נועה זנדר ז''ל

קורות חיים

נועה, בתם של מלי (מזל) ועמית, נולדה ביום כ"ג בכסלו תשס"א (20.12.2000) בראשון לציון. אחות לחן, גל ויובל.

נועה, ילדה רביעית במשפחה, בת הזקונים האהובה, הייתה מחוברת לשני אחיה בקשר אמיץ והייתה קרובה במיוחד לאחותה הבכורה, חן.

למדה בבית הספר היסודי "רמז" שבראשון לציון ומשם המשיכה לימודיה בתיכון מקיף ו' ע"ש יגאל אלון שבעיר. נועה הייתה תלמידה מצטיינת וערכית שלמדה בכיתת מופ"ת במגמת רובוטיקה. היא אהבה לרקוד ולהיות בתנועה ובחטיבת הביניים השתתפה בחוג בלט.

נועה הייתה פעילה חברתית והקדישה לא מעט מזמנה לנתינה. במהלך התיכון תרמה את שיערה לחולות סרטן, הייתה מאוד בוגרת לגילה וידעה להסביר שיש דברים חשובים יותר בחיים משיער.

במסגרת תנועת הנוער "מכבי צעיר" הדריכה את חניכי "תוכנית לפיד" - תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כבר אז פיתחה מודעות ורגישות כלפי אוכלוסיות מיוחדות.

חבריה הרבים אהבו אותה, בין היתר, בזכות שמחת החיים שלה ורגישותה. היה לה חיוך כובש ואנרגיות ממכרות. היא ידעה להיות חברה טובה, קשובה ומכילה. אימה, מלי, סיפרה: "נועה הייתה מלאה אור ושמחה והקרינה ביטחון לכל הסובבים אותה. היו לה מעגלים רבים של חברים ובדרכה המיוחדת נתנה לכל אחד להרגיש שהוא האחד והיחיד. נועה לא הייתה שם רק כששמח וקל אלא דווקא ברגעים היותר קשים הקשיבה ותמכה, חיבקה ולא פחדה לגעת בקשיים והייתה עבור רבים עוגן של שפיות וחמלה."

לפני השירות הצבאי התנדבה בבית ספר לחינוך מיוחד "בלקינד" בראשון לציון, שבו לומדים תלמידים עם מוגבלות שכלית. גם שם הכירה את האחר והשונה, לימדה אותם כישורי חיים, פעלה למענם ודאגה שיראו בהם שווים.

כשהתגייסה לצבא שירתה בחיל האוויר בבסיס הטכני בחיפה, כמדריכת מסוקי "ינשוף".

כשהשתחררה תכננה את הטיול הגדול לדרום אמריקה והחלה לעבוד כדי לחסוך כסף.

זו הייתה תקופת וירוס הקורונה, שהתפשט בעולם מסוף 2019. נועה עבדה כנאמנת קורונה בבית ספר "רמז", שבו למדה ביסודי. הייתה אהובה מאוד על התלמידים וגם שם, ביכולותיה המופלאות, העצימה ילדים וסייעה להם.

בהמשך טסה לטיול הגדול שתכננה, טיילה בדרום אמריקה ארבעה חודשים.

ב-2023 עבדה כמנהלת תפעול של רשת "בורגרס בר" בארץ והתבלטה בזכות קסמה האישי והכריזמה שלה.

בספטמבר 2023 הכירה את בן זוגה, דניאל, והייתה מאוהבת ומאושרת. כחודש לאחר מכן הבעלים של רשת ההמבורגרים הציע לה הצעה שאי אפשר לסרב לה – לפתוח ולנהל את הסניף הראשון שלהם בחו"ל, בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. היא קיבלה את ההצעה, הוזמן לה כרטיס טיסה לאמצע אוקטובר ואף הוכנה דירה עבורה בברוקלין.

בני הזוג החליטו למצות את הזמן לפני נסיעתה של נועה, ולבלות זמן איכות בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה". ביום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה חמש לפנות בוקר הגיעו נועה, דניאל ושני חברים לפסטיבל שנערך בשדות קיבוץ רעים. הם בילו במקום עם עוד כ-3,000 חוגגים.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחל מטח הטילים, נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. נועה ודניאל רצו לכיוון הרכב והיו בין הראשונים שהצליחו לצאת מהמקום. שוטרים כיוונו אותם לכיוון קיבוץ רעים. נועה שוחחה עם הוריה והודיעה שהם בדרך לאזור מוגן. בשעה 07:00 הגיעו למיגונית והמתינו שם עם עוד 40 איש. היא ניסתה להרגיע את האנשים במיגונית ואז, מסיבה שאינה ברורה יצאה מחוץ למיגונית ומייד נורתה על ידי מחבלים.

נועה הוגדרה כנעדרת ורק בתום שישה ימים ארוכים של חרדה ואימה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

נועה זנדר נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושתיים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין גורדון בראשון לציון. הותירה אחריה הורים, אחות ושני אחים.

על מצבתה נחרטו המילים: "לימדת אותנו את שמחת החיים ואהבתם, נמשיך להפיץ את אורך לעד."

משפחתה כתבה: "נועה שלנו הייתה בת הזקונים שלנו ובחייה הקצרים, בסה"כ בת 22, הספיקה לחיות חיים מלאים כשהיא עטופה בחברים טובים ורבים ובמשפחה אוהבת. היא אהבה וכיבדה כל אדם באשר הוא וזאת מורשתה - לחיות את החיים כאילו אין מחר. לנועה היו חלומות רבים שלצערנו לא הצליחה להגשים."

בסרטון שהתפרסם סיפרה אימה מלי: "נועה הייתה מיוחדת במינה, מלאת נתינה, תמיד ראתה את חסר הישע, את החלש, את המוגבל, כי ידעה ששם היא צריכה להיות. היא לימדה אותנו את החיים."

אחותה חן סיפרה: "כמה ימים לפני יום שבת השחור הזה הייתי אמורה לבוא להגיד שלום להורים, וגם היא (נועה) הייתה בבית. ונכנס לי איזה משהו... כתבתי לה 'אני לא אגיע בסוף'. היא כתבה לי: 'חן, חן, ממש חשוב לי שתגיעי.' הגעתי ביום שישי בערב, לפני שהיא נסעה למסיבה, הייתה לנו שיחה כזאת, אפילו לא יודעת מאיפה, ששתינו בכינו והתרגשנו וסיפרנו אחת לשנייה דברים, במקרה, בבית, במפגש של יום שישי רגיל. וזה היה החיבוק האחרון שלי איתה... ואם יש נחמה קטנה, היא שאני מזכירה לעצמי כל הזמן, זה שהיא לא פספסה דבר. חיה את החיים במלוא עוצמתם. היא קיבלה כל דבר וחיבקה כל דבר באהבה ענקית. אז אולי היא לא פה... אבל הרוח שלה כל כך איתנו. אני מרגישה שהיא איתי ושהיא תמשיך להיות איתי. אני יודעת שהשיחות האחרונות שלי איתה היו טובות, היו מרגשות, יכולתי לשתף אותה בדברים שלי ושלה, איתם היא הלכה."

חודשיים לאחר מותה נערכה פעילות להנצחתה בתנועת "מכבי צעיר". בוגרי סניף ראשון מערב ומרכז התגייסו ומכרו מארזי חג לחנוכה. כל ההכנסות הועברו לעמותת ״אקים״ ראשון לציון, שבה נועה התנדבה.

בסניף ראשון מרכז, שהיה ביתה השני של נועה, התקיים טקס זיכרון מרגש בהשתתפות הוריה, מלי ועמית ובנוכחות ראש העיר, רז קינסטליך. לאחר שנשאו דברים נערך טקס הפרחת 23 עששיות בד כדי לציין את תאריך הולדתה של נועה, שחל ב- 20.12.2023.