קורות חיים
שהם, בתם של רחל ונריה יחיאל יעקב (ג'רפי), נולדה ב-ז' בטבת תשנ"ז (20.12.1993) בהרצליה. ילדה שמינית במשפחה, אחות להדס, דודו, אהד, אלעד, אבישג, ספיר, דביר ושנהב.
גדלה והתחנכה בבני ברק. למדה בבית ספר "משואות מוהליבר" ובתיכון "אורט" בבני ברק. בכיתה ח' עברה לתיכון "אמי"ת רננים" ברעננה, ואחרי שעברה עם משפחתה להרצליה, למדה בתיכון טכנולוגי "דור" בעיר.
נערה טובת לב, חרוצה וחברותית. בת מסורה להוריה ואחות תומכת באחיה ובאחיותיה. למרות היותה בת שמינית מבין תשעה אחים ואחיות, הייתה הילדה הבוגרת, האחראית והמסודרת ביותר בבית. הייתה מופקדת על משימות משפחתיות, ארגנה וחשבה על כל פרט. "מפיקת האירועים של המשפחה", שארגנה ימי הולדת מושקעים ודאגה לתעד ולצלם "זיכרונות לכל החיים", כדבריה.
שהם ואחותה הצעירה שנהב היו קרובות במיוחד. סיפרה אבישג אחותן: "הן היו מחוברות זו לזו מהלידה... הן היו הפכים שהשלימו זו את זו, היו שמש וירח - כל אחת מהן האירה בדרך שלה". שהם הייתה אהובה מאוד על אחייניה שכינו אותה בחיבה "שהמי".
בסיום לימודיה עשתה שירות לאומי כסייעת בגן לילדים בסיכון בהרצליה. בהמשך, עבדה בבית קפה "ארומה" ובחברת "גט טקסי".
כשחסכה די כסף לטיול הגדול, נסעה לדרום ומרכז אמריקה וטיילה במשך תשעה חודשים. כעבור זמן, הצטרפה אליה שנהב אחותה הצעירה ולאחר מכן גם אימה ואחותה הגדולה.
כשחזרה מהטיול החלה לעבוד בחברת "ביטוח ישיר".
מגיל צעיר הקפידה על תזונה מאוזנת, אהבה לעסוק בספורט ודגלה באורח חיים בריא. עם חזרתה, החליטה להפוך את אהבתה לספורט למקצוע ולמדה ב"מכון וינגייט" לתעודת מדריכי כושר ותזונה. בהמשך, עשתה גם קורס הדרכת פילאטיס מזרן ומכשירים.
בסיום לימודיה עבדה כמאמנת כושר ומדריכת פילאטיס בסטודיו בהרצליה. בלטה כמאמנת חרוצה ואהובה שעודדה את המתאמנים ואת בני משפחתה לאמץ אורח חיים בריא, תפריט מאוזן ואהבה עצמית. סיפרה אחותה אבישג: "היה חשוב לה להנחיל לאחרים אורח חיים בריא. היא הקדישה את חייה לספורט ואפילו למדה אגרוף. תמיד פעלה כדי להתפתח ולהוות השראה לסובבים אותה".
במקביל לעבודתה כמאמנת כושר, חזרה לעבוד עם ילדים, תחילה כמדריכה בצהרון בית הספר "ברנר" בהרצליה ובהמשך כאחראית על כמה מסגרות צהרונים בעיר. סיפרו עמיתיה: "שהם הייתה מדריכה מדהימה, מוכשרת ואהובה על כל הילדים ואנשי הצוות".
היא החליטה לשלב בין שתי אהבותיה – ילדים וספורט, ולהכניס לבתי הספר לימודי כושר גופני מותאמים לילדים. חלומה היה לפתוח סטודיו להורים ולילדים שיעודד עיסוק בספורט מגיל צעיר ויחזק את הקשר בין ההורים לילדים.
כעבור זמן, פגשה את יונתן קיסלר והם היו לבני זוג. האהבה ביניהם פרחה, הם תכננו עתיד משותף ויונתן עמד להציע לה נישואין ביום ההולדת שלה.
אישה אנרגטית, מלאת שמחת חיים ומוקפת חברים. הפיצה אור וטוב לב בכל מקום שבו הייתה, תמיד עזרה לכל מי שביקש בחיוך ובאהבה.
חובבת טבע שהרבתה לטייל בארץ ובחו"ל. מדי קיץ ובסופי שבוע נסעה עם בני משפחה וחברים לטיולים בטבע בצפון ובדרום הארץ. שהם אהבה ללכת לים ולבריכה, להאזין למוזיקת היפ הופ לרקוד ולבלות במועדונים ובמסיבות טבע. הייתה אוהדת מושבעת של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב".
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו סוף שבוע שהם ואחותה שנהב עבדו בדלפק בכניסה לפסטיבל המוזיקה "נובה". שהם הייתה אחראית על הכנסת המבלים למסיבה. ליאל ג'רפי, האחיין שלהן, החליט להצטרף למסיבה ערב לפני כן. עם הישמע האזעקות השלושה ניסו להימלט והסתתרו במיגונית סמוך לקיבוץ רעים. הם התכתבו עם משפחתם ועדכנו במצבם ושהם צילמה את כל רגעי הבריחה שלהם כולל את הרגעים בהם המחבלים תוקפים את המיגונית. סמוך לשעה תשע בבוקר אבד עימם הקשר. המחבלים ירו וזרקו רימונים לתוך המיגונית. שהם, שנהב וליאל נורו למוות.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
שהם יעקב (ג'רפי) נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 29. הובאה למנוחות בבית העלמין בהרצליה. נטמנה לצד אחותה שנהב. הותירה אחריה הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות.
כתבה אחותה אבישג: "שהם ושנהב אהבו את החיים והחיים אהבו אותן. אחת פצצת אנרגיה מדהימה והשנייה קרן שמש מאירה. מלאות בנתינה ואהבה. איך אפשר לסכם אדם שהיה כל כך הרבה, עולם ומלואו?"
כתב אחיה דביר: "עד הנצח אמשיך להפיץ ולספר בכל העולם על מי אתן ומה שהייתן בעולם הזה".
ספיר אחותן כתבה: "השארתן חותמת בעולם. הייתן אהובות על הבריות ומאירות פנים, לנצח נצעד לאורכן ונפיץ את האהבה והאנרגיות הטובות שהרעפתן על כולם".
כתבה אילנית, דודתם: "אחיינים אהובים שלי, איך ממשיכים מכאן? הלב תלוש ומרוסק… החיים לא אותו דבר. אין לי מילים".
אביטל כתבה: "היה לי תענוג לעבוד יחד איתך, תמיד אזכור אותך כבחורה מקסימה וחייכנית. אני עדיין לא מעכלת שאת לא קיימת בעולם הזה, מקווה שאת נחה על משכבך בשלום ובשלווה".
בני משפחתה של שהם הוציאו גלויות עם משפטי השראה שלה.
לזכר שהם, שנהב וליאל הופקו חולצות, שרשרות ואלבומים.
נדפס והופץ מחזור תפילות לעילוי נשמתם.