אושרי וקנין ז''ל

קורות חיים

אושרי, בנה של רחל, נולד בירושלים ביום ו' באב תשמ"ח (20.07.1988). אח קטן לאניטה, רותי ויפעת, אח תאום למיכאל.

גדל והתחנך בשכונת "קריית היובל" בירושלים.

כנער, שיחק בקבוצת הנוער של "בית"ר ירושלים" בכדורגל והיה אוהד הקבוצה.

כשמו, היה מלא באושר ושמחת וחיים, תמיד צחק, חייך והפיץ טוב סביבו.

דוד, שהתאמן אתו בחדר הכושר, סיפר: "הוא היה מגיע, מדרבן את הבחורים ונותן להם מוטיבציה לכל היום, חבר של כולם ושמח. כמה שנים אחר כך כשהתחלתי לעבוד כאיש מכירות, פגשתי אותו והוא מיד נתן לי עידוד וטיפים איך להיכנס לעבודה. הוא תמיד רצה לעזור ולעשות לאנשים טוב ושמח".

לאורך כל חייו היה מוקף חברים, אך החבר הטוב והקרוב ביותר שלו היה מיכאל, אחיו. הם היו תאומים זהים ובלתי נפרדים, ורק בני משפחתם וחבריהם הקרובים ביותר ידעו להבדיל ביניהם.

לשניים הייתה אהבה גדולה למוזיקה. מגיל צעיר יצאו למסיבות וכשהתבגרו החליטו שהם רוצים להפיץ את הטוב שהם חווים באמצעות המוזיקה ולהעניק ממנו לאחרים.

הם היו מחלוצי סצנת הטראנס בארץ ולקחו חלק משמעותי בעיצוב תרבות הטראנס המקומית. בתחילת שנות העשרים לחייהם הקימו יחד עם חברים נוספים את מיזם "Mushroom Project", במסגרתו הפיקו מסיבות חברים, בעיקר ביערות ירושלים, ותיקלטו יחד תחת השם "Double Trouble".

כל מסיבה שלהם הייתה מושקעת מאוד וכל היבט בה אורגן בקפידה, החל בבחירת האומנים והמיקום, וכלה בעיצוב התפאורה ובאיכות ההגברה. לאט לאט, המסיבות הפכו לשם דבר בקהילת הטראנס, וה-"Mushroom Project" התרחב והפך לבית הפקות שמארגן מסיבות ברחבי הארץ, מוציא מוזיקה חדשה ומייצר שיתופי פעולה עם אומנים מהארץ ומהעולם.

"על החלק שלכם בתרומה לתרבות הטראנס בישראל עוד ידובר רבות", אמר מושיקו, חבר ושותף למיזם. "למעלה מ-15 שנים של עשייה מעומק הלב... מה שהניע אתכם זה לא הכסף, אלא הריגוש בלשמח ולהרקיד אנשים מכל גווני הקשת. ללכד את כולנו למסע של אושר טהור, לחבר ולאחד ללא הבדל.

"הקמתם שבט ענק לתפארת, עיצבתם ולקחתם חלק בהולדת סגנון מוזיקה חדש ושונה בישראל. קידמתם אומנים לא מוכרים שנהפכו לשם דבר בסצנת הטראנס בארץ ובעולם. הייתם אחראים על הגעה והבאה של אומנים ייחודיים בפעם הראשונה לישראל. חיבורים בלעדיים שאלמלא אתם, תאומים יקרים, לא היו קורים בחיים".

במקביל לעבודתו כדי-ג'יי ומפיק מסיבות, עבד אושרי מפעם לפעם בעבודות נוספות. בין היתר, שימש כעוזר הפקה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", בין מאי לספטמבר 2023.

מעל לכול, היה איש משפחה אוהב ומסור, בן זוג לסאני ואב לליאן, בתם המשותפת שנולדה ב-2022.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

אושרי, מיכאל והשותפים ל-"Mushroom Project" לקחו חלק בהפקת פסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שנערך סמוך לקיבוץ רעים וכלל כ-3,000 מבלים. הם היו אחראים על במת ה"דארק טראנס", בה הופיעו אומנים מובילים מהארץ ומחו"ל, וראו בפסטיבל פריצת דרך של ממש עבורם.

כשהחל מטח הרקטות, הופסקה המוזיקה והמסיבה נעצרה. זמן קצר לאחר מכן, החלו להישמע יריות. מחבלים כיתרו את מתחם המסיבה וירו בכל מי שניסה להימלט, ברכב או ברגל. מבלים שהצליחו להיחלץ העידו שאושרי ומיכאל הגנו על אנשים בגופם.

ב-9:00 בבוקר, מיכאל התקשר לאימו. הוא לחש לה שהוא בסדר ושהצליח לברוח, אך כששאלה אותו מה עם אושרי השיחה התנתקה. בלילה שבין שני לשלישי התקבלה ההודעה כי אושרי נרצח.

המשפחה והחברים קיוו שגורלו של מיכאל יהיה שונה, אך ידעו שכמו שלא נפרדו בחייהם, השניים כנראה חלקו יחד גם את רגעיהם האחרונים. ימים ספורים לאחר מכן זוהתה גופתו של מיכאל.

מאות ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו יום ועשרות נחטפו.

אושרי (אושר) וקנין נרצח בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 35 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. אחיו, מיכאל, נטמן לצידו. הותיר אחריו אישה, ילדה, אימא, שלוש אחיות ועשרות חברים אוהבים.

"כשמך כן היית", כתבה מוריה, חברתו, "ניצוץ גדול של אושר... תודה על מה שהבאת לעולם הזה והשארת כאן. לעולם לא נשכח אותך, את הלב, את השמחה שלך, ההתלהבות מהחיים, הרצון לתת לכולם לשמוח יחד כמה שרק אפשר".

"דחפתם אותי קדימה בלי סוף", כתבה שוגי, חברה לסצנת הטראנס. "ידעתם שייצא ממני משהו. עוד כמה ימים אני עושה מאסטרינג למוזיקה שלי ואתה היית בעננים כשסיפרתי לך את זה. חלמת שאני אשחרר את המוזיקה שלי. ישבת ושמעת ואמרת לי: 'אם לא היית עושה את מה שיצרת כרגע לא הייתי מדבר איתך, כי לא סתם עזבת הכול ועברת להודו'. אהבת כל דבר שיצרתי. האמנת בי.... יש לכם נשמות כאלו גבוהות בעולם של חושך".

ירדן, חברה, כתבה: "לא היו אנשים כמוך, כמה טוב היית, כמה תלאות עברת בחייך ותמיד שמרת על הלב הטהור עם כולנו. כשמו הוא היה – אושר. והוא היה מלאך. ומוכשר כל כך... רק לפני כמה זמן הקלטת שיר ורצית שאשמע... זה היה מרגש לראות כמה עשייה יש בך ותמיד הייתה. תמיד חיפשת עוד משהו לעשות, איך לקדם, איך לבנות ולהצליח... למרות המכשולים. וכן, היית קטלני גם בתור ראפר".

בבית הכנסת "אבן העזר" בקרית היובל, ירושלים, בו השתתפו אושרי ומיכאל בשיעורי תורה, הוחלט להקדיש מדי שבוע שיעור לזכרם.

באירוע לשורדי הנובה כלל התפריט מנות עם פטריות (Mushroom), כהנצחה לפרויקט שהקימו ולפועלם.

עיריית ירושלים קיימה טורניר כדורגל לנוער לזכרם, בשיתוף קבוצת בית"ר ירושלים.