רון ויינברג ז''ל

קורות חיים

רון, בנם הבכור של יפעת וסיומה ויינברג, נולד בו' באב תשנ"ט (19.07.1999) בקריית אונו. אח לגלי.

כשהיה בן שנתיים עבר עם משפחתו ליקנעם שבצפון הארץ, שם גדל והתחנך. למד בבית ספר יסודי "תדהר". כילד אהב להתחפש לגיבורי-על ושיחק כדורגל בכל הזדמנות. בשנת 2011 עבר ללמוד בבית הספר "הריאלי" בחיפה, תחילה בחטיבת הביניים "הדר" ובהמשך בתיכון "בית בירם" במגמת פיזיקה ורובוטיקה. חבריו מספרים על נער נבון וסקרן שישב בקצה הכיתה כשחיוך נסוך על פניו, משקיף על כולם בנינוחות. כמי שידע להציב לעצמו מטרות ופעל להגשימן, את זמנו השקיע בעולם המחשבים והעשיר את הידע שלו בתחום.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחותו. סיפרה גלי אחותו: "הערצתי אותך, את הכריזמטיות שלך, וכל מה שעשית. היית מודל לחיקוי עבורי אפילו מבלי ששמתי לב... בתור אחי הגדול התווית לי את הדרך ואני הלכתי אחריך בשמחה כי ידעתי שיש על מי לסמוך".

בשנת 2017, בסיום לימודיו, התגייס לצבא ושירת בחיל המודיעין ביחידה טכנולוגית מובחרת במשך קרוב לארבע שנים, כולל שנת שירות בקבע. רון אהב את התפקיד ואת חיי החברה בבסיס. מפקדיו ופקודיו ציינו את כישרונו הרב ואת תרומתו המשמעותית ליחידה כמפקד מקצועי, קשוב ותומך. סיפרה חיילת ששירתה לצידו: "רון היה ותיק במחלקה כשהגעתי אליה, וראיתי בו את דמות החייל הבוגר ששאפתי לחקות - מתמצא בעבודה, יודע מה הוא עושה, מוכשר, מסוגל, שנון ובעל יצירתיות וסקרנות בלתי נדלות, שיש בהן צימאון מדבק וסוחף לעולם ולחיים. היה בו שילוב מלא חן בין מקצועיות בלתי מתפשרת לבין רוח צעירה וכיפית. בגלל אנשים כמוהו הרגשתי שהתברכתי וזכיתי להגיע למקום מיוחד".

כשהשתחרר בשנת 2018 עבר לגור בדירת שותפים ברמת גן ועבד בחברת הסטארט אפ "סורבה", שפיתחה אפליקציה להמרת ימי חופשה לכסף.

כעבור שנה, החל לעבוד בחברת אבטחת המידע "זיסקיילר" ובלט במקצועיותו ובידע הרב שלו. סיפר אלעד עמיתו לעבודה: "הייתה לי הזכות לעבוד עם רון. חכם, שנון ומוכשר, חיוך תמידי וגישה חיובית לחיים היו המאפיינים הבולטים שלו".

רון אהב לטייל בעולם, לצאת לטיולים אתגריים ולחוות את הטבע במלוא עוצמתו. הוא נסע לטראקים, לפסטיבלי מוזיקה, צבר חוויות ופגש אנשים חדשים. בשנת 2023 נסע לשלושה חודשים לטיול בדרום אמריקה.

כשחזר לארץ, עבר לגור במרכז תל אביב, נהנה מחיי העיר התוססים והרגיש בשיא פריחתו.

אדם רחב לב ואוהב אדם. באופיו הכריזמטי, חוש ההומור והשקט הפנימי שלו משך אליו חברים בכל מקום. סיפרה ג'יין: "אני מתגעגעת לראש המבריק שלך, לחוש ההומור החריף ולצחוק המתגלגל. אני מתגעגעת לעצות שלך, שתמיד היו הכי מדויקות והכי במקום, להתקשר אליך ראשון כשמשהו טוב או רע קורה. להגיד לך תודה ולשמוע את המשפט הקבוע, 'בשביל זה אני פה'... למדתי ממך כמה חשוב לקחת זמן לעצמנו, להשקיע בדברים ובאנשים שאנחנו אוהבים, לקחת את החיים בקלות. אני מעריצה את הביטחון שלך ואת היכולת שלך לעשות מה שעושה לך טוב מבלי לדפוק יותר מדי חשבון לאף אחד".

בשעות הפנאי אהב לשחק כדורגל ומשחקי מחשב, ללכת לחדר כושר ולבלות עם חברים. מוזיקה הייתה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחייו. רון ניגן בגיטרה ובאורגנית, האזין למוזיקה אלקטרונית ואף הגשים חלום וטס לפסטיבל המוזיקה "טומורולנד".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

רון נסע באותו סוף שבוע עם שני חברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת מתקפת המחבלים הוא וחבריו נמלטו ממתחם המסיבה ברכב. במהלך נסיעתם נתקלו במארב מחבלים שירו לעבר הרכב. אחד הכדורים פגע ברון והרגו.

חבריו יובל ותמיר נמלטו לעבר מושב ישע וניצלו.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

רון ויינברג נרצח על ידי מחבלים סמוך למושב ישע, לאחר שבילה בפסטיבל "נובה", בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 24. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עין השופט. הותיר אחריו הורים ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אהוב שלנו, זוהרך מילא את ליבנו בהרבה אהבה ורון, ועתה כאחד מכוכבי השמיים תאיר את דרכינו באהבה לנצח".

כתבו בני משפחתו: "רון היה חלק מיבשת אנושית של משפחה, חברים ומכרים. הוא היה בן, אח, וחבר. בשביעי באוקטובר נפרדה פיסה מהיבשת ורון עזב אותנו והוא בן 24.

אנו רוצים לזכור את רון כפי שהוא חי, נע על מסלול מדויק לעבר מטרותיו וצובר בדרך חוויות ומעשיר את עצמו... חותר ללא לאות לשיפור עצמי ולהפיכתו לגרסה הטובה ביותר של עצמו... רון הותיר אחריו איים שלו עצמו - בכל אדם שבו פגש, בכל עבודה שבה עסק, בכל יצירה שיצר, רון הותיר חותם. בכל יום שעובר מאז לכתו אנו נחשפים לעוד ועוד סימנים שטבע בעולם. כל כך אוהבים וכל כך מתגעגעים".

כתבה גלי אחותו: "למרות שאתה לא פה יותר, השארת לי מורשת לעקוב אחריה, לחיות את הרגע, ליהנות מהחיים. מי יודע, אולי אטוס לדרום אמריקה כמוך ואעבור לתל אביב שכל כך אהבת, ואחר כך אצטרך ליצור דרך משל עצמי, בלעדיך, ולעשות את כל הדברים שכבר לא תעשה. אבל הכול יקרה כשאתה איתי במחשבות ובלב, בכל אירוע משמעותי בחיי ובכל החלטה שאעשה. אהוב שלנו, אנחנו המשפחה תמיד נהיה איתך ואתה תמיד תהיה איתנו, אין דרך להפריד בינינו".

כתבה ליאורה: "עלם חמודות, מוכשר ויפה תואר. אנו אבלים ומרכינים ראש. יהי זכרו ברוך".