קים דמתי ז''ל

קורות חיים

קים דמתי, בתם של גדעון וג'ניפר, נולדה בגדרה ביום כ' בסיוון תשס"א (11.06.2001). ילדה רביעית להוריה, אחות לדניאל, אמילי לורה ועילאי.

גדלה בגדרה ולמדה בבית הספר היסודי "פינס". בילדותה שיחקה כדורסל בקבוצת "מכבי הבילויים גדרה", והייתה פעילה כמדריכה וכרכזת סניף צעירה בתנועת הנוער "המכבי הצעיר".

כשסיימה את לימודיה היסודיים, התקבלה לכיתת מופ"ת לתקשורת בינלאומית בתיכון השש-שנתי ע"ש מנחם בגין בגדרה. בשנתה האחרונה בתיכון, טסה לארצות הברית כדי לייצג את ישראל במפגש של BBYO – ארגון יהודי שמטרתו לחבר בין בני נוער יהודיים בתפוצות, באמצעות קידום מנהיגות ושליחות. מכריה סיפרו שקים ניחנה ביכולת מנהיגות, הייתה חדה, עניינית, בעלת יכולת ניהול ותקשורת טובה מול אנשים ותמיד נכונה לעזור, לקדם ולתת מעצמה לזולת.

לאחר שסיימה תיכון, עשתה שנת שירות בירוחם בעמותת "איילים", לחיזוק מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית של מדינת ישראל. בשנה זו סייעה בבניית מבנים לסטודנטים צעירים, במטרה לעודד אותם לגור במדבר ולהפריח את השממה.

כשסיימה את שנת השירות, התגייסה לצבא ושירתה במשך שנתיים ושמונה חודשים כמדריכת סימולטור בחיל הים. מפקדיה סיפרו עליה שהייתה אחראית, מיוחדת ברמה יוצאת דופן ושתמיד חתרה למצוינות וידעה לגשת לכל אדם בנועם ורגישות.

לאחר שהשתחררה, החלה לעבוד בפלאפל המשפחתי בגדרה, וקיבלה כל לקוח בחיוך ובסבלנות.

קים, שאהבה מאוד את הים, חלמה להוציא רישיון משיט (סקיפר), להפליג ולגלות את העולם. היא גם תכננה ללמוד ביולוגיה ימית ולטוס לטיול הגדול. ויותר מהכול רצתה לתרום לסביבה בכל תחום שנגעה בו ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

אוהביה סיפרו שתמיד הייתה מאירת פנים ובלטה בטוב הלב שקרן ממנה. היא רקדה בחופשיות, העלתה את מצב הרוח בכל מקום שהגיעה אליו והייתה כקרן שמש בחיוכה הכובש, באנרגיה הממכרת שלה, בתלתליה הזהובים ובעיניים הטובות שלה. גם בלטה בכישרונה במטבח, והכינה את הקינוחים הכי טעימים שיש.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. הם רצחו מאות אזרחים וחיילים, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בליל שישי, כמה שעות לפני פרוץ המלחמה, הגיעה קים עם חברה הטוב עומר ונקרט לפסטיבל "נובה" שבשדות קיבוץ רעים.

כשהחלה מתקפת הטילים, ברחו השניים ממתחם הפסטיבל, והגיעו בהכוונת השוטרים לאחת מהמיגוניות הסמוכה לקיבוץ רעים, יחד עם עשרות מבלים נוספים מהמסיבה. המחבלים החלו לזרוק רימונים ולירות לתוך המיגונית בה שהו. לאחר ניסיונות רבים להגן על עצמם קים נרצחה ועומר נחטף לעזה.

בתום חיפוש של חמישה ימים קיבלה משפחתה של קים את הבשורה המרה שגופתה נמצאה.

במרץ 2025 שוחרר עומר ונקרט משבי החמאס ושב לישראל.

קים דמתי נרצחה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) לאחר שיצאה לבלות בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. והובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגדרה והיא בת 22. הותירה אחריה הורים, שתי אחיות ושני אחים.

על מצבתה נכתב: "פרח שלנו. על ראשך נישא כתר. יחידה במינה, חזקה וחדה, כמו עלי הכותרת, יופי ועדינות משתקפים מתוכך. לנצח תהיי בליבנו כמשב רוח של תקווה, אהבה, אמונה ואור. נוחי בגן עדן".

עוד ציטטו אוהביה משפט מהשיר “Blowin' In The Wind” - שיר מחאה פילוסופי שכתב ושר בוב דילן: “The answer, my friend, is blowin’ in the wind…”

אביה גדעון ספד לה: "קימי ילדתי האהובה, אם הייתי יכול לשיר לך 'הילדה הכי יפה בגן' הייתי שר לך, אבל עכשיו את נמצאת בחברה טובה, יהונתן גפן ישיר לך. לא יודע מה התוכניות של אלוהים, אבל הוא בחר בך. כנראה יש לך ייעוד בשמיים עם עוד 1,100 אנשים, נשים וטף – מלח הארץ. היית חלק מהם, מלח הארץ. ילדה מוכשרת, מנהיגה, מצטיינת בכיתת מופת שבחרה לשרת שלוש שנים בחיל הים. חבר שלך נהרג היום לפני שנה, הוא ישמור עלייך... אנחנו העם הנבחר שבחרנו בחיים, ומקדשים אותם... ברוך אתה ה' הבוחר בחיים. אנחנו פה נמשיך לחיות, אף אחד לא ישבור אותנו. אמא ג'ניפר שבחרה בעם היהודי החליטה להקים בית בארץ וגידלה אתכם כמשפחה ציונית, מאוחדת ואוהבת. כמו שהיינו כל החיים בשמחה, כך נמשיך שמחים וזקופים. אוהבים אותך נשמה שלנו".

אחותה לורה ספדה לה: "קים אחותי הקטנה, אני לא מעכלת שאני עומדת כאן ומספידה אותך. תראי כמה אנשים הגיעו לכאן ללוות אותך בדרכך האחרונה. את היית אור ואהובה בכל מקום שהגעת אליו. תמיד רצית לעשות טוב בעולם הזה. החיוך שלך ושמחת החיים שהייתה בך, זכורה לכולם. זכיתי להיות אחותך, להיות קרובה אלייך, וכל חיוך שאחייך יהיה לזכרך, כי עם ישראל חי. אני אוהבת אותך, ולנצח אנציח אותך בכל דרך אפשרית. כשהיינו קטנות, ישנו באותו חדר והייתה לנו ברכה קבועה שהיינו אומרות אותה אחת לשנייה בכל פעם שהיינו הולכות לישון. נוחי על משכבך בשלום, לילה טוב אחותי היפה והמיוחדת שאני אוהבת כל כך".