תפריט נגישות

רינת הודיה ריני זגדון ז''ל

בת מחולה ומוריאל חיים
נולדה בי"ב בתמוז תש"ס, 14/7/2000
התגוררה באלעזר
חללת פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
מקום אירוע: רעים, שדות הקיבוץ - פסטיבל "נובה"
הובאה למנוחת עולמים בכפר עציון
חלקה: ג
הותירה: הורים, שלושה אחים ושתי אחיות
רינת הודיה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 86

קורות חיים

רינת הודיה (ריני), בתם של מחולה ומוריאל חיים, נולדה ביום י"ב בתמוז תש"ס (14.07.2000) בירושלים. אחות לאלישמע, בניה-עוז, אורי-אלחי, מעיין והילה.

הייתה הרביעית מבין שישה ילדים והתגוררה עם משפחתה ביישוב אלעזר, יישוב קהילתי-דתי בגוש עציון. סימן ההיכר שלה היה שפעת התלתלים היפים שעל ראשה. הוריה סיפרו כי מרגע שנולדה הייתה לה נוכחות ממגנטת וככל שגדלה התקרבו אליה ודבקו בה יותר ויותר אנשים. היא הייתה ילדה שהצחיקה את כולם. "הבדיחות שלה, הפרצופים שהייתה עושה היפּכוּ לכולנו את הבטן והשאירו בנו שמחת נצח. ילדים קטנים וגדולים נדבקו אליה. היא הצחיקה אותם, רקדה איתם, הניפה אותם, סיפרה להם סיפורים, הייתה שותפה איתם במשחקים תוך שהיא הופכת להיות בת גילם בתוך סקלת הגילים שסבבו אותה". אחד מכישרונותיה הרבים היה השירה: "בכל פעם שהיא שרה בקע ממנה קול מטריף המרעיד את נימי הנפש ומחלחל כזרם חיים נצחי", סיפרו הוריה.

רינת למדה בבית הספר היסודי התורני "חן נריה" שבגוש עציון. הייתה תלמידה טובה ואהובה מאוד בבית הספר. בטקס הסיום קיבלה תעודת הצטיינות, שבה נכתב: "על היותך בעלת לב טוב, רגישה לצורכי הזולת וחברה אהובה על כל בנות הכיתה, על ראיית החיובי בכל מצב, והכנסת שמחה ומרץ לכיתה. על השקעתך הרבה בלימודים בהתמדה יוצאת דופן. את ראויה למופת!"

כנערה הייתה חניכה ומדריכה בתנועת "בני עקיבא", תמיד שמחה ומוקפת חברות.

לאחר שסיימה את בית הספר היסודי עברה ללמוד באולפנה שביישוב עפרה.

בתום לימודיה התיכוניים שירתה במסגרת שירות לאומי. בשנה הראשונה שירתה בבית הילד - "אחוזת שרה" בבני ברק. שם עבדה עם ילדים ממשפחות מצוקה, ושנה לאחר מכן שירתה ב"בית פינגר" שבירושלים, מרכז דיור קהילתי המותאם לצעירים ולבוגרים עם נכויות פיזיות קשות.

לאחר השירות הלאומי החליטה להמשיך בקשר החם שנוצר עם הילדים והצוות ב"אחוזת שרה", ועבדה שם כמדריכה בשכר במשך שנה שלמה. כשסיימה רצתה להעמיק לימודיה ביהדות ובתרבות ישראלית ונרשמה ל"בית פרת - מדרשה ישראלית" ביישוב אלון. שם למדה מספר חודשים.

רינת, שגדלה על ערכי הציונות הדתית ואהבת הארץ, הצטרפה לארגון "היוגב", ועברה לגור במושב הדתי הזורעים, בגליל התחתון. שם השתלבה בעבודה חקלאית ונהנתה מאוד מהעיסוק באדמה.

לאחר תקופה חזרה לבית הוריה ועבדה כמלצרית ביקב המקומי. רינת השתלבה בקלות בכל מקום שאליו הגיעה, והשאירה במקום חותם גדול.

