נעמה מועלם ז''ל

קורות חיים

נעמה, בתם של רחל ורוני מועלם, נולדה בבית שאן ב-ו' בתמוז תשנ"ה (04.07.1995). ילדה אמצעית במשפחה, אחות של רז ושל שי.

כבר כתינוקת חמודה היא הרבתה לומר את המילה "בבקשה" בשיבוש חינני של פעוטות – סימן מוקדם לנועם הליכותיה ולנימוסיה שליוו אותה כל חייה.

מבחוץ נראתה שברירית, אבל מבפנים הייתה דעתנית ונחרצת, כזו שיודעת מה היא רוצה, ויחד עם זאת מסבירת פנים. שְמה הלם אותה – היא הייתה נעימה, חייכנית והשרתה אווירה טובה. תכונות אלה, לצד שנינותה וחוש ההומור שלה, הקסימו את סובביה ובזכותם הייתה מוקפת בחברים ובחברות.

נעמה גדלה והתחנכה בבית שאן ובהמשך בקיבוץ שדה נחום הסמוך, לשם עברה המשפחה.

לאחר שחרורה מהצבא הלכה בעקבות אביה ולמדה משפטים. בסוף 2022, כשסיימה את לימודיה, הצטרף אליה אחיה רז, שבחר גם הוא באותו תחום. שניהם פתחו משרד לעריכת דין. סיפרה רחל, אימא שלה: "היא גדלה במשפחה של עורכי דין, והיה טבעי עבורה להמשיך במסלול הזה. היא אהבה את זה, והייתה מוכשרת לזה".

דבר נוסף שאפיין את נעמה היה "לחיות את החיים" – מתוך שמחה, אופטימיות ואהבה גדולה למוזיקה, לריקודים ולמסיבות. "אם יש מסיבה טובה, נעמה שם", נהגו לומר עליה.

לפנות בוקר ב-7 באוקטובר 2023, נעמה נסעה עם חבריה למסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים. ערב קודם לכן סעדה את ארוחת ערב החג - שמחת תורה - עם משפחתה בשדה נחום. היא הגיעה עם חבריה למסיבה ב-6.00 בבוקר ועוד לא הספיקה להיכנס לאווירה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר שהחלו אזעקות ״צבע אדום״ בשעה 6.46 נעמה עדכנה את אביה שיורים עליהם טילים ושהיא וחבריה עוזבים את המקום בדרכם הביתה. בדרך על כביש 34 בין מושב יושיביה למושב יכיני, ירו עליהם מחבלים והיא נפצעה קשה מכדור בודד שחדר את הרכב.

סיפרה אימה: "התקשרתי אליה מעט לפני 8:00 והיא כבר לא ענתה. דיברנו עם החברים שהיו איתה ברכב והם סיפרו שהיא נורתה בגב והעלו אותה לאמבולנס בצומת נתיבות. במהלך אותה שבת חיפשנו את נעמה ועברנו את כל בתי החולים בדרום ובמרכז אך ללא הצלחה. רק למחרת, באמצעות צילום של האמבולנס שהשגנו ממצלמת הרכב, איתרנו רוכב אופניים שפונה יחד איתה באותו אמבולנס. הגענו אליו לאחר ניתוח בבית חולים 'וולפסון' והוא סיפר שניסו להחיות את נעמה אבל לא היה מה לעשות, לא היה דופק".

במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש על ידי מחבלים ועוד עשרות נחטפו לרצועת עזה.

נעמה, בת 28 בהירצחה, הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שדה נחום. הותירה אחריה הורים ושני אחים.

ספדה רחל, אימא שלה: "העולם איבד ילדה מיוחדת שידעה לשלב בין כל העולמות וטרפה את העולם. בחדר שלה נותרו כל מיני ציטוטים שהיא כתבה כמו 'לטרוף את החיים בביסים גדולים כי החיים זה עכשיו'. תישארי בליבנו ובנשמתנו לעד".

הספידה אותה דלילה דודתה: "נעמה הייתה אשת שיחה - אמיתית, כנה, עמוקה. רק בת 28 אבל תמיד ידעה לקבל את האחר ללא שיפוט... נעמה, נעימה וכולה נועם, הייתה חוזרת לבית הוריה בצפון ונכנסת בדילוגים... מרעיפה אהבה חמה על כולם... היא הגיעה הרבה לביתנו. תמיד מסורקת, מוקפדת, יפה, אפופה זוהר והילה. הרעפת אהבה על כל הילדים שהיו מתקבצים סביבך ומושכים בכנף שמלתך, כל אחד מהם היה רוצה לזכות בתשומת ליבך, ולכולם היית קשובה, מוצאת את החיבור לכל אחד, עוטפת אותי בחום ואהבה ושואלת: 'דודה דלילה, מה שלומך?'. בסוף הערב היינו יושבות במרפסת, מתכסות בשמיכה ביחד, שותות תה עיראקי ומפליגות בשיחות עומק עד השעות הקטנות של הלילה על מהות החיים והנפש של האדם... אהבת את החיים וידעת למצות אותם נהדר, בעבודה שבה נהנית, בבילויים ומסיבות, עם בגדים וטיפוח והרבה ים ושמש וסיני".

כתבה סימה דודתה: "אהבתי לשמוע אותך מספרת מה את עושה ומה את מתכננת לעתיד. ראית דברים בזווית הייחודית לך, רק את החצי המלא של הכוס. פיזרת טוב בכל מקום... נעמונת, כמה מתאים לך להיוולד ביום העצמאות של ארצות הברית. היית עצמאית, בעלת יכולות ושאפתנית כמו המעצמה הכי גדולה בעולם. מושא להערצה... תמיד מטופחת מכף רגל עד הראש".

כתבה איילה בת דודתה: "הבחורה הכי אמביציונית, חכמה, יפה, צנועה וטובת לב. תמיד הצחקת אותי עד שכאבה לי הבטן והייתי יכולה להקשיב לך שעות. כשניסיתי לתאר אותך לאנשים תמיד אמרתי שאת פשוט מושלמת, כזו שיש בה הכול מהכול... זכיתי להתבגר לצידך ולראות אותך כובשת מטרה אחרי מטרה כמו סופר וומן אמיתית".

שלי חברתה כתבה: "היית כזו אחראית וציפור חופשית, נערת החן של בית שאן והסביבה, בחיוך כובשת את כל מי שלידך. תמיד בטלפון עם האוזניות, תמיד בדרך לאן-שהוא, הכי מצחיקה, תמיד יש לך משהו חכם להגיד... אופטימית חסרת תקנה".

בט"ו בשבט תשפ"ד, ינואר 2024, ניטעה בקיבוץ שדה נחום – מקום מגורי המשפחה - "חורשת נעמה", שמהווה אתר הנצחה לנעמה ולנרצחי ה-7.10. החורשה תוכננה ועוצבה באופן שמעביר את רוחה ואת אישיותה המיוחדת של נעמה.