שרון הירש אוזן ז''ל

קורות חיים

שרון, בתם של דליה וג'ורג' הירש, נולדה ברמת השרון ביום ד' בטבת תשל"ח (14.12.1977). ילדה שלישית להוריה, אחות לירון, מיכל והדס.

גדלה ברמת השרון, התחנכה בבית הספר היסודי "קריית יערים" ובחטיבת הביניים "נווה מגן" בעיר. את לימודיה העל-יסודיים סיימה בתיכון "אנקורי" ברעננה.

הייתה בת טובה להוריה. תמיד עזרה בכל דבר, ארגנה, ניקתה, היוותה יד ימינה של אימה. בשנות ילדותה רקדה בסטודיו 78 ברמת השרון, אהבה להיות בשמחה תמיד, אהבה לרקוד.

בחלוף השנים, נישאה והביאה לעולם שלושה בנים – איתי, קורן ונעם. אחרי שנפרדה מבעלה גידלה באהבה את ילדיה בבית הוריה. היא הייתה אם מסורה ואוהבת שדאגה תמיד לרווחת בניה.

כל חייה הייתה קשורה בקשר בל יינתק לאחיותיה, מיכל והדס. תמיד היו יחד. גרו בסמיכות, בילו יחד, גידלו את ילדיהן יחד, וחיו את חייהן במשותף לאורך כל הדרך.

שרון הייתה כישרונית בהכנת עוגות מיוחדות, תמיד הכינה אותן ושימחה את כולם. היא הייתה אדם של אנשים, היו לה חברים וחברות מכל הארץ. בכל מצב ובכל הזדמנות ידעה לשמוח וליהנות.

אוהביה סיפרו על אישה מיוחדת, מלאה בנתינה, הקשבה וקבלת האחר, בעלת צחוק מתגלגל, אנרגיות טובות, וחיוך תמידי שהשרה שמחה על הסובבים אותה.

ב-5.10.2023 חגגה עם אחותה יום הולדת. הן טיילו, שמחו, חגגו במסיבה משותפת עם כל המשפחה והחברים. בכך בעצם נפרדה בלא יודעין, כתבו אוהביה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מספר שעות לפני כן, הגיעה שרון עם חברתה הטובה דניאל בן סניור, לפסטיבל "נובה" שבשדות קיבוץ רעים. הן הצטרפו לכ-3,000 החוגגים.

כשהחלה מתקפת הטילים, נכנסו השתיים לרכבן, והצליחו להגיע כמעט עד קיבוץ מפלסים, אך כשנתקלו במחבלים שירו לעברן, יצאו מהרכב ורצו למיגונית קרובה. כששמעו את המחבלים קרבים אליהן, החליטו לצאת מהמיגונית ולנסות לברוח, אך במנוסתן נורו למוות על ידי המחבלים.

בתום חיפוש של ארבעה ימים קיבלה משפחתה של שרון את הבשורה המרה שגופתה נמצאה.

המחבלים רצחו כ-380 איש באזור הפסטיבל, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.

שרון הירש אוזן נרצחה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין "מורשה" ברמת השרון, והיא בת 45. הותירה שלושה בנים, הורים, אח ושתי אחיות.

על מצבתה כתבו אוהביה: "בליבך הענק, חיוכך הכובש ועינייך האוהבות, כקרן שמש תאירי את כולנו לנצח".

ספד אביה ג'ורג': "חלל ריק, דמעות עולות, שום דבר לא שלם בלעדייך. למען המשפחה משחק את הקשוח שלא נשבר, אבל בפנים הסדק הולך ומתרחב, והכאב, אוי הכאב, אין לו סוף, שרונהל'ה שלי. אוהב בלי סוף".

ספד בנה איתי: "תמיד היית רואה את האור בסיטואציות הכי חשוכות, וזה משהו שתמיד נזכור וניקח איתנו. לימדת אותנו להיות בני אדם שתמיד מחייכים, צוחקים ואוהבים. את האנרגיות שלך נפיץ לכולם. היית האמא, הבת, האחות, הדודה, האחיינית והחברה הכי טובה שהכרנו... האובדן שאנחנו חווים הוא עצום, אין בכלל דרך לתאר אותו, ואני לא רוצה גם. אני שמח שיש לא מעט אנשים במדינה הזו שלא חוו את זה, כי זה שובר את הלב. אין מילים לתאר את האובדן, ויש גם המון כעס כי אמא שלי הלכה למסיבה ולא חזרה".

אמר בנה נעם: "אני הכי מתגעגע להציק לה. חסר לי לשמוע אותה צוחקת, לראות אותה מחייכת, חסר בצורה שאי אפשר לתאר".

על תחושותיה של הדס, אחותה של שרון, ניתן לשמוע בשיר "שרון" שכתבה ושרה עינת שמל. אלו חלק ממילות השיר: "מישהו לקח לי את קרן השמש שאותי היא מחממת ועכשיו כבר לא, מישהו לקח לי את קרן השמש ורק הזיכרונות מחזירים לקצת, יש עוד חיים שלמים, עכשיו שבורים. שרון, תגידי זה נכון?

הציור שאהבת, תלוי בסלון, מזכיר לי את כל הצבעים שהיית. כמו לביאה נלחמת חיים שלמים, נלחמת גם בשניות האחרונות, בכדורים שלקחו אותך ממני. עכשיו יש כדורים שעוזרים לי קצת לישון... שרון, תגידי זה נכון?

אפסיק לברוח ולישון, לחפש אותך צוחקת רק בחלומות. אחזור לרקוד את החיים, ואת תמשיכי לרקוד במעגלים בתוך ליבי... מישהו לקח לי את קרן השמש ואת כל הטוב שבך אקח איתי"...