גיא גבריאל לוי ז''ל

קורות חיים

גיא גבריאל, בנם של אורית וניצן לוי, נולד בז' בשבט תשנ"ט (24.01.1999) בנווה ימין. אח למור ושירה.

גדל והתחנך במושב נווה ימין שבדרום השרון. ילד חייכן, שנון, חברותי ומלא שמחת חיים. "היה ילד שיודע מה הוא רוצה מהחיים", סיפרה אימו אורית, "ילד דעתן שתמיד סחף אחריו ילדים אחרים". למד בבית חינוך אזורי שש-שנתי "עמי אסף". נער בעל חוש צדק מפותח ויושרה. מוריו העידו כי "אפשר ליישר את הסרגל לפי גיא". חניך בתנועת הנוער "בני המושבים" ובהמשך מדריך. בשעות הפנאי אהב ללכת למסיבות ולשחק כדורגל. מגיל צעיר היה לאוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב".

בן מסור להוריו ואח תומך לאחיו ולאחותו. היה קשור לבני משפחתו, תמיד יידע את הוריו לגבי מעשיו ווידא שלא ידאגו.

אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כמפקד בקורס הכשרת מפקדים (הכש"ם) בחיל החימוש בעיר הבה"דים שבדרום. דאג לכל פקוד שלו בבסיס. כאדם ערכי שנודע באהבת הארץ, היה גאה בתפקיד המשמעותי שמילא.

את שליו מדמוני פגש בצבא, כשהיה המפקד שלה. עד מהרה הפכו לבני זוג ושררה ביניהם אהבה גדולה. הם טיפחו זוגיות מאושרת, תכננו עתיד משותף ואף היו אמורים לעבור לגור יחד ביחידת דיור שגיא שיפץ במו ידיו.

כשהשתחרר, יצא גיא לטיול בדרום אמריקה ובהמשך פנה ללימודים אקדמיים. בשנת 2021 החל בלימודי תואר ראשון בהנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון וסיים בהצטיינות שנה א'.

אדם אופטימי ומלא שמחת חיים שחיוך נצחי נסוך על פניו. גיא הרבה לרקוד ולצחוק, להפיק את המיטב מהחיים וידע לנתב בחוכמה בין דרישות לרצונות.

שמחת החיים ויכולתו לקבל את האחר כפי שהוא משכו אליו חברים רבים מכל תחנות חייו. בלט כחבר טוב, נאמן ומלא נתינה. סיפרו חבריו: "גיא היה ילד מיוחד, מלא בשמחת חיים, חבר אמיתי, אכפתי, מצחיק ובן אדם שכולו לב אחד גדול". הוא זכה לכינויי חיבה רבים - גולי, לויקו, קלימי ו"גבר גבר".

בני משפחתו מספרים כי פלפל הצ'ילי האדום, הקטן והחריף היה הסמל של גיא וביטא את תמצית אישיותו.

בשעות הפנאי נהנה לעסוק בספורט ובמיוחד לשחק פוצ'יוולי, משחק כדורעף חופים שבו התאהב בטיול בברזיל.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

גיא וחברתו שליו נסעו באותו סוף שבוע עם חברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו.

עם הישמע האזעקות הם עזבו את אזור המסיבה, שליו וגיא החליטו לנסוע לחברים ביישוב תלמי יוסף כדי לנוח לפני חזרתם הביתה. בשעה 07:11 החברים מתלמי יוסף שלחו להם הודעה שבה הזהירו אותם מפני מחבלים, אבל הם כבר לא היו זמינים.

גיא ושליו נרצחו בהיתקלות עם חוליית מחבלים. רכבם נמצא ירוי ושרוף בחלקו האחורי באזור ניר יצחק. גיא הוגדר כנעדר, רק כעבור שבוע קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

גיא גבריאל לוי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 24. הובא למנוחות בבית העלמין בנווה ימין. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "שמחת החיים, החיוך הניצחי והלב שידע לאהוב. לעד תאיר את עולמנו".

כתבה אלה: "איזה מדהים היית, מילים לא יכולות לתאר את החיוך".

משפחתו של גיא הנציחה אותו במגרש פוצ'יוולי שהקימה במושב בו גדל. כן יזמה המשפחה טורניר פוצ'יוולי לזכרו.

בני משפחתם של שליו וגיא החליטו להכניס ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמתם.