קורות חיים
בר, בתם של קטיה ומאיר זהר, נולדה ברחובות ביום כ"ח באדר ב' תש"ס (04.04.2000). הילדה הקטנה במשפחה, אחות של שני ומור.
היא גדלה בגן יבנה. למדה ביישוב, בבית הספר היסודי "אילן רמון" ובתיכון "אורט נעמי שמר" בכיתת מופ"ת (מתמטיקה, פיזיקה, תרבות), וסיימה בהצטיינות יתרה במגמת ביו רפואה. בהמשך עברה עם משפחתה לכפר ורבורג, סמוך לקריית מלאכי.
סיפרה קטיה אימה: "בגיל שבע בר אובחנה כמחוננת, ושנה לאחר מכן התחילה ללמוד מתמטיקה ומשפטים בשלוחה של אוניברסיטת 'בר-אילן' ביבנה. בגיל תשע היא הודיעה נחרצות שאינה מוכנה לוותר על החברים וביקשה להפסיק. היא המשיכה להצטיין, לכל אורך הדרך, מבחינת הלימודים וגם חברתית.
"מגיל שמונה התחילה להעלות במשקל, ובגיל 16 היא הגיעה לכ-130 ק"ג. כשקיבלה צו ראשון, סורבה בשל עודף משקל, אלא אם תוריד 40 ק"ג ממשקלה. בגיל 18 היא עברה ניתוח מיני-מעקף קיבה, ושנה וחצי לאחר מכן היא התגייסה, לאחר שהשילה כחצי ממשקלה. אנחנו במשפחה קוראים לתקופה הזו 'עידן השינוי'. היא הייתה יפהפייה, הביטחון העצמי שלה עלה, והיא גם הייתה מאוד מחוזרת".
בר התגייסה למודיעין, סיימה בהצטיינות קורס מש"קיות ביטחון מידע ושובצה ביחידה הרב-ממדית (רבמ"ד, יחידה 888 הידועה גם כ"יחידת רפאים"). גם שם בלטה. כשראש המטות המשולבים של ארצות הברית הגיע לביקור ביחידה, הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, הציג אותה בפני הגנרל שהתרשם ממנה והעניק לה מדליה של הצבא האמריקאי.
מיד עם סיום השירות הסדיר התנדבה בר למשך שלושה חודשי מילואים ברצף ביחידה, וגם לאחר מכן המשיכה לעשות ימי מילואים רבים.
לאחר שחרורה מהצבא, יצאה ל"טיול הגדול" וטיילה בדרום אמריקה כשבעה חודשים. כשחזרה לארץ עבדה במסעדתBBB באשדוד והתכוננה ללמוד ביואינפורמטיקה באוניברסיטת חיפה.
בר הייתה בחורה משפחתית שהקפידה לא להחמיץ ארוחות שבת וחגים ואהבה לבלות עם אחייניה ולפנק אותם. גם בחברים השקיעה. תמיד הייתה מוקפת בהם, ואף השכילה לקשר ביניהם ולהפוך אותם לחבורה גדולה ומאוחדת. בנוסף, אהבה בעלי חיים, ובמיוחד את ראגנר, הכלב שלה.
ביום שישי 6 באוקטובר 2023 בר נסעה במכונית של אימה לפסטיבל ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים, שבו חגגו כ-3,000 איש. יחד איתה היו ארבעה חברים שהכירה בטיול בדרום אמריקה. היא נהנתה במסיבה כל הלילה. סיפרה קטי: "ביקשנו שתודיע לנו כשהם מתכוונים לחזור, כי היה לנו כלל: 'אם שותים – לא נוהגים', ובעלי ואני היינו אמורים לבוא לקחת אותם".
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלו האזעקות, בר התקשרה לאביה וביקשה ממנו שיחלץ אותם, והוא הפציר בה להיכנס עם חבריה למכונית ולהימלט משם. באזור קיבוץ בארי הם נתקלו במחסום משטרתי, שבו הורו להם לעשות סיבוב פרסה ולחזור לרעים בגלל חדירת מחבלים לאזור.
הם נשמעו להוראות, ובדרך נתקלו בשני טנדרים של מחבלים, שירו עליהם בקלצ'ניקובים. אחד מהחברים נפגע אנוש ומותו נקבע מאוחר יותר, ובר נפצעה קשה בירך. במקביל, התנגש בהם רכב אחר ורכבם הושבת.
