אלירן מזרחי ז''ל

קורות חיים

אלירן, בנם הבכור של חופית וחיים, נולד בעיר אילת ביום י"ד בכסלו תש"ס (22.11.1999). אח לליאם, אופק וטליה.

גדל באילת והתחנך בבית הספר היסודי "מצפה ים". עם מעבר המשפחה לעיר פתח תקווה המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון "פיינשטיין-ברנר" במגמת תקשורת ותורה שבעל-פה והצטיין בלימודים.

היה אהוב מאוד על הוריו ואחיו. אהב וכיבד את אביו ואימו וידע לחבק את אחיו הקטנים באהבה עצומה, לעודד ולומר מילה טובה וכשצריך לחנך אותם כאח בוגר וסמכותי.

בהיותו בן שבע-עשרה הכיר את מאיה ביטון והם הפכו לזוג. אהבתם הייתה אמיתית וטהורה, חיבור בין נשמות. "הזוגיות שלהם הייתה מעוררת השראה", אמרה אימו.

עם סיום לימודיו בתיכון התגייס לצה"ל במרץ 2018, שירת כלוחם חי"ר בחטיבת "כפיר". בהמשך נבחר לעבור קורס מ"כים (מפקדי כיתות) ושירת בתפקיד זה בהצלחה רבה. אהב את החיילים, העניק להם תשומת לב מרבית, דאג לכל צורכיהם ופעל כדי להכשיר אותם להגן על המדינה שאהב כל כך. פקודיו העידו עליו שהיה מפקד משכמו ומעלה.

עם שחרורו משירות סדיר, בנובמבר 2020, התקבל לעבודה בחברת "ביטוח ישיר". במהלך עבודתו יצא לחופשה ארוכה כדי להגשים חלום ולטייל בדרום אמריקה.

היה חרוץ, שאפתן ודחף את עצמו כדי להגיע הכי גבוה. הציב לעצמו מטרות וכבש אותן אחת-אחת. בלט כאדם דעתן, שלא פחד להביע את דעתו, ונלחם בנחישות למען האנשים הקרובים לו.

אלירן אהב את החיים ונהנה מכל רגע. בילה בים בכל הזדמנות והיה חובב אופנועים וקעקועים מושבע. אדם אופטימי, ראה את הטוב בכל אדם ובכל מצב. חיוכו הכריזמטי האיר כל חדר שנכנס אליו.

אלירן היה עמוד התווך של הסובבים אותו, אנשים נמשכו אליו, התחברו אליו מייד, ניהלו אתו שיחות נפש והוא היה קשוב להם, מבין למצוקותיהם, ובאותה נשימה ידע להצחיק אותם. היה מלא בנתינה לזולת ובאהבת חינם. העידה עליו אימו: "אם אלירן אהב אותך, קיבלת את כל מה שיש לו לתת וגם כשזה נגמר, הוא מצא מאיפה לשאוב עוד".

באוגוסט 2023 הציע למאיה נישואים בחופשה באי היווני סנטוריני, אחרי כמעט שש שנות זוגיות. בני הזוג התארסו והחלו לתכנן את החתונה; קבעו תאריך לאירוע, ב-12.09.2024, ובחרו שמלת כלה.

ביום שישי בלילה, ערב שמחת תורה תשפ"ד, נסעו אלירן ומאיה לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים בנגב, רקדו ובילו עד אור הבוקר עם עוד כשלושת-אלפים מבלים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

האזעקות וירי הטילים נשמעו גם במתחם הפסטיבל, והמוזיקה הופסקה. כעבור חצי שעה הגיעו למקום עשרות מחבלים והחלו לירות לכל עבר. מאיה כתבה לאחותה שהיא מתחבאת עם אלירן במכולת אשפה ושהם מפחדים. אלירן כתב לאחותו ליאם שאין לו הרבה סוללה ושהם מתחבאים. סיפרה אחותו: "התחננתי שישמור על עצמו והוא ביקש שלא נפסיק להתפלל. הידיעה שאין לו סוללה נתנה לי תקווה שהכול בסדר, שאולי הנייד שלו פשוט כבה". במשך כשלושה ימים היו שרויים בני המשפחה והחברים באי-ודאות, עד שזוהו גופותיהם של בני הזוג.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו עוד כשלוש-מאות ושבעים מבלים וכארבעים נחטפו לרצועת עזה.

אלירן מזרחי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) והוא בן עשרים ושלוש. הובא למנוחות בבית העלמין "ירקון" בפתח תקווה. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

אלירן נטמן לצד אהובתו מאיה. במרכז מצבתם המשותפת נחרט המשפט "בחייהם ובמותם לא נפרדו". על מצבתו של אלירן נכתב: "אהב את החיים ואיבד אותם מוקדם מדי. החיוך והאור שלו ילוו אותנו בכל אשר נלך, לתמיד! נתראה בגלגול הבא".

הזמרת שיר זוארץ, חברתה של מאיה, שרה את השיר "אני פה לבד" (מילים: אבי אוחיון, לחן: מתן דרור) לזכר אלירן ומאיה, וביצעה אותו באזכרה, שלושים יום לאחר הירצחם. ואלה חלק ממילות השיר, הניתן להאזנה ברשת: "בוא נצלול קצת יותר עמוק / קצת חוסר ודאות / נשטוף את כל מה שיושב עליי // עכשיו הכול חשוך ולא רואים ממטר / תחזיק אותי, תגיד לי שיהיה בסדר / אין לי דבר, תאיר לי שאוכל לחזור // כי אני פה לבד, אל תבקש סליחה / תגיד לי שהכול יסתדר / ימים עוברים ליד, תן לי לראות אותך / כי גם השמש לא עוזרת / מה שאני צריכה, תבוא אליי, תיגע בי מהר / כי גם השמש לא עוזרת". אמרה אחותו ליאם: "לא הפסקתי לבכות כששמעתי את השיר, כי המילים מאוד נגעו בי. המשפט 'תחזיק לי את היד, תגיד שהכול יהיה בסדר' מאוד מאפיין את אלירן. הוא תמיד נתן לי תחושת ביטחון, הרגיע אותי. אני חולמת שהוא יגיד לי את המשפט הזה שוב עכשיו".

בדצמבר 2023 התקיים ב"פארק יצחק אוחיון" בפתח תקווה טקס שתילת פקעות כלניות לזכר קורבנות 7 באוקטובר תושבי העיר ובהם אלירן ומאיה. ליד הפקעות הוצבו תמונות הקורבנות.

עץ ניטע להנצחתו של אלירן בפתח תקווה, בטקס בנוכחות ראש העיר. אמרה אימו: ״כמו ששורשיו של העץ חודרים אל מעמקי האדמה, כך האהבה והגעגוע חרוטים ומושרשים אצלנו בלב".