בשנת 2023 הספיקה לטייל בחו"ל כשמונה חודשים ונהנתה מכל רגע. בטיול פגשה מגוון אנשים ונחשפה לתרבויות חדשות. כאוהבת אדם, תמיד נהגה כלפיהם ברוחב לב וללא שיפוטיות, הייתה מאירה כל אחד ואחת. היו לה אין-ספור מעגלי חברות וחברים, מכל המינים והסוגים מכל תקופה בחייה, וימיה היו מלאים בצחוק, בשמחה, בשירה ובנגינה בגיטרה.

כשחזרה לארץ החלה לתכנן את דרכה המקצועית. לאחר מחשבה החליטה לעבוד עם נוער בסיכון, תחום שהיה מאוד קרוב לליבה, ולהתמקצע בתחום השירה והנגינה.

ביום שישי בצוהריים, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, הגיעה רינת עם חברתה, תפארת, לפסטיבל ה"סופרנובה" - מסיבת טבע ליד קיבוץ רעים. במקום היו כ-3,000 חוגגים.

לְמָחֳרָת, ביום שבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים.

הקשר עם רינת נותק משעת בוקר מוקדמת, ורק לאחר ימים ארוכים של חוסר ודאות נמסר למשפחתה כי אינה בין החיים.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

רינת הודיה (ריני) זגדון נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושלוש. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר עציון. הותירה אחריה הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

ספדה לה אִמהּ, מחולה: "רינת הודיה, ריני, רינוש, רינתתוש, 'ירושלים של זהב'... היית לנו מתנת חיים 23 שנה. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. את נמצאת בראש הצור. במקום שהקדוש ברוך הוא הציב את משה רבנו והעביר את כבודו לפניו. כמאמר הפסוקים בספר שמות פרק ל"ג: 'ויאמר ה' (למשה) הנה מקום איתי וניצבת על הצור והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עוברי'.

לשם הגעת ריני, קדושה שלנו, וזו תחילת נחמתנו, שם את זוכה לראות את כבודו של ה' ולחסות בצל שכינתו".

בציון השלושים הקריאה אִמהּ מחולה שיר המגולל את חייה שכתבה לכבודה – 'הבלדה על ריני': "רגע לפני שסימנה מטרות, המריאה אל-על, אל חופשה נשגבה, אל מקומות קסומים שבהם את נפשה ביררה. זו תמצית חייה. בחורה נעלה שבעשרים ושלוש שנותיה, חותם גדול בעולם חתמה, השאירה אותנו חסרים כואבים, חורטים על דגלנו: 'נמשיך את דרכה כשבועת אמונים!'..."

חברותיה הרבות כתבו: "עם עיניים נוצצות, רעמת תלתלים וקול טהור, ריני הייתה מגדלור בעולם. בכל פעם שהיא שרה - בקע קול שהרעיד את הנפש, וריני לא הפסיקה לשיר - לעצמה ולאחרים, עם גיטרה או בלעדיה"; "רינתי תנוחי בשלום על משכבך... אבא השם יתברך שומר עלייך עכשיו ושום חמאס לא ימחק את האור שלך. אוהבת ומתגעגעת"; "מתוקה שלנו. כמה יפה היית. כמה משוגעת וכמה לב ענק יש והיה לך. התלתלים היפים שלך תמיד הלכו לפנייך"; ״ריני שלנו, גוש שלם של מתיקות אינסופית. האור שלנו, מלאך בדמות אדם, החיוך והחיבוק שלנו, הצחוק והשמחה, ולב שכל כך מרגיש הכול. עם עיניים טובות, שרואות ישר לנשמה".

לעילוי נשמתה, משפחתה חילקה מדבקות שעליהן מצוירת דמותה בשחור-לבן עם הכיתוב: "תסתכלו אל הלב, שם נמצא הבנאדם", משפט שרינת תמיד נהגה לומר.

החברה שציירה אותה כתבה: "זכיתי לצייר את ריני הי"ד. מאחלת לכולנו להיות מלאים באור ושמחה כמו ריני.

ריני, תשמרי עלינו מלמעלה".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי