר קרוב במהלך השנים. נשמה מיוחדת וקרובה לליבי מאוד".

כתב ערן, מדריכו: "היית חבר לכל אדם עם חיוך גדול. מקור השראה לאהבת החיים גם כשקשה וקשוח. תודה על שיחות בינינו עם המון אהבת אדם וכנות. אישית, היית לי חניך שקרוב ללב. מעריך את המנהיגות שיש בך, נוכחות משולבת בעוצמה עם המון צחוק והומור. אמיתי, אתה לוחם אמיתי, אור ונשמה באינסוף".

נועה ידידתו כתבה: "ילד עם אופי כל כך חזק, שעבר המון ועדיין נשאר חזק ואיתן על הרגליים. כל תקופה בחייו הייתה עליות ומורדות ותמיד ידע לנהל ולנווט את זה. הלוואי והיינו זוכים לראות את ההצלחות שלו, למרות שעצם היותו הוא – זו ההצלחה הכי גדולה".

בתיכון "מפתן ארז" שבו למד הקימו פינת הנצחה לזכרו והנהיגו מסורת טורנירים של משחקי כדורגל שיתקיימו לזכרו מדי שנה. באתר מועדון הכדורגל "מכבי חיפה" נפתח עמוד לזכרו.