קורות חיים
אילן אליהו, בנם של מרינה מזל ויפים, נולד בתל אביב ביום כ"ט בתמוז תשנ"ד (08.07.1994). ילד שני במשפחה, אח קטן לנטע, אח גדול לרועי ישראל ולטל.
גדל והתחנך בתל אביב, למד בבית הספר היסודי "מודיעים", המשיך לתיכון "עירוני ב'-ג' - צייטלין" והשלים את לימודיו בקרית החינוך "אורט סינגאלובסקי". ילד בלונדיני עם עיניים ירוקות, שלא פעם העדיף לבלות עם חברים על פני הלימודים.
לקראת סיום התיכון, הבין שהוא רוצה להתגייס לשירות משמעותי. לשם כך נדרש לשפר את הישגיו בלימודים. לשמחתו, הגיעו לבית הספר נציגים של תנועת "אחריי" – עמותה חינוכית חברתית שהציגה בפניו את האפשרות להתנדב לשנת שירות. הוא התנדב בחדרה, חי בקומונה והשתתף בתוכנית "אח גדול", שבמסגרתה חנך תלמידי בית ספר יסודי.
בכל המסגרות בהן השתלב, הביא עמו שובבות וכיף והיה אחראי על הבילויים, ההנאות ושבירת השגרה. כאוהד שרוף של קבוצת "מכבי תל אביב" בכדורגל, נהג לצאת בסתר מהקומונה כדי להגיע למשחקים. אבל לצד שובבותו, הייתה חשובה לו גם היושרה, והוא תמיד התוודה על מעשיו בפני האחראית.
שנת השירות שינתה את חייו מקצה לקצה. מילד שגדל למשפחת עולים בשכונת התקווה בתנאים לא קלים, הפך למלח הארץ ולמנהיג, שהיווה השראה לעשרות ילדים בעלי רקע דומה לשלו.
עם סיום שנת השירות הגשים חלום והתגייס ל"דובדבן". הוא שימש כמפקד וכסמל ואהב מאוד את הצבא, אך שמר על דיסקרטיות ולא שיתף בדברים שעלולים להלחיץ את המשפחה.
אחרי השחרור טייל בעולם וביקר בקרוב ל-40 מדינות. בין היתר, עבד בעגלות בארצות הברית, וכיוון שהאנגלית שלו לא הייתה מושלמת, נשען בעיקר על הקסם האישי שלו.
כשחזר לארץ, התחיל לעבוד כרכז מנ"ש (מרכז נוער שכונתי) של שכונת התקווה. הוא נהג לסייר בלילות ולאסוף ילדים על מנת שיהיו במקום מוגן ולא ברחוב, והפך את המרכז למרחב בטוח ומיטיב לנערי קצה, ולמקום שילדים ונערים בוחרים ללכת אליו.
במקביל, השלים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה יהודית ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ותכנן להמשיך לתואר שני בפוליטיקה. הרצון לשנות בער בו והוא רצה לעשות זאת בגדול, אך לא היה מסוגל לעזוב את הנערים. הוא התקדם לתפקיד מנהל המנ"ש והפך לדמות נערצת בשכונה, שכל ילד ונער עוצר על מנת לדבר איתו. לקראת הבחירות המקומיות שהיו מתוכננות להיערך בסוף 2023, השתלב ברשימה של ראש העיר רון חולדאי כנציג היחיד של דרום תל אביב.
הוא היה איש ורסטילי, מגוון ומעניין, שנסע לקבר הרב באומן, יצא למסיבות טראנס, אהב לטייל, לעשות ספורט ופעילויות אקסטרים, לשמוח ולרקוד.
במשפחה היה הגורם המחבר והמאחד, החבר הכי טוב של הוריו והנכד המושלם. תמיד עזר, פינק ודאג לכולם, נתן תשומת לב לכל אחד מבני המשפחה. עם אחיו הקטן היה לו קשר מיוחד, וגם עם אחייניו, עבורם היווה דמות אב של ממש.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
אילן הגיע עם בת דודתו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שנערך סמוך לקיבוץ רעים. בשעה 6:29, בעודו חוגג לצד 3,000 מבלים נוספים, החל מטח הרקטות. בסרטון שצילם ברגעים אלו, אמר: "מדינת ישראל, אני אוהב אותך למרות הכול, למרות כל הטילים והאזעקות. אין כמו מדינת ישראל, אנחנו לא נוותר לעולם. לעולם לא נוותר על העצמאות ועל החיים שלנו".
זמן לא רב לאחר מכן, חדרו מחבלים למתחם. אילן שמר על קור רוח ולקח את תפקיד המנהיג, כהרגלו. בשעה 9:12 בבוקר, תחת אש, עוד ניהל שיחות טלפון כדי לוודא את פתיחת המקלטים בשכונת התקווה. פחות מעשרים דקות לאחר מכן, נרצח על ידי המחבלים. בת דודתו, ג'ני ניסמבוים, נרצחה גם היא.
מאות ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו יום ועשרות נחטפו.
אילן אליהו משה יעקב נרצח בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 29 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב. הותיר אחריו הורים, אחות, שני אחים, סבים וסבתות ועשרות חברים אוהבים.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "ואהבת לרעך כמוך. אילן שלנו, אילן טוב. כמו שמש זהרת עלינו בחייך, ואת האור ממך נישא בליבנו לנצח".
לטקס ההלוויה הגיעו קרוב ל-2,000 איש, בהם ארבעה אוטובוסים מלאים בנערים שאילן פגש והשפיע עליהם לאורך חייו.
"אח שלי הראשון הקטן", ספדה לו אחותו הגדולה, נטע, "יש כל כך הרבה דברים להגיד עליך, 29 שנים שכל דקה מהן הספקת כאילו היו שלוש... אני לא יודעת איך כל אחד מאיתנו ימשיך את החיים עכשיו, אני מסתכלת על רועי, שרק מבקש ממך חיבוק, שכל השנתיים האחרונות לא הפסיק להגיד כמה אתה עושה בשבילו. מסתכלת על המבט של טל, אח שלנו הקטן... איזה עוגן אתה היית בשבילו, איזו דוגמה ומופת".
"אילן זה שם מעולם הצומח", כתבה חניכה במרכז הנוער, "הוא עץ מרשים ואתה בדיוק כמוהו מרשים. אילן זה עץ מדהים ביופיו ומסמל את עוצמתו של הטבע ואתה היית מדהים ביופי ובאופי. הייתה לך עוצמה והשפעה שאין לי מילים לתאר. השם אילן מסמל חיבור משפחתי ועמוק לשורשים וממך יצאו המון שורשים. המון ילדים ואנשים שלקחו ממך את כל הטוב שנתת לעולם".
הבר ומבשלת הבירה "שניט" השיק בירה על שמו של אילן ולזכרו.
המרכז הקהילתי בית דני, בו פעל מרכז הנוער, ערך לזכרו סדר ט"ו בשבט קהילתי, תחת הכותרת "חג לאילן", ואף הוציא שיר בביצוע נערי ונערות המרכז, בו שולב הסרטון שצילם אילן במסיבה. לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=wngOyCgMxKI