קורות חיים
שיר חנה, בתם הבכורה של גלית ורונן ג'ורג'י, נולדה בכ"ג באייר תשס"א (16.05.2001) בראשון לציון. אחות לרועי ויהונתן.
גדלה והתחנכה בראשון לציון. למדה בבית ספר יסודי "נווה עו"ז" ובהמשך בתיכון מקיף ח' ע"ש חיים בר לב בכיתת מצוינות. נערה חכמה ויפת תואר עם חיוך אינסופי, אהובה על הבריות ומלאת שמחת חיים. כתלמידה הצטיינה באנגלית, וכבר בחטיבת הביניים קראה ספרים עבי כרס בשפה זו. סיפר יעקב רכז השכבה: "תלמידה ונערה חייכנית ומאירת פנים, מנומסת מאוד. תמיד הקפדת לומר בוקר טוב עם חיוך גדול שעשה טוב". מדריכה אהובה בתנועת "הצופים".
בת מסורה להוריה ואחות אוהבת לאחיה. סיפרה אימה גלית: "את היית האושר של המשפחה. בבת עיניה של סבתא פרחיה שטיפלה בך בכפפות של משי ושהיית לה קרן שמש. היית החיים של אבושקי שלך שכל כך דאג לך יום יום ואת הירח היה מוכן להביא לך אם רק תבקשי... היית לנו ילדה למופת".
בסיום לימודיה, בשנת 2019 התגייסה לצבא ושירתה בגדוד "לביאי הבקעה" בחיל הגנת הגבולות, תחילה בתפקיד מפקדת כיתה של טירונים ולקראת סוף השירות כרב-סמל פלוגתי. שיר הייתה מפקדת מסורה ואהובה. פקודיה היו חשובים לה יותר מכול, ופעמים רבות ויתרה על שעות שינה כדי לפתור בעיה שצצה בקרב החיילים. מפקדיה העריכו את המוטיבציה ותרומתה הרבה ליחידה.
אחרי השחרור, החלה לעבוד בחברת "פלאגו" העוסקת בתחום פתרונות טעינה לכלי רכב חשמליים. כעבור מספר חודשים נסעה לטיול בן חצי שנה בדרום אמריקה, אספה חוויות ופגשה חברים חדשים. כששבה לארץ, חזרה לעבודה בחברה וקודמה לתפקיד מנהלת מחלקת השירות. סיפרו עמיתיה: "שיר הייתה מגדלור של שמחה, אור, חיוך ואהבה. לצד אלה, לשיר הייתה עוצמה פנימית שקשה לתאר במילים. כריזמה טבעית שמוקרנת החוצה באסרטיביות מחד ועם המון כבוד לזולת מאידך. לא צריך יותר מעשר דקות במחיצתה כדי להתמגנט לקסם שבה. מהר מאוד מבינים מי היה האדם שמולך ומהן האיכויות".
שיר תכננה ללמוד קולנוע. היו לה רעיונות רבים לתסריטים והיא התעניינה בתחומי ההפקה והבימוי.
בלטה כחברה טובה ונאמנה, קשובה ותומכת, נכונה תמיד להושיט עזרה. סיפרה אדר: "תודה שהיית לי חברת אמת, כזאת שלא מוצאים בכל מקום". כתבה רוני חברתה: "אני מודה לך שהיית העוגן שלי ברגעים הכי אבל הכי קשים ואפלים... תודה שהיית המגדלור הפרטי שלי".
אישה מלאת שמחת חיים ואופטימיות, עם צחוק מתגלגל וחיוך רחב שלא ניתן לעמוד בפניו.
המשפט שבו דגלה: ״חייך, כי לעולם לא תדע כמה המגדלור שלך יעזור להאיר לאחר את הדרך״. שיר שאפה להיות אור לסובבים אותה, להשפיע עליהם, ואת ידה עיטר קעקוע של מגדלור. למפקד שלה בצבא כתבה: "אני תמיד דואגת ואדאג להסתובב עם חיוך על הפנים מרוח מצד לצד, כי אני יודעת שיש אנשים שמחפשים את החיוך שלי כדי להירגע, כדי לחזור לשפיות שלהם".
שיר אהבה מאוד את הים ובכל רגע פנוי הגיעה לחוף לגלוש, להשתזף או לצפות בשקיעה. היא בילתה במסיבות, האזינה למוזיקה ורקדה כאילו איש אינו מתבונן בה.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
שיר נסעה באותו סוף שבוע עם חברות לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדה ושמחה. עם הישמע האזעקות היא וחברותיה תפסו מחסה במיגונית של החפ"ק המשטרתי. בשעה 06:30 דיברה עם הוריה ואמרה להם שהיא במקום מוגן שלא ידאגו לה. בשעה 08:40 דיברה עם חברתה לידור ואמרה לה שהיא אוהבת אותה ומאז נותק עימה הקשר. מחבלים שהגיעו למיגונית זרקו רימונים וירו לתוכה. שיר הוגדרה כנעדרת וכעבור שבעה ימים קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה שנרצחה.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
שיר חנה ג'ורג'י נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 22. הובאה למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותירה אחריה הורים ושני אחים.
על מצבתה כתבו אוהביה: "פרח הפרחים, טובת לב, חכמה, אמיצה, חברת נפש, אוהבת אדם. חיוכך הטוב והקורן ימשיך להאיר בתוך ליבנו. לנצח תהיי המגדלור שלנו".
כתבו בני משפחתה: "שיר שלנו היא המגדל-אור של כולנו... אנחנו בוחרים לזכור אותך בדיוק כפי שהיית, קרן שמש שמפיצה את האור שלה לכל עבר... הגעגוע קורע. חום גופך, צחוקך וחיוכך המתוק, עינייך היפות והטובות. אין דקה שאת לא איתנו. נמשיך לדבר ולצעוק את שמך בעולם".
עדן חברתה כתבה: "מלאך שלנו, ילדה שהחיוך שלה נכנס לפניה... תודה על כל האהבה שנתת לנו, כזו ללא תנאים, ללא גבולות. אנחנו מבטיחות לפזר את האור שלך בכל מקום".
כתבה רוני חברתה: "אני יודעת שהלכת, אבל חלק עצום ממך נשאר בי, ממש חלק ממני, אני מרגישה אותך בגוף שלי וארגיש בכל יום לנצח. השרשת בי את כל הערכים שלך ואני לוקחת אותם איתי בכל יום מחדש".
נועה חברתה כתבה: "אין מילים שיוכלו לתאר את הלב הרחב שלך והנשמה הענקית שהייתה לך. שותפה שלי, חברת נפש שלי, את בכלל לא יודעת כמה תהיי חסרה ואיזה חור ענק השארת בלב שלי".
לזכרה של שיר נפתח עמוד אינסטגרם remember_shir ובו בני משפחה וחברים מעלים תמונות וזיכרונות ומשתפים על פעולות להנצחתה, כגון שיעורי יוגה וגלישה וחלוקת משלוחי מנות ללוחמים.
לציון יום הולדתה בני משפחתה של שיר קיימו ערב לזכרה בחוף הים.
יחידת "לביאי הבקעה" שבה שירתה ערכה מסע פלוגתי לזכרה.