סיפרה אימה: "בר התעשתה, ולמרות היותה פצועה יצאה מהאוטו, עלתה לרכב שנתקל בהם וצעקה לכולם לעלות אחריה. היא נהגה פצועה ומדממת, והמכונית התחילה לזגזג כי היא איבדה את ההכרה לסירוגין. בשלב מסוים הם ראו ג'יפ ישראלי. היא עצרה את המכונית והחברים רצו לג'יפ וביקשו שיחלצו את בר שכבר הייתה חסרת הכרה. שלושת החברים ניצלו, בר הועברה לחפ"ק קרוב וטופלה, אבל אז הגיעו לשם מחבלים. בר נפטרה מאיבוד דם. לירון ברדה, מנהלת הברים של המסיבה, נשארה איתה עד הסוף וגופתה נמצאה מתחת לאלונקה של בר".
במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש.
בר זהר נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת 23 בהירצחה. תחילה נחשבה כנעדרת עד שכעבור שלושה ימים זוהתה גופתה, והיא הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר ורבורג. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. על מצבתה כתבו אוהביה: "את קרן שמש של אהבה אינסופית", והוסיפו: "יש לנו חור בלב בצורה שלך".
כתבה אימה קטיה: "בכל דבר שנגעת בו הצטיינת בו, ההצטיינות הפכה לשגרה ואת כעסת שאנחנו לא מתרגשים כבר מהתעודות, אבל התרגשנו ושמחנו כל פעם מחדש... ילדה גיבורה שלנו שהצילה שלושה מחבריה ובזכותה הם חזרו בחיים מהמסיבה הנוראית. אנחנו גאים בך על היותך האדם הכי מדהים עלי אדמות, את המלאך הטהור שלנו".
האב מאיר כתב: "ילדה שלי, מיום היוולדך הסבת לי גאווה ענקית. בכל דבר שעשית הצטיינת, כל משימה שלקחת על עצמך ידעתי שתבוצע על הצד הטוב ביותר. אני מבטיח שכולם יכירו אותך וידעו מי זאת בר זהר. את חסרה כל כך, נמשיך להנציח אותך בכבוד".
כתבה דודתה קרן: "אני זוכרת אותך אחיינית שלי בכל רגע, בכל יום, בכל פעולה. בכל ענן, שמש, ירח וכוכב. עם כל דמעה שזולגת בקלות על פניי ובתוכי. בחסרונך הכואב שמציף אותי. בגעגוע השוטף ומתגבר ובידיעה שאת אינסוף עכשיו ולנו רק נותר להישאר, להיזכר, אך הכי מכול להצטער, שלא היינו ראויים לך יותר".
חבר ששירת איתה בצבא כתב: "אני זוכר את המקצועיות שלה, האכפתיות והצחוק שלה שנשמע מרחוק. הבחירה של בר תמיד, גם ברגעים הפחות כיפיים בשירות, להסתכל באור חיובי ואופטימי, נתנה לי ולעוד אנשים כוחות להמשיך".
מותה של בר, שזעזע את משפחתה ואת חבריה, הכאיב גם לראגנר, כלבה האהוב, שחודשים לאחר מכן עדיין התמקם צמוד לדלת חדרה וסירב לזוז משם, מיילל בגעגועים.
במהלך השבעה מצאו הוריה של בר מחברות עם מאות שירים שכתבה. הם יצרו קשר עם צמד המוזיקאים חיים יסקולקה ואילן הלל, שהלחינו חלק מהם. סינגל ראשון, "פאזל", בביצוע להקת MOR & MORE, יצא בתחילת 2024.
חמישה חודשים אחרי הירצחה, בחודש מרץ 2023, תיכון "אורט נעמי שמר" שבו למדה קיים אירוע להנצחתה של בר, שבו חולקו מארזים עם ממתקים שאהבה וסימנייה שבה צילום שלה ומילים של שיר שכתבה.
משפחתה הקימה לזכרה אתר הנצחה באינטרנט, Barzohar.co.il, הכולל פרטים עליה במלל ובתמונות, פרטי הנצחות וקישורים לשיריה.