הודיה דוד ז''ל

קורות חיים

הודיה, בתם של עדנה ואורי דוד, נולדה בכ"ד בחשוון תשנ"ז (06.11.1996) בתל אביב. ילדה שלישית להוריה, אחות לליזה, עדן ותאיר.

גדלה והתחנכה במושב בית דגן. למדה בבית ספר יסודי "שדות". ילדה יפת תואר, חייכנית, טובת לב וחברותית שאהבה לרקוד ג'אז ולשחק בהצגות בחוג דרמה. המשיכה לימודיה בחטיבת ביניים "מקווה ישראל" ובהמשך בתיכון "אנקורי". כנערה התעניינה בתחום הסטיילינג ואהבה ליצור לה ולחברותיה סגנונות לבוש ייחודיים.

בת מסורה להוריה ואחות תומכת ואוהבת לאחיה ולאחיותיה. כשנולדו ארבעת אחייניה – רועי, לני, איתי ואמה – שיחקה איתם ואהבה אותם עד בכל ליבה, "דודה שרופה ומשוגעת", כדברי בני משפחתה.

אחרי לימודיה התגייסה לצבא ושירתה כלוחמת בגדוד קרקל. בסיום הטירונות והאימון המתקדם הוצבה בתפקיד קלעית חוד ועסקה בסיורים, בפעילות מבצעית ובהגנה על הגבולות. היא קודמה להיות קשרית של מפקד הפלוגה שהתרשם מיכולותיה, ובהמשך שימשה קשרית של סגן מפקד הגדוד. ביום העצמאות קיבלה תעודת חיילת מצטיינת.

כשהשתחררה מהצבא, טיילה בדרום ובמרכז אמריקה וכשחזרה עבדה בעבודות שונות, שבהן הכירה אנשים חדשים. בשנת 2022, כשאחותה הקטנה תאיר השתחררה מהצבא וטסה גם היא לטיול, הודיה הצטרפה אליה והן טיילו יחד במספר מדינות. הקשר ביניהן התהדק, היו להן חברים משותפים והן אהבו לצאת יחד למסיבות ולבילויים.

בשנת 2023 עשתה קורס מדריכי פילאטיס מזרן ב"פיט האוס" בתל אביב והמשיכה לקורס פילאטיס מכשירים. סיפרו חברותיה לקורס: "הודיה כל כך חיכתה לסיים את הקורס, שעליו עבדה בחריצות רבה והמון השקעה". היא החלה לאמן בסטודיו, העבירה אימונים אישיים ואימנה קבוצות נשים מול השקיעה. אהבה את מקצוע שרכשה ונודעה כמדריכה חרוצה ומוכשרת.

אישה אהובה על הבריות שקשה להתעלם מנוכחותה. בכל מקום שבו הייתה הפיצה אור, שמחת חיים ואנרגיות טובות. בלטה כחברה טובה ונאמנה שהטתה אוזן קשבת ותמכה בחבריה. סיפרה חברתה אופק: "הודיה שלי, היית ותמיד תהיי החברה הכי טובה שלי. כמה עברנו ביחד... תמיד אהבת לחגוג את החיים, תמיד אהבת מסיבות, תמיד אהבת לשמח אנשים. בכל אירוע היית האחרונה ברחבה, שמחת עד הגג... תודה שהיית חברת אמת".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו סוף שבוע הודיה ואחותה תאיר נסעו עם חברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו.

עם הישמע האזעקות הן יצרו קשר עם נהג ההסעות וביקשו שיאסוף אותן, אך הוא לא הצליח להגיע לאזור המסיבה. הן עלו על הרכב של תומר סטרוסטה, מכר של תאיר, וחברו אלמוג ז'אן והחלו בנסיעה. ביציאה מחניון רעים, רכב שהיה מאחוריהם נפגע פגיעה ישירה מ-RPG והרכב שבו נסעו ספג רסיסים. ארבעתם יצאו מהרכב והתחילו לרוץ בשטח הפתוח. הודיה ותאיר דיברו עם אביהן אורי שביקש מהן לשכב על הרצפה ולהעמיד פני מתות. הן נשארו איתו על קו הטלפון במשך קרוב לארבעים דקות, כשברקע נשמעים קולות ירי כבדים, עד למילותיה האחרונות של תאיר שסיפרה שהיא שומעת מחבלים מתקרבים. לאחר מכן נותק עמן הקשר. הודיה ואחותה הצעירה תאיר הוגדרו נעדרות וכעבור שבעה ימים קיבלה משפחתן את הבשורה הקשה. חברן תומר נרצח, ואלמוג נחטף.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

הודיה דוד נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 26. הובאה למנוחות בבית העלמין בבית דגן. נטמנה לצד אחותה תאיר. הותירה אחריה הורים, אחות ואח.

על מצבתה כתבו אוהביה: "הלוואי שתמצאי לך נחלה. תמריאי אל מעבר לחלל כי גם הסוף הזה הוא התחלה. נתראה בגלגול הבא", ציטוט מהשיר "נתראה בגלגול הבא" שכתב רביד פלוטניק.

כתבה ליזה אחותה: "אנחנו בוחרים להמשיך את הטוב ואת האנרגיות שלך".

חברתה זהבית כתבה: "הודיה שלנו, אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת כל יום מחדש. לימדת אותי שאסור לדחות שום דבר למחר... לחיות כל יום מחדש".

כתבה שקד חברתה: "אהובה שלי, החברה שלי שאני כל כך אוהבת, אין מילים לסכם חברות כמו שלנו, ואין מילים לסכם אותך. אני אוהבת אותך ואתגעגע לעולמי עד".

משפחתן של הודיה ותאיר וחבריהן הקימו דף אינסטגרם forever_hodaya_tair לזכרן עם תמונות מתחנות חייהן השונות.

הופקו פריטים שונים להנצחתן, בהם אלבום דיגיטלי, סווטשירטים, מדבקות ותיקים הנושאים את הכיתוב "בהודיה דרכך תאיר", שרשראות ונרות חנוכה.

מועצת בית דגן ערכה יום התרמת דם לזכר האחיות.