יובל בר-און ז''ל

קורות חיים

יובל בר-און, בתם של אורית ויצחק, נולדה בכפר יונה ביום ז' בסיוון תשנ"ח (01.06.1998). אחות צעירה לגלעד, גיא ורן.

גדלה והתחנכה בכפר יונה.

יובל הייתה מלאת שימחת חיים, הצטיינה בכל דבר שעשתה, הייתה מגנט לאנשים מכל גווני הקשת ובעלת נתינה אין סופית וחסרת פשרות. על פניה היה נסוך חיוך תמידי, היא הייתה כובשת בנוכחותה, ונישאה לגובה 1.80 מטר מלאי יופי פנימי וחיצוני. צעירה דעתנית ודומיננטית, ילדת טבע, מלאה בחן שרצתה לטרוף את החיים. אימה סיפרה שנהגה לחשוב מחוץ לקופסה, שהייתה בעלת ראייה רחבה ומיוחדת, ושאהבתה הגדולה לחיים התאפיינה בצניעות ובפשטות.

לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים התגייסה לצבא.

בתום שירות צבאי מלא החלה לעבוד במערך משלוחים של רשת המבורגרים בכפר יונה, שם הכירה את משה שובה. הקשר בין השניים התפתח במהירות, ומאז היו בלתי נפרדים.

סיפרה אימה אורית: "משה ניהל את מערך המשלוחים של רשת ההמבורגרים, ויובל הצמחונית הגיעה לעבוד אצלו... מאז היא הפכה לקרניבורית... הזוגיות שלהם הייתה פשוט יפיפייה. כל אחד עשה צעדים קטנים לקראת השני. הם התפתחו יחד".

בסופי שבוע נהנתה לרקוד ולבלות במסיבות טבע. סיפרה האם אורית: "היא גילתה את הסצנה הזאת לפני הצבא... היא ישבה איתי והסבירה שזה חופש, זה מקום ללא שיפוטיות, שמקבל את כולם בדיוק כמו שהם. הקהילה הזו הייתה חלק ממנה, זו הייתה אהבת אמת... המוזיקה ומסיבות הטבע היו פס הקול של חייה".

במקביל לעבודה ולזוגיות היפה, נרשמה יובל ללימודים לתואר ראשון בהנדסאות מדיה, ובסופם כתבה עבודת גמר על מסיבות הטבע האהובות עליה כל כך. אימה אורית סיפרה: "בכל פעם שחזרה ממסיבות הטבע קורנת מאושר, סיפרה על המגוון העצום של גילאים ואנשים שמאוחדים באהבה למוזיקה, ולכן הבחירה הזאת לכתוב עליהם הייתה הכי טבעית בעולם". את לימודיה סיימה בהצטיינות.

לאחר שלוש שנות זוגיות, החליטו יובל ומשה להינשא. מועד חתונתם נקבע ליום האהבה הלועזי, 14.02.2024. הם תכננו את האירוע בקפידה והחליטו לבנות את ביתם ליד משפחותיהם שבכפר יונה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עם עלות השחר של יום שבת, הגיעה יובל עם בן זוגה לפסטיבל "נובה" שבשדות קיבוץ רעים. הם הצטרפו לכ-3,000 החוגגים.

כשהחלה מתקפת הטילים, ברחו השניים ממתחם הפסטיבל, נכנסו למיגונית באזור, אך כשיצאו ממנה נורו למוות על ידי המחבלים. בתום חיפוש של יומיים קיבלה משפחתה של יובל את הבשורה המרה שגופתה נמצאה. בסמוך נמצאה גופת משה.

המחבלים רצחו כ-380 איש באזור הפסטיבל, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.

יובל בר-און נרצחה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר יונה, שם נטמנה סמוך לבן זוגה משה שובה, והיא בת 25. הותירה הורים ושלושה אחים.

על מצבתם המשותפת, שבראשה חיבור של שני לבבות, כתבו אוהביהם: "בחייהם ובמותם לא נפרדו". בנוסף, על מצבתה נכתבו מילים מתוך השיר "את לא כמו כולם" שכתב יובל בנאי ללהקת משינה: "השמש שקעה אבל את דולקת ומאירה, הלב שנשבר - את תחברי אותו חלק חלק. את לא כמו כולם, הכי מיוחדת". את המצבה עיטרו אוהביה בתחריט של חד-קרן.

ספדו אוהביה: "תכננו להיפגש בחתונה אבל בסוף נפגשנו בבית הקברות ביום גשום במיוחד... השמיים בכו איתנו... מאז מותם של יובל ומשה, ארוחות שישי והחגים הם לא אותו דבר. הבית הפך להיות יותר עצוב ושקט".

שדרנית הרדיו הדר מרקס ספדה בתוכניתה: "יובל ומשה אהבו את החיים יותר מכל דבר אחר... הם חגגו כל יום כאילו היה יומם האחרון. האהבה שלהם הייתה עצומה ומרגשת... מילות השיר שאיתו בחרו להיכנס לחופה מקבלות עכשיו משמעות אחרת לגמרי, כאילו הן מנבאות את האסון הנורא שקרה לכולנו... הם כל כך אהבו אחד את השנייה, ואהבו לרקוד. אני בטוחה שהם רוקדים שם בשמיים".

ב-14 בפברואר 2024, ה"ולנטיין דיי" - היום שבו בני הזוג היו אמורים להתחתן, התקיים טקס זיכרון בבית העלמין, בהשתתפות הזמר תמיר גרינברג. הוא שר את השיר “Can You Feel the Love Tonight?” שיובל ומשה תיכננו להשמיע בעת כניסתם לחופה.



קרוב משפחה כתב: "אני בטוח שהחופה שלכם היום יפיפייה, לבנה עם השירים שאתם אוהבים ואתם רוקדים את האהבה שלכם אי שם למעלה, אני מבטיח לכם שכולם איתכם והיום הזה לנצח יהיה היום שלכם בשבילי. אנחנו עומדים פה מסתכלים עליכם מלמטה בעיניים דומעות, ושולחים לכם את כל האהבה שלנו".

בטקס חולקו סטיקרים שעליהם מצוירים משה ויובל עם הכיתוב: "הבא לאהבך השכם לאהבו"; חבר יצר תמונה מיוחדת שבה נראים בני הזוג בחתונתם בשמיים. המשפחה הדפיסה חולצות לבנות שעליהן ציור של משה ויובל ומתחתיו הכיתוב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו".